הבוקר, בסביבות 8:30,
בעקבות התנגשות עם אופנוע חולף שהופיע פתאום משומקום,
הדופק שלו קופץ ל-300 בעשירית שניה
כשהוא רואה את הרוכב עף באויר ונוחת אחרי שנייה ארוכה באמצע הכביש.
**
כעשרים דקות לאחר מכן,
מבוהל, לחוץ, מבולבל,
הוא עומד ליד הרכב שלו והאופנוע ההרוס,
דואג לאופנוען ולעצמו,
מנסה להבין מה קורה ולאן זה הולך..
**
"קח אוויר…,
הוא חי ושלם.
קם לבד, הולך, מדבר.
לאט לאט, זה בטח היה מלחיץ מאוד.
בינתיים זה נראה טוב…"
**
20:40, שתים עשרה שעות אחרי,
אנחנו מתכתבים לאחר ששנינו שוחחנו עם הרוכב.
שואלים זה לשלום זה,
מנסים לשחזר את האירועים.
**
אין לנו מושג.
אין לנו מושג מה יהיה מחר.
אין לנו מושג איך דברים יתפתחו.
יום טוב או יום רע זה עניין של נקודת מבט.
ההבדל בין יום עם מזל ליום בלי מזל הוא דק.
**
שלושה אנשים "זרים".
נפגשים (תרתי משמע) באמצע החיים.
כל מפגש הוא הזדמנות.
כוונה לחיים: להפחית סבל ולהעצים שמחה.
חיים מלאים. היום.
