אם זה היה נגמר עכשיו –
1. מה היית חוגג/ת?
2. על מה היית מתאבל/ת?
*****
שלוש דוגמאות ליישום "השיטה":
* אם הסדנה היתה נגמרת כרגע –
1. מה היית חוגג שקיבלת עד כה? אלו צרכים חשובים התמלאו עבורך?
2. אלו ציפיות לא התממשו? מה היה חסר? מה קיוית לקבל ולא קיבלת?
** אם השבוע היה מסתיים עכשיו –
1. על מה היית מודה שכבר קרה? במה היית גאה ושבעת רצון (שעשית או שקידמת)?
2. מה התפספס? איזה דבר חשוב לא התבצע? על מה היית מצטערת?
*** אם חייך היו מסתיימים היום –
1. מה הדברים המרכזיים שהיית חוגג? על מה היית מכירה תודה? במה היית הכי גאה?
2. על מה היית מתאבלת? מה קיווית לעשות ולא הספקת? אלו דברים חשובים התפספסו לך?
*****
מספר נקודות למחשבה:
• כששואלים את השאלות בנקודת הסיום (של הסדנה, השבוע, החיים) מקבלים תמונה חדה של מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. מה עיקר ומה טפל.
• כיף להגיע לנקודת הסיום (של הסדנה, השבוע, החיים) לראות ולחגוג את ההצלחות.
• כואב להגיע לנקודת הסיום (של הסדנה, השבוע, החיים) להכיר בפספוסים ולהתאבל עליהם.
• כששואלים את השאלות לפני נקודת הסיום (באמצע הסדנה, בערב שלישי בשבוע, היום במסע החיים) מקבלים תמונה חדה ויש עדיין אפשרות לשנות, להשפיע ולעדכן מסלול.
• שאילת השאלות וההקשבה לתשובות דורשות אומץ.
• האם יש לך את הרצון, הפניות והאומץ לשאול את השאלות עוד היום? לקבל תשובות עוד היום?
חיים מלאים. יום יום.