כשאני שולח לך מייל ולא מקבל ממך תשובה אני יודע ש….
את מסננת אותי בכוונה.
או ש…
סתם לא אכפת לך ממני.
או ש…
אתה מתנשא וההצלחה עולה לך לאף.
או ש…
את עמוסה ולא הספקת להחזיר תשובה למרות שרצית.
או ש…
אתה עמוס ובחרת לתת תשומת לב לדברים אחרים שיותר חשובים עבורך.
או ש..
לא ראית אפילו את המייל בים המיילים שאתה מקבל.
או ש…
אתה לא יודע איך לענות, כי התשובה די מורכבת.
או ש…
תכננת לחזור אלי ושכחת מזה.
או ש… או ש… או ש…
**
כשאני שולח לך מייל ולא מקבל ממך תשובה, אני בעיקר יודע ש…
אין לי מושג מה זה אומר ואין לי מושג מה עובר עליך.
כשאני שולח לך מייל, בלי קשר לתגובה שאקבל או לא אקבל ממך,
אני רוצה לקחת אחריות על הפרשנויות, הרגשות והתגובות שלי.
כשאני שולח לך מייל, אני משתדל להזכיר לעצמי,
שאני מקווה שתגיבי רק אם זה מתאים לך ואם יש לך את הזמן, הרצון והפניות לזה,
ושאני מקווה שלא תגיבי אם זה פחות מתאים לך או אם את עושה זאת מתוך תחושת חובה וחוסר ברירה.
חיים מלאים. יום יום.
רוני איש יקר
אני מקבלת הרבה מיילים מכל מיני גורמים.
המיילים שלך הכי ממוקדים, מדויקים, ברורים, ומפחידים- כי הם דורשים כנות ועשייה.
אתה עומד במחויבות שהצבת לעצמך לכתוב ולשלוח מייל כל יום – וזה מצביע על משמעת עצמית מדהימה, כל הכבוד!! (איזה כיף שאני יכולה להינות מהמחויבות שלך…)
האמת היא, שכאשר מתקבל מייל – לא כל כך רואים את האדם שעומד מאחוריו, במיוחד שאני יודעת שהמייל נשלח בתפוצה רבה והוא לא באמת נשלח אלי באופן אישי, למרות ששמי מופיע בראשית העמוד, או בכתובת- ולכן לא חשתי כל צורך ו מחויבות לענות לך למרות שהמייל שלך מעורר מחשבות רבות.
במייל ששלחת הצלחת לגרום לי לראות אותך – וזה מדהים!!!
אתה היחיד שהצלחת לעורר האנשה במיילים.
ועכשיו לאחר האנשה זו – תודה שהערת אותי , וכמי שמקבלת מיילים שלך כל יום , המעט שעלי לעשות – להגיב ולפחות פעם אחת… אני מתנצלת שראיתי רק את עצמי ולא הגבתי, וזה מאלץ אותי לראות היכן עוד לא מגיבה למאמץ של האחר.
אני שולחת לך מייל כדי שיהיה לך מושג שהמיילים שלך מעוררים בי המון מחשבה, הם מזכירים לי שלמרות שעשיתי עבודה רבה וארוכת שנים, עוד עבודה רבה לפני, ואני יודעת מתוך ניסיון של מי שעשתה עבודה רבה ופרצה דרכים, שלא הכל תלוי בנו, יש פוליטיקה, יש קליקות, והאמת שלך עשויה להועיל לך או להרוג אותך- תלוי למי היא נאמרת. אילו מחירים אתה עלול לשלם, האם אתה יכול להרשות לעצמך לשלם, מי תלוי בך, האם למה שאתה עושה יש השלכות על איכות חיי יקירך? מה הרווח , מה ההפסד?
איך מתמודדים עם נושאים שיעלו בכתבה בשבוע הבא "דיני נפשות" בערוץ 10, שאתה יודע שאתה זה שעשו לו את העוול, ובכל זאת לא ויתר.
אתה תופס אותי בזמן שצריכה לקבל מחרתיים תעודה שהיתה שלי בעבר, עייפה ומותשת ממאבק ארוך שנים מכדי לחגוג את הדבר – האם זה ראוי לחגיגה, להקאה מהמקום בו נמצאים? האם אני קורבן או מנצחת? האם השנים שחלפו היו שווים את המאמץ? האם התקדמתי או עמדתי במקום והמשמעות שהלכתי אחורה?
האם המשמעת העצמית, היושרה, האינטגריטי שווים את זעזועי הנפש שהם עלולים לגרום או עדיף להישאר חלק מהעדר, במקום חמים שליו ונוח?
המיילים שלך מעוררים הרבה שאלות שהתשובות עליהן דורשות כנות , אני פוחדת לעשות שיעורי בית, כי אז אצטרך לפעול, כפי שקרה לי בעבר. היום אני למודת ניסיון ומבינה מאד שהתוצאה יכולה להשפיע על הסביבה. האם אני מוכנה שוב לשלם את המחיר? מחיר התוצאה או מחיר השתיקה? צריכה לחשוב על זה.
כרגע, כמו רץ שסיים מרתון של שבע שנים, צריכה לנוח מעט, לאסוף כוחות ולבחון כיצד יראה ההלאה.
משמח אותי לדעת שיש אנשים כמוך
בוקר טוב , יום מקסים
ושבת שלום
רוני היקר
המיילים שלך הם מהמיילים הבודדים שאני לא מוחקת ,שו מרת וחוזרת לקרוא מידי פעם שוב.וכן לא עונה על כל המיילים שלך מפאת חוסר זמן, או לעיתים סתם מעצלות.
אתה כותב מאוד מעניין, מרגש, ותמיד מעורר מחשבות.
מודה לך על ההשקעה והנתינה הנדיבה. מעריכה מאוד וגם מקבלת ממך רשות מידי פעם לשתף אצלי בפייס.
בקשר למייל האחרון המורים שלך, למדתי מהרשימה שחלק מהמורים שלך הם גם המורים שלי, וחלק ממש לא מוכרים לי ואשמח להכיר.
מאמינה שאני אגיע למורים שנכונים לי או שהם יגיעו אליי.
שבת טובה ונעימה ותודה שוב על המיילים המעולים שלך.
עד שניפגש
בוקי
תמשיך בבקשה ללמד אותי מורה יקר שלי כל מייל שלך הוא שעור מרתק מאתגר ומפרה וכן אפשר ללמוד מהבית מרחוק כשהמורה. לא לידך. זה מצריך תשומת לב שרק משפרת את הקליטה נסו את זה זה עובד – תודה