חודש: ינואר 2016

האם יש בארגון שלך מספיק שמחה?

הנה ההגדרה שלי לשמח"ה ארגונית על ארבעת המרכיבים הקריטיים שלה:

שותפות, שיתוף והשתתפות.
משמעות וערך גבוה (לעובדים, ללקוחות, לבעלי עניין).
חגיגות, שמחה, הכרת תודה וכיף.
התפתחות ולמידה אישית ומקצועית.

**
חמש מחשבות על שמח"ה ארגונית:
• שמח"ה ארגונית היא הרבה מעבר לרק ימי כיף, שכר גבוה ופינוקים אחרים.
• לחברה לא שמח"ה יהיה קשה מאוד להצליח לאורך זמן.
• אפשרי לפגוש את ארבעת מרכיבי השמח"ה בארגון או בחברה.
• כעובד/ת, ראוי וכדאי לשאוף לעבוד בחברה שיש בה שמח"ה אישית וארגונית.
• ארבעת מרכיבי השמח"ה אישיים ואינדיוידואליים. השמח"ה שלי היא לא בהכרח השמח"ה שלך.

חיים מלאים. יום יום.

אייבי ריאן מעלה ציור לאוויר בכל יום. כבר מעל 8 שנים.
סקוט אדאמס החל לפרסם קריקטורת דילברט יומית ב- 1989 (אולי כבר לפני). הוא עדיין עושה זאת.
סת' גודין כותב ומפרסם כל יום. כבר 17 שנה.

יש משהו חזק ב"להופיע" כל יום.
"לעלות לאויר" בכל יום. בלי סיפורים ובלי תירוצים.
לעשות את "העבודה" שלנו בכל יום. גם אם היא לא מושלמת. והיא לא.

הדבר שאותו אנו עושים בכל יום ושאליו אנו מחוייבים בכל יום
מגדיר במידה רבה (אולי יותר מכל דבר אחר) מי אנחנו ומי נהיה.

**
ממש היום אני סוגר חודש רביעי רצוף של כתיבת פוסט יומי.
בסה"כ 1/3 שנה… כבר 1/3 שנה !!!
יום יום.

חיים מלאים. יום יום.

"אתם לא מה שאתם חושבים שאתם.
מה שאתם חושבים, אתם."

הנה זה באנגלית:

"You are not what you think you are.
What you think, you are."

* קרדיט למשפט – בריאן טרייסי.

**
מספר אנשים שפגשתי בשבוע שעבר חשבו שהם "X".
(לדוגמא: לא ממוקדים, לא אסרטיביים, לא מספיק טובים במה שהם עושים)

בתוך זמן קצר (דקות או ימים) הם פתאום ראו עצמם כ"לא X".
(ממוקדים, אסרטיביים, מביאים ערך גבוה וחשוב).

חדשות טובות:
אתם לא מה שאתם חושבים שאתם.
מה שאתם חושבים, אתם.

מה אתם חושבים כרגע? היום?

חיים מלאים. יום יום.

שלט שפגשתי הבוקר ליד קופה מספר 4 בסופרמרקט:

"כאן ניתן להשיג סיגריות
אך ורק בקופה הראשית"

אז ניתן להשיג כאן סיגריות או לא??

מילה מיותרת אחת יכולה לבלבל ולעורר אי הבנה. בסופר ובחיים.

שבת שלום. חיים מלאים. יום יום.

איך לנצח ב"מרוץ"?
להתחיל הכי מהר שאפשר, להגביר תוך כדי כל הזמן ולהאיץ לקראת סיום.

כשקוראים את "מרשם ההצלחה" הזה הוא מעורר חיוך.
ברור שהוא אבסורדי ולא הגיוני.

ולמרות זאת … אנשים רבים מנסים לפעול לפיו ב"מרוץ החיים" ובהתנהלות היום-יומית שלהם.
משום מה הם מאמינים שהם יכולים "לנצח".
ללא הפוגות, עצירות, האטה, חגיגות, למידה, מילוי מצברים, מנוחה ומשחק.

יתרונו המרכזי של "מרשם ההצלחה" הזה הוא הוודאות המוחלטת שהוא מייצר.
מתכון בטוח לקריסה, לנפילה, לכשלון, לפספוס ולסבל.

**
הבוקר היתה לי הזכות להיות נוכח בעצירה קצרה של ארגון מופלא שרץ למרחקים ארוכים בצורה אינטנסיבית מאוד.
עצירה להתבוננות ולהקשבה.
עצירה לחגיגה ולאבל.
עצירה להכרת תודה וללמידה.
עצירה משמעותית ומרגשת.
עצירה לשעתיים בלבד.
כל אחד יכול.
גם אתם.

חיים מלאים. יום יום.

 

השבוע שוטטתי לי שוב להנאתי באמזון.
עברתי על מספר ספרים.

שלושה מהם נראו לי מעניינים והכנסתי אותם ל wish list שלי (רשימת המשאלות).
שניים נוספים שסקרנו אותי (למרות שלא הייתי בטוח לגביהם) זכו להיכנס גם הם לאותה רשימה.

מתוך חמשת הספרים הללו, העברתי שניים בלבד ל"עגלת הקניות" שלי.
השניים הללו יותר רלוונטיים וחשובים עבורי כרגע. אני רוצה להתמקד בהם.

כמה דקות מאוחר יותר יצאתי מהאתר בלי אף ספר.
לא עברתי דרך הקופה ולא סלקתי את כרטיס האשראי שלי.

**
משאלה, רצון ומחוייבות הם שלושה דברים שונים.

משאלה:
"הלוואי והספרים שב – Wish list יפלו עלי מהשמיים ויגיעו אלי איכשהו.
זה יהיה כל כך נחמד."

רצון:
"הספרים בעגלת הקניות רלוונטיים וחשובים.
אני באמת מאמין שהם יסייעו לי ויהיו בעלי ערך עבורי."

מחויבות:
"אני מוכן לשלם את המחיר (במקרה הזה כסף) עבור ספרים מסוימים."
בלי המוכנות הזו ובלי הצעד האקטיבי (סליקת כרטיס) זה לא יקרה.
(במקרה של קניית ספר, עצם הרכישה לא מבטיחה את קריאתו או קבלת ערך ממנו)

**
המלצה: היום ו/או השבוע ו/או בפרויקט ו/או השנה ו/או ….
הגדירו לעצמכם בבהירות: למה אתם מחויבים, מה אתם רוצים ומה המשאלות שלכם.
מה שיישאר רק ב"רשימת המשאלות" או ב"עגלת הקניות" כנראה לא יקרה.

חיים מלאים. יום יום.

לעתים, תוך כדי תנועה, אנו צוברים "עניינים לא סגורים".
במשפחה, עם חברים, בקבוצה, בעבודה.
סביב נושא או במערכת יחסים מסוימת.
גם משהו שמתחיל כאירוע פעוט יכול להתפתח ולהתעצם.

"עניינים לא סגורים" משאירים משקעים ומרוקנים אנרגיה.
למרות שהיינו רוצים שהם ייעלמו כדי שנוכל לשים אותם מאחורינו,
ל"עניינים לא סגורים" יש נטייה להיסחב ולהמשיך אתנו הלאה.

"עניינים לא סגורים" כדאי לפתוח, לנקות ואז לסגור באמת.

חיים מלאים. יום יום.

רגע לפני שאתה עושה את זה עצור. קח צעד אחורה.
צא מהמרוץ והסתכל מהצד.

רגע לפני שאת עולה לבמה האטי. קחי נשימה.
התבונני על זה מלמעלה.

**
רגע לפני ש"נכנסים למים" –
עוצרים.
נושמים.
מחדדים כוונה.
בודקים שלא שכחנו משהו חשוב.
נזכרים למה אנחנו כאן.
מודים על מתנות שקיבלנו.
נותנים מקום להתרגשות.
שמים לב ללחץ.
חוגגים את הדרך שעשינו.
לוקחים נשימה עמוקה ו…קופצים פנימה.

**
הערב יוצא לדרך המחזור הראשון של "ספרינט 21".
קבוצה יוצאת דופן של אנשים ופרויקטים.
רגע לפני שזה קורה,
אחרי עשייה אינטנסיבית בת מספר שבועות,
זה הזמן לעצור.
לקחת צעד אחורה.
לנשום.
להתבונן. אחורה, פנימה, קדימה.
לחדד כוונה.
להתרגש.
להודות.
לחגוג.
ו…לתת בראש 🙂

בהצלחה לכל משתתפי ומשתתפות הספרינט הקרוב !

חיים מלאים. יום יום.

בהמשך לפוסט של אתמול ("שתי דרכים להעריך עובדים") –
לארגונים שונים יש שיטות שונות להערכות עובדים והערכות ביצועים.
שתי דוגמאות:
– מיקוד בהישגים עיקריים, חוזקות וחולשות.
– מתן ציון והערכה מילולית לגבי מספר סעיפים מוסכמים.

**
להלן אפשרות אחרת לשיחת סיכום שנה.
שיחה המייצרת שיחה משמעותית בין עובד ומנהל. בין בני אדם.
שיחה המכוונת ללמידה, לחיים מלאים, להכרה ולהתפתחות.
שיחה המבוססת על חמש שאלות:

1. איזה ערך הבאת השנה? הישגים משמעותיים? הצלחות מרכזיות ?
2. מה את חוגגת? במה אתה גאה במיוחד השנה?.
3. על מה אתה מתאבל? על מה את מצטערת? מה היה לך קשה, כואב ומאתגר השנה?
4. למי ועל מה את מכירה תודה השנה?
5. איך גדלת? מה למדת? איך התפתחת השנה?

**
תפקיד העובד בשיחה: להתכונן, להגיע עם תשובות לשאלות, לשתף.
תפקיד המנהל בשיחה: להקשיב, לראות את העובד, להבין אותו ואת נקודת המבט שלו.
בהמשך (באותה שיחה או בשיחה נפרדת) תפקיד המנהל יהיה לתת משוב, לשתף בפרספקטיבה שלו, להגדיר ציפיות ועוד.

איך זה נשמע לכם…?

חיים מלאים. יום יום.

ניתן לתרגם את הפועל "להעריך" לשני פעלים שונים באנגלית:

1. להעריך = To Appreciate :
לראות את העובדים "שלכם".
ליתר דיוק, את בני האדם שאתכם.
להכיר להם תודה על המאמץ, התרומה והעשייה שלהם.
גם במקומות שקשה לכמת. גם על דברים שאינם באור הזרקורים.
לאפשר להם לראות את עצמם.

2. להעריך = To Evaluate :
לשפוט אותם ואת התוצאות שלהם.
לנתח את מה שטוב ומה שפחות טוב בהם.
לנתח את מה שטוב ומה שפחות טוב במה שהם עושים.
לתת להם ולעבודה שלהם ציון.
להשוות אותם לאחרים.

**
הערכה מהסוג השני היא משהו שהרבה מערכות וארגונים דורשים.
מנהלים (והורים) רבים ממוקדים בעיקר בהערכה מהסוג השני.

בלי קשר למערכת שאתם חלק ממנה, הערכה מהסוג הראשון היא 100% בידיים שלכם. גם בארגון שדורש הערכה מסוג שני.
הערכה מהסוג הראשון היא אחת המתנות היקרות שאתם יכולים להעניק לעובדיכם (ולילדיכם).

חיים מלאים. יום יום.