גם היום.
לעשות את העבודה.
להופיע.
להיות נוכח.
לספק את הסחורה.
לעשות כמיטב יכולתך.
כמה שזה לא יהיה…
זהו הפוסט היומי ה- 194
בסדרה שהחלה להיכתב בראש השנה האחרון.
כשלקחתי על עצמי את הבחירה הזו,
לא היה לי מושג איך זה יהיה ועל מה אכתוב.
המחשבה על שנה שלמה,
על מחויבות ארוכת טווח
או על פרויקט גדול יכולה לשתק.
במקומות החשובים –
רק היום.
רק עוד יום.
רק הצעד הבא.
אחר כך נראה.
חיים מלאים. יום יום.