כשהייתי אתך בחדר לפני כמה דקות
הייתי גם עם הכלים שמחכים לי בכיור,
עם הפוסט שטרם נכתב,
עם התכניות לשבוע הקרוב,
עם הקונפליקט המטריד שלא נסגר
ועם הלחץ להספיק, לסדר, לארגן, לעשות.
למרות שהיינו רק שנינו בחדר,
לא באמת היינו לבד.
הבאתי אתי עוד כמה אורחים.
למרות שהיינו שנינו בחדר,
לא באמת היינו ביחד.
אני די בטוח שהרגשת בזה.
חיים מלאים. יום יום.