10 דקות אחרי.
התפרצות הרגשות.
שמחת הניצחון.
הטלפון מנשיא המדינה ומראש הממשלה.
חיבוק של מדינה שלמה.
סיום של פרק יוצא דופן.
פורקן המתח.
חגיגת ההישג.
הרבה מעבר לתחרות האחרונה או למדליה אולימפית.
**
10 חודשים אחרי.
כמעט שנה חלפה.
זיכרון מתוק ובלתי נשכח.
שמחה. געגוע.
שינוי הסטטוס ההכרתי.
קילומטראז' של ראיונות ופרסומות.
חזרה לשגרה ולמציאות יום – יומית.
אולי ריקנות ומשבר של אחרי רגע שיא.
אולי עבודה מאומצת לקראת הדבר הבא.
אולי שוטטות וחיפוש עצמי.
אולי גם וגם וגם. ועוד.
**
10 שנים אחרי.
פרספקטיבה רחבה.
הניצחון המתוק מלפני עשור כנקודה משמעותית משנת חיים או כשיא רגעי.
התפתחויות שלא יכולתי לצפות.
פיצולי דרכים.
דלתות מסתובבות.
הבחנה ב"יהלומים" שנשארו אחרי שקיעת אבק ההתרגשות.
הדרך שעברתי.
מה קיבלתי ? איך גדלתי ?
אלו מחירים שילמתי ? על מה ויתרתי?
מה אני רואה ואיך אני מרגישה כשאני מתבוננת במראה?
ברכות לירדן ג'רבי על הזכייה במדליית הארד !
חיים מלאים. יום יום.