מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
האם אתה רץ למרחקים קצרים או ארוכים?
האם את מתמקדת בדבר אחד או בגם וגם?
התשובה לשתי השאלות הללו מגדירה במידה רבה את הדרך שלך.
**
בן ג'ונסון התמקד בדבר אחד ורץ למרחקים קצרים. תרתי משמע.
גם ג'ורדן בלפורט, ה"זאב מוול סטריט".
לאנס ארמסטרונג התמקד בדבר אחד ורכב למרחקים ארוכים.
גם סטיב ג'ובס.
בריאן קליי התמקד בגם וגם ולמרחקים ארוכים.
גם סטיבן קובי.
סדנאות העצמה מסוימות ומספר שיטות "משנות חיים" מציעות גם וגם במרחקים קצרים.
יש כאלו שמנסים את זה.
חיים מלאים. היום.
להחלטה המסוימת והיחידה הזו
שמבקשים ממך לקבל עד מחר בלילה
יש השפעה כלכלית משמעותית על משפחתך.
בהערכה ריאלית גסה, זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
עד כה, כמות הזמן שהשקעת בלחשוב עליה,
לאסוף נתונים ולהתייעץ עם אנשים שמבינים היא מזערית.
אפילו זניחה.
אם בכלל.
**
אין לך זמן לזה.
זה לא בעדיפות כרגע ביחס להרבה דברים אחרים שבאחריותך.
כאלו ש"אי אפשר" לדחות או להזיז.
ממש השבוע, ממש באותם ימים לחוצים,
השקעת יותר זמן בלהתווכח עם "הוט" או להתעצבן על "יס",
בלנסות לחסוך כמה עשרות שקלים במבצע כזה או אחר.
**
עד כאן בעניין של כסף.
אפשר לדבר באופן דומה על תשומת הלב שלך
המושקעת בבריאות, במערכות יחסים, בקריירה ובתחומים נוספים.
**
תופעה מעניינת ושכיחה.
די מדהים הקטע הזה.
פארטו בטח מסתכל וצוחק…
חיים מלאים. היום.
"אומרים שנדרשים 21 ימים רצופים בכדי לסגל הרגל חדש.
אז אומרים.
אני מאמין שנדרשים הרבה יותר."
**
כך נפתח המסר שכתבתי בשנה שעברה,
בדיוק עשרים ואחד ימים לאחר שהתחיל אתגר הכתיבה היומית.
באותו יום, בכ"א תשרי התשע"ו,
עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים היוו שיא חדש עבורי.
**
היום הוא היום הרצוף מספר 441 של אותו אתגר שהחל בראש השנה שעבר.
441 הוא מספר סמלי.
441 = 21X21.
עשרים ואחד מחזורים רצופים של עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים.
יום אחר יום אחר יום אחר יום.
פשוט לעשות את זה.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.
**
המסר היום מוקדש לעצירה.
לחגיגה.
לפרגון עצמי.
להכרת תודה:
על הבחירה באתגר ועל העמידה בו.
על הבחירה להמשיך.
על ההתפתחות.
על ההשפעה.
על המסע.
על ההרפתקה.
על הפרגון והתגובות החמות.
על הרוח הגבית שאני מקבל.
**
441 – יום מיוחד.
441 – עוד יום.
חיים מלאים. היום.
אנטוני רובינס טוען שאיכות חיינו היא כאיכות מערכות היחסים שלנו.
אם תרצו איכות החיים שלנו = איכות התקשורת שלנו.
עם עצמנו, עם אחרים, עם העולם.
כשהוא שואל בסדנאות קהל של אלפי אנשים למה אנשים מתקשרים,
הוא מקבל עשרות רבות של תשובות:
לפתור קונפליקט, להשפיע, לבטא את עצמי, לעזור לאחרים, לשפר עמדה,
להתפתח, לקדם פרויקט תקוע, לשמור על צדק, להראות אכפתיות,
לנצח במו"מ, לדאוג שעבודה תתבצע, ליצור חיבור עם אחרים, ועוד ועוד ועוד …
**
עפ"י רובינס, ניתן לקטלג את כל התשובות הללו לשלוש סיבות מרכזיות.
אנו מתקשרים מכיוון שאנו רוצים:
1. להרגיש יותר טוב.
2. להרגיש פחות רע.
3. לגרום לדברים לקרות.
**
שלוש הסיבות השונות הללו הן למעשה אחת:
כשנרגיש פחות רע, נרגיש יותר טוב.
כשנגרום לדברים לקרות זה ישפר את המצב ויגרום לנו להרגיש יותר טוב (כך לפחות אנו מאמינים).
אם כך, אנחנו מתקשרים אך ורק מכיון שאנו רוצים להרגיש יותר טוב.
זו הסיבה המרכזית, האחת והיחידה, העומדת בבסיס התקשורת שלנו עם עצמנו ועם אחרים.
**
אם אנחנו מסכימים על זה, מבינים את זה, או אפילו רק מוכנים לחקור את זה,
ניתן לשאול שאלה מעניינת:
"כשאני אומרת את מה שאני אומרת כעת
או כשאני עושה את מה שאני עושה כרגע –
באיזה אופן אני מנסה להרגיש טוב יותר?"
דוגמא:
"כשאני כותב את הפוסט הזה כרגע,
באיזה אופן אני מקווה להרגיש טוב יותר?"
חיים מלאים. היום.
לחץ לקראת השבוע הקרוב.
ריבוי משימות ומטלות.
אתגרים מורכבים.
עומס של עניינים.
איך מג'נגלים הכול?
מתח מפגישה מסוימת.
אי מוכנות למשהו.
קונפליקט עם מישהי.
חוסר וודאות.
קוצר נשימה.
**
עצירה. נשימה.
527 דירות שאינן ראויות למגורים.
מאות דירות נוספות שנפגעו קשה.
אלפי אנשים שאיבדו את ביתם.
ואת רכושם.
משפחות מטולטלות.
לוחמי אש וכוחות ביטחון מסביב לשעון.
חקלאים ששומרים על אדמתם.
חורש עצום שנשרף.
**
נשימה.
הכרת תודה.
על מה שיש.
על המקום שאני נמצא בו.
על משפחה.
על בית.
על עבודה.
על שגרה.
כל כך יקר.
כל כך לא מובן מאליו.
שבוע מבורך…
חיים מלאים. היום.
"אני חושבת שהיית יכול לעשות שימוש יותר טוב בזמן," אמרה,
"מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להם פתרון."
"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען,
"לא היית מדברת על לבזבז אותו, הוא לא אחד שמתבזבז!"
"אני לא יודעת למה אתה מתכוון," אמרה אליס.
"ודאי שלא!" אמר הכובען, מנער את ראשו בבוז.
"אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת!"
"אולי לא," ענתה אליס בזהירות "אבל אני יודעת איך לנצל אותו."
"זהו! זה מסביר הכל," אמר הכובען "הוא לא סובל שמנצלים אותו.
ובכן, לו ידעת לשמור איתו על יחסים טובים,
היה עושה בשעון כמעט כל מה שהיית מבקשת ממנו."
– הציטוט מתוך "מבעד למראה" (עליסה בארץ הפלאות) מאת לואיס קרול.
**
גיא הזכיר לי השבוע ש "אתה = היומן שלך".
אם משהו חשוב לך, כדאי שהוא ישתקף בלוח הזמנים שלך.
אם משהו בעל עדיפות עבורך, כדאי שהוא יקבל את תשומת הלב שלך.
מה שלא שם לא קיים.
כשמישהו אומר: "הדברים האלה והאלה הכי חשובים בחיי
ואני לא מוצא זמן להגיע אליהם, בגלל כל הדברים האחרים שאני עושה",
הוא בעצם אומר "הדברים האלה והאלה אולי חשובים עבורי,
אבל יש דברים אחרים, חשובים יותר בחיי כרגע,
שלהם אני בוחר להקדיש את הזמן"
קל להאשים את הזמן ולזרוק עליו את האחריות.
נוח למצוא תרוץ ולתלות אותו במשהו לכאורה חיצוני, לכאורה מוגבל.
האמת היא ש"אנחנו = היומן שלנו".
כרגיל, רק ב 100% מהזמן.
**
במסגרת הקורס הנהדר "הפילוסופיה של ההתמקדות" עם דנה גניהר-רז
אני לומד אט אט להסתכל על הזמן ולחוות אותו אחרת.
אם תרצו, לפתח איתו מערכת יחסים שונה.
הדרך לשנות את מערכת היחסים עם מישהו, גם עם הזמן,
היא, בין היתר, לשנות את הדרך שבה אנו תופשים אותו.
התפישה המקובלת היא לינארית.
חלוקה ברורה לעבר, הווה ועתיד.
יחידות זמן קבועות ושוות, הממתרחשות זה אחר זה.
בהקשר הזה פגשתי השבוע שני ציטוטים שאהבתי.
(שניהם מתוך הספר Process Model שנכתב ע"י יוג'ין ג'נדלין):
“The past and the present cannot be understood
If we think of them only as two different things
In two different positions on a timeline.
The present is a different whole event.
The past functions in every present.”
“We can apply the concepts we have built so far,
And say that past and present are both occurring now,
And the present goes on in the remains of the past
And lives them forward.”
שיהיה סוף שבוע רגוע, עם פחות להבות של אש, הרס, שנאה הצתה והסתה,
שבת של חיים ושל חזרה לשגרה משפחתית בטוחה ובריאה,
שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר
על פי המלכה האדומה (עליסה בארץ הפלאות)
צריך לרוץ הכי מהר שאפשר בכדי להישאר במקום.
אם רוצים להגיע למקום אחר, צריך לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר.
**
מנהלים וארגונים אוהבים להשתמש בציטוט הזה.
הוא מחדד את הצורך בתנועה מתמדת בעולם דינמי ומשתנה.
הוא מבטא את הרצון להישאר רלוונטיים, לשרוד ולהצליח.
את הפחד להתדרדר, להישאר מאחור, להיכחד.
**
אני שמח שבחרנו להאט הבוקר.
שלקחנו את הזמן להתבונן.
שהרשינו לעצמנו לעצור.
אין אף ריצה, מהירה או איטית,
שיכולה להביא אותנו למקום שהגענו אליו היום.
**
בשונה מהמלכה האדומה, אני מאמין,
שבכדי להגיע למקום שאנו רוצים להגיע אליו,
חשוב מאוד גם לעצור מדי פעם.
להרשות לעצמנו לעשות את זה.
ללמוד איך.
חיים מלאים. היום.
"הי, זה רועי,
הבטחתי לחזור אליך.
רציתי לעדכן שלא שכחתי אותך
ושאין לי תשובה עדיין.
אני מבטיח לחזור כשתהיה.
תודה…"
**
עשרים מילים.
בונות אמון.
מעמיקות קשר.
פשוט.
תודה רועי.
חיים מלאים. היום.
עד אתמול לא ידעתי שאת קיימת.
מעולם לא שמעתי עלייך לפני כן.
תודה לד. ולר. על ההמלצה ליצור אתך קשר.
תודה שחזרת להודעה שהשארתי לך.
אני שמח ששוחחנו אתמול בערב.
השיחה הקצרה אתך נסכה בי הרבה אמון.
ותקווה.
שיתפתי אותו.
שמחתי לשמוע שאת והוא שוחחתם הבוקר.
קיוויתי שזה יקרה ולא הייתי בטוח.
מעניין איך זה יתפתח מכאן.
אני מקווה שמשהו יזוז.
**
תזכורת לעצמי:
לנשום.
להיות נוכח.
להחזיק כוונה חדה.
לשחרר תלות מתוצאה.
להמשיך לשלוח אהבה.
**
הרבה דברים יכולים לקרות ביממה אחת.
עולמות חדשים נפתחים.
מסלולי חיים נפגשים.
אנשים מופיעים.
נסים קורים.
… ?
חיים מלאים. היום.
לא ביקשת את זה וקיבלת.
לחוות את המשבר הכלכלי הזה שפתאום נוחת ומטלטל.
לא הזמנת משהו כזה וזה כאן עכשיו.
להתמודד עם האתגר הרפואי הזה באמצע החיים.
רצית שמשהו מסוים יקרה והוא לא קרה.
להפסיד בבחירות לראשות מועצת התלמידים.
קיוית שמשהו מסוים לא יקרה והוא קרה.
להיפרד ממישהו אהוב.
**
לפספס.
להיכשל.
להידחות.
להיתקע.
לכאוב.
לאבד.
ליפול.
להתרסק.
לנשום.
להתאבל.
להתמודד.
להבין.
ללמוד.
לבקש.
לגלות.
להתרומם.
להילחם.
להצליח.
לחגוג.
לגדול.
לצמוח.
להתפתח.
להשתנות.
לחיות.
**
לפעמים אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים ולא את מה שאנחנו רוצים.
לעתים אנחנו מקבלים את מה שמדויק לנו ולא את מה שאנו חושבים שמדויק לנו.
חיים מלאים. היום.