בסרטים, בספרים ובסדנאות קסם, התהליך פשוט ורומנטי:
1. הגדר לאן אתה רוצה להגיע.
2. בני תוכנית שתקח אותך לשם.
3. התחל להתקדם והתמד בדרכך.
4. הגיעי לקו הגמר.
5. חגיגה גדולה.
בחיים, זה יכול להיות מאוד שונה.
מעברים (לפעמים חדים) בין סיפוק, גאווה, התלהבות, ביטחון, שמחה לבין בלבול, תהייה, דכדוך, חוסר בטחון, עייפות, ייאוש, ספק.
רכבות הרים רגשיות ומנטליות.
*****
הקושי האמיתי לעתים אינו להתמיד בדרך שאנו בטוחים לגביה ושקשה להתקדם בה.
הקושי הגדול באמת הוא להתקדם בדרך שאיננו בטוחים לגביה כשעולות השאלות הבאות:
האם אני במקום הנכון?
האם זו הדרך שמתאימה לי?
האם זה מקדם אותי או מעכב אותי?
האם המטרה שסימנתי היא מטרה מדויקת עבורי?
מה אני מנסה לעשות?
האם אני לא עושה טעות?
לאן אני מנסה להגיע?
האם ההשקעה כדאית?
האם לא כדאי להשקיע במקום אחר במקום?
האם להמשיך ולהתמיד באותו כיוון או לשנות תפקיד , מסגרת, שיטה?
האם זו התמדה או התעקשות?
האם זה שינוי בריא או בריחה מהתמודדות?
*****
לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.
לפוסט הזה אין פתרון בהיר, כללי אצבע אפקטיביים או תשובת פלא.
לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.
חיים מלאים. יום יום.
לפעמים איננו יודעים כי איננו יודעים – אז גם החושך אינו נראה.
גם לדעת שאין לי מושג, שאינני יודע – ידיעה היא, לעתים חשובה ומקדמת.
במצב זה לפחות אני יודע שעלי להתפלל ולהמתין בסבלנות לאור השחר. תמיד הוא מגיע.
אהבתי יוסי:
גם לדעת שאיני יודע זו ידיעה. סוג של.
ואז אפשר להמתין או להתפלל.
תודה.
נפלא. תודה.
"לא לדעת" מאפשר לנו לפעמים גם להיות במצב של beginner's mind , הכל חדש , מתחילים מהתחלה , זה לגיטימי לא לדעת ואולי גם מסקרן- שלום כיתה א' 🙂
לגמרי בת שבע.
יש משהו ב beginner's mind שהוא טרי , רענן, חדש, מסקרן.
זו איכות מסוימת ומיוחדת.
ולצד זה, לפעמים יש "לא לדעת" שהוא הרבה פחות כיף, מהנה או מרענן.
איכות אחרת. אנרגיה שונה.
מסכימה בהחלט כי להגיד " אני לא יודעת" ( בבטחון וברוגע ) , משמע לשחרר את " אני יודעת …" ואז אני פנויה לראות ולבחון את ההזדמנויות הנקרות בדרכי .
להגיד "אני לא יודעת " דורש בטחון עצמי ואומץ רב .