מישהו אומר או עושה משהו.
אתם לוקחים את זה באופן אישי ובטוחים שהוא עשה את זה בגללכם או נגדכם.
אתם אפילו "יודעים" למה הוא התכוון מעבר למלים או לפעולה.
בשניה הזו נוצר מרחק ביניכם לבינו.
מרחק בין הסיפור שאתם מספרים לעצמכם לבין מה שקורה באמת.
המרחק הזה מהווה צעד בטוח בדרך לקורבנות או לתוקפנות.
שתיהן, קורבנות ותוקפנות, הן קצוות של אותו דבר.
*****
זה נכון שהכול אישי.
כל מה שאדם אחר אומר או עושה הוא באמת אישי.
אישי ביחס אליו ולא אישי ביחס אליכם.
הכול נובע מהאמונות, הפרשנויות, המחשבות, המצב הרגעי, הרגשות, הכאבים, הלקחים והניסיון המצטבר.
שלו.
ביחס לעצמו.
*****
לא התקבלתם לתפקיד שרציתם ואתם בטוחים שמישהו הכשיל אתכם בכוונה.
מישהו מבקש מכם משהו ואתם מאשימים אותו בכך שהוא מצפה מכם לעשות דברים שאתם לא אמורים.
מישהו שואל אתכם שאלה ואתם מתעצבנים על שהוא לא מכבד את הזמן שלכם.
מישהו לא מתייחס אליכם ואתם חוששים שאולי פגעתם בו.
אפשר להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד…
*****
לא לקחת דברים באופן אישי ולא להניח הנחות הן שתיים מתוך "ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיז.
אם טרם קראתם, תנו לעצמכם את המתנה הנפלאה הזו.
מה אתם לוקחים באופן אישי כרגע…?