חודש: אוגוסט 2016

בהצלחה היום.
אני יודע שזה יום חשוב עבורך.
אני חושב עלייך.

בהצלחה עם ההחלטה שאת הולכת לקבל הערב.
הבנתי שתהיה לה השפעה גדולה על עתידך.

בהצלחה עם הפגישה החשובה שיש לך היום.
ועם כל המשמעויות שתיגזרנה ממנה.

בהצלחה עם השיחה המורכבת.
כל הכבוד על ההתמודדות ועל ההכנה.

בהצלחה עם התהליך שאת עוברת.
עוד צעד בדרך ארוכה, אינטנסיבית ומאתגרת.

בהצלחה עם המעבר.
פרק חדש עומד להיפתח עבורך.

בהצלחה עם המבחן.
מבחן זה דבר מלחיץ.

בהצלחה עם הקונפליקט.
מבאס מאוד כשזה קורה. וגם חשוב.

חיים מלאים. יום יום.

10 דקות אחרי.
התפרצות הרגשות.
שמחת הניצחון.
הטלפון מנשיא המדינה ומראש הממשלה.
חיבוק של מדינה שלמה.
סיום של פרק יוצא דופן.
פורקן המתח.
חגיגת ההישג.
הרבה מעבר לתחרות האחרונה או למדליה אולימפית.

**
10 חודשים אחרי.
כמעט שנה חלפה.
זיכרון מתוק ובלתי נשכח.
שמחה. געגוע.
שינוי הסטטוס ההכרתי.
קילומטראז' של ראיונות ופרסומות.
חזרה לשגרה ולמציאות יום – יומית.
אולי ריקנות ומשבר של אחרי רגע שיא.
אולי עבודה מאומצת לקראת הדבר הבא.
אולי שוטטות וחיפוש עצמי.
אולי גם וגם וגם. ועוד.

**
10 שנים אחרי.
פרספקטיבה רחבה.
הניצחון המתוק מלפני עשור כנקודה משמעותית משנת חיים או כשיא רגעי.
התפתחויות שלא יכולתי לצפות.
פיצולי דרכים.
דלתות מסתובבות.
הבחנה ב"יהלומים" שנשארו אחרי שקיעת אבק ההתרגשות.
הדרך שעברתי.
מה קיבלתי ? איך גדלתי ?
אלו מחירים שילמתי ? על מה ויתרתי?
מה אני רואה ואיך אני מרגישה כשאני מתבוננת במראה?

ברכות לירדן ג'רבי על הזכייה במדליית הארד ! 

חיים מלאים. יום יום.

תצוגה מכובדת.
הופעה מאכזבת.
נלחם כמו אריה.
תירוצים של הפסד.
פספוס של מדליה.
קרב הירואי.
ווינריות. לוזריות.
פרגון והערכה.
ציניות ושיפוטיות.

**
שגיא מוקי כדוגמא.

היום מדינה שלמה עוסקת בזה:
כותרות העיתונים,
מהדורות החדשות,
תכניות הבוקר,
שיחות המסדרון,
פרשנויות, דעות וניתוחים מקיר לקיר.

עד אתמול אפילו לא קיים עבור מרבית האנשים.

**
לפעמים ההבדל שבין "הצלחה מפוארת" (מדליה כדוגמא) ל"כישלון צורב"
הוא חוסר ריכוז של עשירית שניה,
מזל,
החלטה של מישהו אחר,
מצב גוף,
מזג אויר.

**
החיים "האמיתיים" קורים כל הזמן.
נובעים ומתרחשים בכל רגע נתון.
דרך של שנים.
תהליך מתמשך.
נוכחות יום – יומית.
עם או בלי כותרות.
עם או בלי מדליה.
מתחרות לאימון, מאימון לתחרות.
בתוך אולימפיאדות ובין אולימפיאדות.

בהצלחה לירדן ג'רבי היום 🙂

חיים מלאים. יום יום.

לפעמים נדמה שלרבים מהאנשים בעולם
יש שני מצבי תקשורת עיקריים:
1. "דיבור"
2. "הכנה לדיבור".

מצב "שתיקה" כמעט ולא קיים.

על מצב "הקשבה" אין מה לדבר.

חיים מלאים. יום יום.

הוא מגיע בשקט ובענווה,
בלי הרבה רעש וצלצולים,
בלי כותרות בעיתונים,
בלי פוסטים מרובי לייקים ותגובות.

**
ממוקד במטרתו,
עקבי בדרכו,
יסודי בעבודתו.

**
בונה תשתיות איתנות,
שומר על פרופיל נמוך,
פועל ברציפות ובהתמדה,
עיקש, לא מוותר,
כשמגיע הזמן,
הולך וחוזר.

**
מתמודד עם קואליציות חזקות,
עם המובילים שבאנשי המקצוע,
מיטב המוחות, פאר הטכנולוגיות
ויכול לרבים מהם.

**
רחום וחנון,
נותן את הזמן,
מאפשר להיפרד,
מעודד תהליכי שינוי עמוקים,
נמנע מלקטוע באבחה פתאומית.

**
ואז…
ממש ברגע השיא,
עם השלמת ניצחונו
והכנעת אויבו…
הוא מאבד הכול,
ונכחד ביחד אתו.

חיים מלאים. יום יום.

במדבריות אוסטרליה (ואולי אפריקה),
ישנו צמח מיוחד במינו,
היכול לשרוד עשרות שנים ללא טיפה של מים.
חיים שלמים הוא מחכה בדריכות לרגע אחד,
שבו ייווצרו התנאים המתאימים
וגשם יחל לרדת.

כשזה קורה,
גם אם למשך דקות בודדות בלבד,
משהו בו נפתח מייד,
מנצל כל טיפה הניתכת לכיוונו,
סופג את מי החיים בצורה מופלאה כלשהי,
מתרבה ומפיץ את זרעיו במהירות עצומה לכל עבר.

**
במבט מהצד,
כשמתבוננים בצמח יוצא הדופן הזה "בשגרה",
קל להאמין שהוא יבש לחלוטין ושגורלו נחרץ.
אפשר לרחם עליו ועל התנאים האכזריים שעוטפים אותו.

במבט מהצד,
קשה להבין את החיים והתהליכים המתחוללים בתוכו,
כמעט בלתי אפשרי לצפות את עוצמת התגובה שלו לגשם.

**
אולי,
בדומה להשפעה העצומה של כמה טיפות גשם חולפות על הצמח,
ישנה השפעה עצומה באותה מידה לכמה טיפות אהבה רגעיות על בני אדם
שכמו הצמח "זוכים" לחיים קשים ואכזריים במיוחד, על סף בלתי-אפשריים להישרדות.

אם את הצמח –
האם תוכלי לחכות רק עוד קצת לטיפות הגשם האוהבות והמחיות שאולי תגענה בכל רגע?

אם אתה הגשם –
האם תוכל להמשיך לרדת (ולו להרף – עין) גם כשזה נראה חסר משמעות או תוחלת?

חיים מלאים. יום יום.

כשאני משחזר אחורה,
אני שם לב ששלושה חלקים מרכזיים בהרצאה שהעברתי בשבוע שעבר
נגעו בשותפות, פרגון וערך.

שפ"ע אם תרצו.

אלו לא ראשי תיבות שהוכנו מראש,
אלא משהו שמתחדד ממש עכשיו, תוך כדי כתיבת השורות הללו.

נושא ההרצאה היה "מערכות יחסים עם לקוחות" ברוח התקשורת המקרבת
והיא הועברה לקהל של יזמים, מנהלים ובעלי עסקים במסגרת כנס שיזמו מט"י וסלבה מרגוליס.

זוהי הרצאה שלא הועברה מעולם
והוכנה במיוחד לכנס המסוים הזה ולקהל המסוים הזה.

בדיעבד אני רואה ש "שותפות – פרגון – ערך"
עברו כחוט מקשר גם בשקפים, במילים ובדוגמאות,
גם בכוונה וברוח (אני מתייחס לכך בחלק הראשון של ההרצאה)
וגם במעשים שלפני, תוך כדי ואחרי ההרצאה.

בקישור הבא, תודות לגיל לופו הצלם
ולטלי פיירשטיין שהעלתה את רעיון הצילום והתעקשה עליו,
תוכלו לצפות בהרצאה המלאה ( כ- 34 דקות).

הנה מספר נקודות לדוגמא מתוך ההרצאה:

שותפות –
ההבדל שבין לקוח לאובייקט.
התייחסות ללקוח כאל שותף ואיך זה משנה הכול.

פרגון –
לד"ר מרשל רוזנברג, לאורי רוטקוביץ' ולארבינג'ר,
לשמוליק מרחב, לנילי צרויה המדהימה ("הספרית"),
למשק חביביאן, לעופר מלמד (מי כמוך !) ,
לסלבה מרגוליס האחת והיחידה, לחברת TOM's ועוד ועוד.

ערך –
מוכוונות לערך כתפישת עולם משרתת (גם בעסקים !),
היחס הברור שבין ערך להשקעה, ערך כמתן מענה לצרכים
והרעיון של ערך הדדי אמיתי (= כולם מרוויחים) בין שותפים לדרך.

**

הערה חשובה:

על ההרצאה, הרעיונות והתרגילים שבה אין זכויות יוצרים.
אתם מוזמנים לעשות בהם שימוש חופשי ולהעביר אותם הלאה,
ללא כל אישור או רשות ממני עכשיו או בעתיד.

ועם זאת, הנה שתי הזמנות:

1. אם ההרצאה הזו נוגעת בכם ומשרתת אתכם בצורה כלשהי,
אשמח לשמוע מכם וללמוד על החוויה שלכם.
משוב שכזה הוא אחת החוויות היותר מהנות ובעלות ערך עבורי.

2. אם אתם בוחרים להשתמש בתכנים או בתרגילים ולקחת אותם הלאה
אתם מוזמנים לפרגן בנדיבות ומכל הלב (מוזמנים = לא חייבים !).

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

הוא: הפוסט הזה נכתב ביחד.

היא: בתור קוראת אדוקה של הבלוג כבר הרבה זמן שרציתי להתארח.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהקשב מופנה למה שמתפתח (ולא רק לתכנית המקורית שהבאנו מהבית).

היא: אני עוד עסוקה בהאם אצליח להישמע כמוך, ביכולות הניסוח והיכולת להגיד אמירות בעלות משמעות חינוכית לכולנו…

הוא: לפעמים אנחנו מאמינים שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים, לבצע פרויקט, להיות בקשר, לכתוב פוסט…

היא: לקחת לי את שלוש הנקודות (:
אני תוהה האם זה שריר, האם נגיד הבלוגים שלך נהיו יותר ויותר כאלה או שזה כשרון מולד לכתוב באופן כזה זורם וממלא בהשראה.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהדיאלוג הוא עם השותף והשותפה וחלק ממנו הוא (כל הזמן) עם עצמנו.
כרגע אני נמתח בין להיות איתך בדיאלוג לבין להקשיב לעצמי ולפוסט שמתהווה.

היא: איכשהו יוצא לי תפקיד המראיינת, אולי כי אני כל כך סקרנית לגבי זה ועם תחושת מסוגלות נמוכה באזור הזה.
רוצה לשאול עוד ועוד… ללמוד… על זה, עליך ועל עצמי.

הוא: כשעושים דברים ביחד, לפעמים התפקידים מתקבעים.
מישהו מתכנן ומישהו מוציא לפועל, מישהי שואלת ומישהו עונה. אפשר לשנות את זה… אם בוחרים…

היא: וכרגיל אני לומדת כאן. תודה על האירוח.

הוא: תודה על החוויה המדהימה, היצירתית, הלא צפויה ופורצת הדרך.
(וגם על שעזרת לי לסגור את "הפינה" היומית בכיף כל כך גדול).

היא: בפעם הבאה בחרוזים (:

חיים מלאים. יום יום.

מדברים על מישהו כשהוא לא נמצא.
כשמעדיפים שהוא לא ישמע.
שהוא לא יהיה חלק מהשיחה.
לפחות לא בשלב הזה.
לפעמים זה בגלל שלא בוטחים בו,
חושדים שהוא מסתיר משהו,
שהוא לא לגמרי פתוח.
לעתים כשמדברים על מישהו,
זה עם כוונות טובות ומתוך רצון לגונן עליו.
חוששים שהוא ייפגע ואולי אולי אפילו יתפרק.
בשני המקרים כשמדברים על מישהו שלא נמצא,
זה כשברמה מסוימת לא סומכים עליו,
על הכוונות שלו או על היכולות שלו
להיות שותף לשיחה.

**
מדברים עם מישהו כשהוא נמצא.
לדבר עם מישהו זה הרבה מעבר לרק לשלוח מילים לכיוונו.
לדבר עם מישהו, זה במידה רבה להקשיב.
בפתיחות ובאי-שיפוטיות.
להיות בדיאלוג ולנסות להבין.
לכוון ל"טוב משותף".
כשמדברים עם מישהו סומכים עליו,
על הכוונות שלו ועל היכולות שלו להיות בדיאלוג.
נותנים לו את הקרדיט.
מתייחסים אליו כשותף לשיחה.

**
הורים יכולים לדבר על ילדים ולדבר עם ילדים.
מנהלים יכולים לדבר על עובדים ולדבר עם עובדים.
חברים יכולים לדבר על חברים ולדבר עם חברים.

**
השבוע דיברתי על מישהי שמאוד יקרה לי.
כשהיא גילתה שדיברתי עליה במקום לדבר איתה, היא נפגעה. בצדק.

כשמדברים על מישהו יכול להיווצר מרחק.
שיחה על מישהו יכולה לפגוע במערכת היחסים.

כשמדברים עם מישהו יכול להיווצר חיבור.
שיחה עם מישהו יכולה לקדם את מערכת היחסים.

חיים מלאים. יום יום.