"הזדמנות היא משהו שרוב האנשים מחמיצים
משום שהיא לבושה בסרבל ונראית כמו עבודה."
תומס אלווה אדיסון
*****
הציטוט הבא נלקח מהספר "החיים כמשחק שחמט" –
230 עמודים המזקקים לקחים, שיעורים ותובנות מאת רב אומן גארי קספרוב
אשר היה השחמטאי בעל הדרגה הגבוהה בעולם במשך יותר מעשרים שנה.
חיים מלאים. יום יום.
אודה שלא הבנתי את המשפט לאשורו. אשמח לקבל הסברים.
מניסיון, ברוב המקרים ההזדמנות לא נראית במבט ראשון. רק כשאדם מכוון את עצמו לחפש אפשרויות חדשות – ההזדמנות נגלית לו.
לבעיות רבות, גדולות וקטנות, יימצא פתרון יצירתי עם מעט אורך רוח, שלווה פנימית וההתכוונות יצירתית.
בעניין ההזדמנויות מסכימה בהחלט ( מתאים לאותם אילה שחוזרים וטענים " אין לי מזל " ).
ובקשר לבעיות לעיתים- גם עם מעט אורך רוח , שלווה והתכוונות יצירתית – לא יימצא פתרון ואז
מוטב להניח ,להפרד מהחיפוש מתוך הבנה שאולי יימצא הפיתרון בעתיד לבוא.
הי יוסי,
ההבנה שלי מהמשפט (ומה שתפש אותי בו) היא שלעתים הזדמנות מצריכה הפשלת שרוולים והרבה עבודה.
עבודה לא בכדי לייצר את ההזדמנות ולראות אותה אלא בכדי לממש אותה לאחר שכבר נקלטה במודע ולהגשים את הפוטנציאל שלה.
אולי רבים מחמיצים הזדמנויות לא מפני שאינם מבחינים בהן אלא מפני שהם נרתעים מהעבודה הרבה הכרוכה בהגשמתן. זה פשוט לא נראה להם כמו הזדמנויות.
זו רק הפרשנות שלי כמובן, עם מעט יותר קונטקסט מתוך הספר.
תודה, רוני על ההסבר.
אם נדייק את המלים "ונראית כמו עבודה" עולה מחשבה שלאמתו של דבר ההזדמנות איננה כזאת, או לפחות אינה נתפסת ככזאת כאשר היא מיושמת, כאילו בגדי העבודה שלה היא תחפושת. ואכן, גם עבודה סיזיפית יכולה לטמון בחובה אוצר גדול – נאים הדברים למי שאמרם, ממציא נורת החשמל.
שוב, תודה על ההתייחסות האישית שלך.