רבים מאיתנו "אולפו" לאורך השנים להיות נחמדים.
בכדי להיות נחמד יש למלא בסך הכול שני כללים:
1. לומר ולעשות אך רק דברים שמרצים אחרים.
2. אם אתם עומדים לומר/לעשות משהו שעלול לגרום לאחרים לא להיות מרוצים, חזרו לכלל #1.
בכדי לעמוד בכללי הנחמדות כל הזמן עליכם לפתח יכולת גבוהה בלא להיות אותנטיים.
אבל, כשאתם לא אותנטיים, אתם לא הכי נחמדים.
בלתי אפשרי אם כן לנצח במשחק ה"נחמדות" כשמשחקים לפי הכללים הללו.
הדרך היחידה לצאת מהלולאה חסרת הסיכוי הזו, היא לבחור להפסיק את המשחק.
הפוסט נכתב (ובמידה רבה תורגם) בהשראת סקוט נואל.
**
בא' תשרי לקחתי על עצמי התחייבות לכתוב פוסט בכל יום בשנת תשע"ו.
הערב אני חוגג סגירה של חודש שלישי וכתיבה של 90 פוסטים יומיים רצופים.
תודה רבה על התגובות שלכם, הפרגון, העידוד והדחיפה.
נתראה מחר… אולי, בעזרת השם..
חיים מלאים. יום יום.
שבוע טוב, רוני והקוראים
ברכות ותודות על המחויבות-מראש, ההשקעה, הנדיבות, המאמץ, ועל הרבה תובנות קטנות-גדולות שאתה מעלה לתודעה.
העיקרון הפרדוקסלי של 'משחק הנחמדות' הוא שאם מתחייבים לשחק בו – מפסידים, ורק אם לא כבולים למשחק – יש סיכוי להצליח.
נדמה לי שזהו עיקרון כללי יותר. ככל שאנו כבולים בתודעתנו לפעילות כלשהי, הסיכוי לזייף בה גדל והולך, וככל שאנו פועלים מתוך חירות – הפעולה מלווה בהשראה ובנשיאת חן.
ברכתי לך שתמשיך את כתיבותיך אבל לא מתוך תחושת כבילות – ואפילו במחיר ימים או שבועות של דילוג בכתיבה.
יוסי יקר,
תודה על התגובה לפוסט הזה ועל הפרגון.
תודה גם על נוכחות עקבית בפוסטים שונים עם הארות, חידודים, תוספות ומחשבות.
אני אוהב את הדגש שלך לכתיבה מתוך בחירה ולא מתוך כבילות.
שבוע מבורך,
רוני
הי רוני,
מעריכה ומוקירה את "הפרוייקט" הזה שלקחת על עצמך בחודשים האחרונים,
הפוסטים שלך מוסיפים צבע וחן ליום-יום שלי ,
שמחה לפגוש אותם כל יום מחדש
אני אוהבת את הנושאים שאתה מעלה לתודעה
מאחלת לך שתוכל להמשיך במחויבות שלך בשמחה וברצון ….