מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
הבעיה עם “לקוחות אידיאליים”
(או עם עובדים, מנהלים, בני זוג וילדים “אידיאליים”)
היא ההנחות הסמויות שמאחורי צמד המילים הזה:
הנחה סמויה א: יש דבר כזה "לקוח אידיאלי".
הנחה סמויה ב: אנחנו יכולים להגדיר מה זה "לקוח אידאלי".
הנחה סמויה ג: כשנפגוש לקוח נוכל להבחין האם הוא "אידיאלי" או לא.
הנחה סמויה ד: "לקוחות אידיאלים" אינם משתנים בצורה תכופה. בטח שלא בכל יום.
הנחה סמויה ה: אנחנו לא משתנים בצורה תכופה. בטח שלא בכל רגע.
חיים מלאים. יום יום.
את ההשראה לפוסט הנוכחי
קיבלתי בחנות "שידות ועוד… מחסן היבואן"
ברחוב ויצמן 42 בכפר סבא
שאליה הגעתי תוך כדי שיטוט אקראי.
משהו בתצוגה שבחוץ משך את תשומת ליבי.
המוכר שקלט את זה הזמין אותי להיכנס לתוך החנות
בהבטחה שיש עוד הרבה בפנים.
נכנסתי…הסתובבתי…לקחתי את הזמן…
ואז הגעתי לפינה שהיו בה מספר שלטים של חוקים בנושאים שונים:
חוקי הכסף, חוקי הבית, חוקי האהבה, חוקי האושר ועוד.
אזהרה: זה בנאלי, שמאלצי ואפילו דביק.
העולם (כנראה) הרבה יותר מורכב מזה.
אז מה …
יש בזה הרבה מן האמת.
זה גרם לי לעצור ולקרוא.
נהניתי.
חיפשתי עוד.
התחלתי לחשוב על החוקים שלי.
הנה כמה מהחוקים שפגשתי בחנות :
חוקי הכסף
כסף יכול לקנות בית אך לא משפחה.
כסף יכול לקנות מיטה אך לא שינה.
כסף יכול לקנות שעון אך לא זמן.
כסף יכול לקנות ספר אך לא ידע.
כסף יכול לקנות מעמד אך לא כבוד.
כסף יכול לקנות סקס אך לא אהבה.
כסף יכול לקנות מנת דם אך לא חיים.
חוקי האושר
אל תשנא.
תחיה בפשטות.
תחייך.
תהנה מהרגע.
נפלת? תקום !
חוקי הבית
פרגנו אחד לשני.
תנו חיבוק ומילה טובה.
סלחו גם אם זה קשה.
זכרו מדוע התאהבתם.
לאהוב ולכבד.
למלא הבטחות ולא לאכזב.
לומר תודה ובבקשה.
נסו ביחד דברים חדשים.
הקשיבו זה לזו.
נשקו אחד את השני בכל יום.
חיים מלאים. יום יום.
"הזדמנות לעצירה ולהתבוננות."
"בזבוז זמן שאין לי."
"תובנה אחת ששווה את זה."
"שום דבר חדש."
"כלי אחד ליישום מיידי."
"ניצול משאבים לא יעיל."
"תזכורת חשובה למשהו שידעתי ושכחתי."
"חפירה משעממת."
"זוית ראייה נוספת."
"למידה על עצמי, על אחרים או על העולם."
"עיכוב בעבודה שהיתה יכולה להיעשות בזמן הזה."
"חומר למחשבה."
"חויה מרעננת."
**
למרות שכולנו ישבנו פיזית באותו חדר,
באותן שעות, עם אותו כיבוד ועם אותה מצגת,
למעשה השתתפנו בשנים עשר סשנים שונים לחלוטין.
משפט הסיכום שלך לסשן שהשתתפת בו אתמול
מספר משהו על הסשן, על הקבוצה ועל המנחה.
וגם… אולי יותר מהכול… הוא מספר משהו עליך.
חיים מלאים. יום יום.
כשהייתי עסוק במה שיקרה בעוד כארבעים וחמש דקות
כמעט ופספסתי את המקום המיוחד שאני נמצא בו כעת.
כשהייתי לחוץ מהדבר החדש שיתחיל ממש בקרוב
החמצתי את הדרך המדהימה שעשיתי בחצי השנה האחרונה.
כשהייתי מוטרד מאיך אהיה ואיך יהיה לי
שכחתי לרגע את המהות שלשמה אני עושה את מה שאני עושה.
כשהאמנתי שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים,
גם האמנתי שאני יכול לפשל, להיכשל ולא להצליח…
**
עכשיו,
כשאני רואה את המקום שאני נמצא בו כרגע,
מכיר בדרך המיוחדת שעברתי ושאני עובר,
נזכר למה אני כאן ומה באמת באתי לעשות
ויודע שאני לא באמת יודע…
משהו בי קצת יותר נוכח.
רגוע.
סקרן.
מכיר תודה.
נרגש.
בהצלחה לכולנו.
פרק חדש נוסף מתחיל.
חיים מלאים. יום יום.
לְמַה את מחויבת כרגע?
את תמיד מחוייבת למשהו.
תמיד.
בכל רגע נתון.
זה יכול להשתנות מרגע לרגע, או להישאר קבוע לאורך זמן.
כך או כך, את תמיד מחויבת למשהו.
**
לְמַה אתה מחויב היום … ?
לקריירה? למשפחה? לחברים? לכסף?
לניצחון? לביטוי עצמי? להנאה? לכבוד?
לאמת? להרמוניה? לצדק? לביטחון?
לאיזון? לעמידה במילה שלך? ללמידה?
**
גם כשאתה מתחיל ומפסיק אתה מחויב.
גם כשאת לא עקבית או לא מתמידה את מחויבת.
אולי לנוחות. אולי לחופש. אולי לעצמאות.
אולי למשהו אחר…
**
אנחנו תמיד מחויבים למשהו.
האם אתם מבינים לְמַה אתם מחויבים היום…?
האם מתאים לכם להמשיך להיות מחויבים לזה…?
חיים מלאים. יום יום.
כשמישהו שואל אותך שאלה…
לעתים הדבר האחרון שהוא מצפה לקבל ממך זו תשובה.
אז למה הוא שואל אותה ???
אולי מפני שהוא רוצה לשתף בכאב או בחשש.
אולי מפני שהוא רוצה להשמיע את קולו, רוצה שיראו אותו.
אולי מפני שחשוב לו שהנוכחות שלו בחדר תורגש.
אולי מפני שזו דרכו לרמוז לכיוון מסוים או לומר משהו שהוא מאמין בו.
אולי מפני שהוא רוצה לאתגר אותך או להראות לך שאינו מסכים עמך.
אולי מפני ש…
**
לא כל שאלה מחפשת תשובה !
יש גם:
שאלה שמחפשת בהירות.
שאלה שכמהה להעמקה.
שאלה שרוצה להשמיע קול.
שאלה שמבקשת להראות.
שאלה שמזמינה אמפטיה.
שאלה שמבטאת התנגדות.
שאלה שמנסה להעביר מסר.
שאלה שמתעקשת לתקוע.
שאלה שמשתדלת לקדם.
שאלה שמתכננת להפיל.
חיים מלאים. יום יום.
משהו שלמדתי מד"ר מרשאל רוזנברג (יוצר התקשורת המקרבת):
כשאני כועס שלושה דברים מתקיימים עבורי –
1. מישהו אומר/עושה משהו שאני מאמין שהוא לא אמור לומר/לעשות.
2. צרכים חשובים שלי לא מקבלים מענה (או לא מספיק).
3. אני עומד להגיב בצורה שעלולה להקטין את הסיכוי שהצרכים שלי יקבלו מענה כפי שהייתי רוצה.
**
כשאני כועס אני משתדל להזכיר לעצמי:
– לבדוק בזהירות ובסקרנות את הפרשנויות והשיפוטים שלי.
– לנהל את התגובות שלי ולא לתת להן לנהל אותי.
– להתמקד במתן מענה לצרכים החשובים לי ולא בלהילחם באדם שמולי.
– לקחת אחריות על ההחלטות והפעולות שלי.
משתדל.
לפעמים אני אפילו מצליח…
חיים מלאים. יום יום.
כששוברים את הכלים, הכלים נשברים.
כשמשנים את החוקים, החוקים משתנים.
לפעולות חד-צדדיות, יש (רק ב 100% מהמקרים) השלכות מערכתיות.
פשוט.
חיים מלאים. יום יום.
השבוע נפרדתי מהחופש הגדול ומחבר.
את החופש הגדול כולם מכירים.
לחבר קוראים איתי לוי.
הפרידה מהחופש הגדול היתה צפויה ומתוכננת.
הפרידה מאיתי מפתיעה ופתאומית.
שתי פרידות.
שני סיומים של פרקי חיים מסוימים.
שתי התחלות של פרקי חיים חדשים.
שינוי.
כשהעניינים "מתחממים" ונעשה אינטנסיבי במיוחד,
אני אוהב לחזור לביירון קייטי, יוצרת "העבודה".
אינטנסיביות (בעיקר רגשית ומנטלית), מתארת די במדויק את השבוע הזה עבורי.
את הפוסט הנוכחי אני מקדיש להורים, לילדים, לאנשי החינוך ולמנהיגים שבינינו.
בכל הצורות, התצורות והגילאים.
לאלו שעסוקים בחזרה למסגרות הלימודים השונות ולאלו שמתמודדים עם אתגרים אחרים.
על כל המשמעויות.
בחרתי ארבעה ציטוטים מספרה של ביירון קייטי "אלף שמות לאושר" .
אני מוצא בהם הזמנה לנוכחות.
בהירות להפחתת בלבול.
תזכורת למשהו שאולי יודעים ושוכחים.
תפיסה שלפעמים קל להבין וקשה מאוד ליישם.
**
"אנחנו עושים בחיים רק שלושה דברים –
אנחנו יושבים, אנחנו עומדים, ואנחנו שוכבים בצורה אופקית.
זה בערך הכול.
כל דבר אחר הוא סיפור.
החיים הם לא קשים, המחשבות שלכם הופכות אותם לקשים.
האושר או האומללות שלכם נובעים מהן."
**
"אם יש לכם בעיה עם בני אדם או עם מצבו של העולם,
אני מזמינה אתכם לרשום על הנייר את המחשבות המלחיצות הללו ולחקור אותן.
עשו זאת למען אהבת האמת, ולא כדי להציל את העולם.
לאחר מכן הפכו את המחשבות הללו – כדי להציל את העולם שלכם.
האין זו הסיבה שבגללה אתם רוצים להציל את העולם מלכתחילה?
כדי שתוכלו להיות מאושרים?
ובכן, דלגו על האמצע, והתחילו להיות מאושרים מכאן !
אתם העולם. אתם האחד.
באמצעות ההיפוך הזה אתם נשארים פעילים,
אבל אין בכך שום פחד, שום מלחמה פנימית.
שוב אין זו מלחמה שמנסה ללמד שלום.
מלחמה לא יכולה ללמד שלום.
רק שלום יכול ללמד שלום. "
**
"מכאיב לחשוב שאתם יודעים מה הכי טוב לילדים שלכם.
זה חסר תוחלת.
כשאתם חושבים שאתם צריכים להגן עליהם,
אתם מלמדים אותם חרדה ותלות.
אבל כשאתם חוקרים את התודעה שלכם,
ולומדים לא להתערב נפשית בעניינים של הילדים שלכם,
סוף-סוף יש דוגמא אישית בבית –
מישהו שיודע איך לחיות חיים מאושרים.
הם מבחינים בכך שאתם שלמים עם עצמכם ומאושרים,
ולכן הם מתחילים ללכת בעקבותיכם.
אתם לימדתם אותם את כל מה שהם יודעים על חרדה ועל תלות,
ועכשיו הם מתחילים ללמוד משהו אחר,
משהו שנראה כמו חופש."
**
"הדרך הטובה ביותר, הדרך היעילה היחידה,
היא לשמש דוגמא אישית ולא לכפות את רצונכם.
אני נהגתי לנסות להפוך את ילדיי למוסריים באמצעות כך שאמרתי להם
מה הם צריכים לעשות, מה אסור להם לעשות,
מה הם צריכים לאהוב, ומה הם לא צריכים לאהוב.
ברוב בלבולי ניסיתי להיות אימא טובה,
וחשבתי שזאת הדרך להפוך אותם לאנשים טובים.
כשהם לא עשו את מה שרציתי,
נהגתי לבייש אותם או להעניש אותם, מתוך אמונה שזה לטובתם.
וכך, למעשה, לימדתי אותם להפר את החוקים שלי ולהיזהר מאוד לא להיתפס.
לימדתי אותם שהדרך להשיג שלווה בבית שלנו היא להתחמק ולשקר.
איבדתי את הילדים שלי לפני עשרים שנה.
התחלתי להבין שהם מעולם לא היו שלי מלכתחילה.
זה היה אובדן נוראי, כי הם באמת מתו מבחינתי.
גיליתי שהאנשים שאני חשבתי שהם, לא היו קיימים מעולם.
כיום אני חווה אותם בצורה קרובה יותר מכפי שאני יכולה לתאר.
היום, כשהילדים שואלים אותי מה הם צריכים לעשות,
אני אומרת, ""אני לא יודעת, חמוד",
או "זה מה שאני עשיתי במצב דומה ולי זה עזר.
אתם יכולים לדעת שאני תמיד פה כדי להקשיב,
ושאני תמיד אוהב אתכם, בלי קשר להחלטות שלכם.
אתם כבר תדעו מה לעשות.
חוץ מזה, מתוקים, אתם לא יכולים לטעות.
אני מבטיחה לכם".
סוף סוף למדתי להגיד לילדי את האמת.
מדוע שאתן לילדי עצות, כשאין לי דרך לדעת מה טוב להם?
אם מה שהם עושים גורם להם אושר – זה מה שאני רוצה.
אם מה שהם עושים גורם להם סבל – זה מה שאני רוצה,
משום שהם לומדים מזה משהו שאני לא אוכל ללמדם לעולם."
שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר
כשמפכ"ל המשטרה אומר את מה שהוא אומר*
יכול להיות שהוא מתכוון לכך שהוא מבין את התופעה ושהוא מכיר בבעיה.
הוא אינו אומר שהוא מסכים עם התנהגויות אלימות של שוטרים כלפי ציבור מסוים.
הוא אינו אומר שהוא מצדיק אפליה של שוטרים כלפי אותו ציבור.
**
חלק מהאנשים ששומעים את המפכ"ל וקוראים ציטוטים* מנאומו,
מבינים מדבריו שהוא מסכים עם ההתנהלות ומצדיק את הפעולה.
אחרים מבינים שהוא לא מסכים עם ההתנהלות ושהוא אינו מצדיק את הפעולה
אך חוששים שעצם הבנת התהליך וההכרה בתופעה, נותנות לגיטימציה לאפליה ולאלימות.
אפשר להבין מדוע אנשים ששומעים בדברי המפכ"ל
הצדקה, גיבוי, עידוד או לגיטימציה לאלימות ולאפליה, ישירות או בעקיפין,
יתקפו את דבריו או יקראו לו להתפטר.
**
כשם שניתן להקשיב למפכ"ל, ניתן להקשיב גם להתייחסויות השונות לדבריו.
בשני המקרים, יש הבדל גדול בין להבין תהליך ולהכיר בתופעה לבין להסכים עם תגובה או להצדיק פעולה.
ועוד משהו…
כותרות בעיתונים, תגובות בטוקבקים ופוסטים בפייסבוק (כולל הפוסט הזה)
תורמים בדרך כלל מעט מאוד לפתרון בעיות מורכבות ולטיפול באתגרים קשים.
**
יש להתייחס לפוסט הזה בערבון מוגבל:
1. כותב הפוסט לא שמע את דברי המפכ"ל והוא ניזון מחלקי ציטוטים שהוא קורא.
2. כל הנכתב הוא פרשנות אישית בלבד. לכותב הפוסט אין באמת מושג מה עובר בראשו של המפכ"ל.
3. כותב הפוסט אינו נמנה על ציבור מקופח או מופלה והוא מעולם לא חווה אלימות של שוטרים כזו או אחרת.
**
* שלושה משפטים שצוטטו באחד העיתונים מדברי המפכ"ל :
– "בכל המחקרים בעולם ללא יוצא מן הכלל הוכח שמהגרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים".
– "כששני הדברים הללו מתאגדים יחד יוצא שקהילה מסוימת מעורבת סטטיסטית בפשיעה יותר מאחרות"
– "כאשר שוטר פוגש חשוד המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר".
חיים מלאים. יום יום.