הנורה שלך דולקת, למה את לא עוצרת לתדלק?
אין לי זמן. אני חייבת להמשיך לנסוע.
הגרזן שלך קהה, למה אתה לא עוצר להשחיז אותו?
השתגעת ??? אני לא יכול להפסיק, יש לי עוד המון עצים לכרות ביער הזה.
המצבר שלך ריק, למה את לא עוצרת למלא אותו?
אני לא יכולה. הילדים, הבעל, העבודה, ההורים, החברים צריכים אותי.
*****
איך זה שקל כל כך להבין את האבסורד בדוגמאות הללו וקשה כל כך ליישם את זה בחיים?
ארבעה מרכיבים חשובים ל"מילוי מצברים":
1. הבן שהמצבר שלך אינו אינסופי.
למצברים נדרשת טעינה על בסיס קבוע.
2. הביני מה טוען את המצבר שלך ומה ממלא אותך כשאת מרוקנת.
מנוחה, ספורט, חברים, משפחה, כתיבה, טבע, ריקוד, קריאה, פיסול הן רק כמה דוגמאות.
3. הכר בך כשהמצבר שלך מרוקן או קרוב לכך.
עדיף "לתפוש" את זה כבר לפני אך אם הגעת ל"נורה דולקת" חשוב שתזהה את זה.
4. עצרי. קחי את הזמן ומלאי את המצבר בדרך שמתאימה לך. אל תתביישי לבקש עזרה.
לא חייבים לחכות שהמצבר יתרוקן. אפשר למלא אותו על בסיס קבוע.
מחלה, תאונה, התמוטטות, פרידה ופיטורין מצביעים בד"כ על מצבר מרוקן ומאלצים אותנו לעצור ולמלא.
חיים מלאים. יום יום.
תודה רוני על הדברים החשובים האלה!!!
"כשעולים הרגלנו אנו משועבדים לחלוטין"
הבעיה קצת מורכבת.
לפעמים אנו אומרים לעצמנו – לא לגמרי שלא בצדק – המצבר יתמלא באמצעות הסיפוק של המאמץ הנוסף.
לפעמים אנו מרגישים שהמצבר מתמלא טוב יותר רק לאחר שהתרוקן לחלוטין.
ולפעמים אנו חושדים שהמצבר מלא ואיננו מכוונים.
ברוב המקרים בעיות השיפוט הללו באשר למצבנו נובעות מהתרוקנות המצברים, או מעמידה מתמשכת על הסף.
נפלא!
תודה