היה חשוב לי לדבר אתך היום ולעדכן אותך בהחלטה
למרות שידעתי שזה משהו שפחות תאהב לשמוע.
העדפתי לעשות את זה בעצמי כדי שתשמע את זה ממני ולא מאחרים.
בחרתי לדבר אתך ולא לשלוח הודעה או מייל.
עם כל אי הנעימות וחוסר הנוחות רציתי שתכיר את זה.
היה יותר קל להימנע מהשיחה או להחליק אותה,
לתת לך לשמוע על זה בדיעבד או לגרום לך להבין בדרך עקיפה.
אני חושב שזה לא היה משרת אותך.
או אותי.
**
היתה שיחה לא פשוטה.
הופתעת, לא הסכמת, התאכזבת, כעסת.
כנראה שגם נפגעת.
אתה חושב שיש פה טעות ושנעשה לך עוול.
יכול מאוד להיות שאתה צודק.
יכול מאוד להיות שאני מפספס משהו.
אין בי וודאות גמורה או ביטחון מלא לגבי ההחלטה.
לקחתי החלטה שאני מאמין שהיא מיטבית כרגע
בעולם המורכב שאתה ואני חלק ממנו.
**
כשדיברנו היום,
החזקתי כוונה לשרת אותך.
להתייחס אליך בכבוד.
לראות אותך כאדם.
ליצור בהירות.
לשתף בכנות.
להקשיב באמפטיה.
לחפש גם את טובתך.
לאפשר לך ללמוד.
לתרום לך בצורה כלשהי.
איני בטוח שהצלחתי.
אני מקווה שכן.
**
כשנפגשנו היום,
הזכרתי לעצמי בהרבה ענווה שאנו בעצם שווים.
אמנם הפעם,
אתה היית בתפקיד כזה ואני בתפקיד אחר.
אבל ברור לי שבפעם הבאה שניפגש,
זה עם זה או עם אחרים,
אנו יכולים בקלות למצוא עצמנו בתפקידים הפוכים.
חיים מלאים. יום יום.