"הי,
אני רוצה לחגוג אתכם לפני.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו יודעים אם מה שאנו רוצים שיקרה אכן יקרה.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו מקבלים ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל.
לחגוג תהליך איכותי ועמוק.
לחגוג מהירות תנועה בלי חיפזון.
לחגוג הרבה תשומת לב וחשיבה.
לחגוג יצירתיות וגמישות.
לחגוג שותפות לתהליך – בינינו, עם הצוות וגם אתו.
לחגוג התעקשות גם כשהיה קשה.
לחגוג המתחות. גם כשהיה לא נוח.
לחגוג ירידה לפרטים והשקעה בהרבה מאוד "דברים קטנים".
לחגוג תהליך אישי חזק שכבר מייצר מערכת יחסים מיוחדת.
לחגוג פיצוח של עניין מורכב וחשוב שהתמודדנו איתו במשך תקופה.
הרבה חגיגות במקום המסוים הזה, בנקודת הזמן הנוכחית.
אני פחות מאמין בלעשות "עין רעה" ויותר מאמין בלעשות "עין טובה".
אני פחות חושש מ"לפתוח פה" ויותר חושש שנפספס ונתייחס כמובן מאליו למה שהוא לא.
את החגיגות הללו כבר לא ניתן לקחת מאיתנו.
חגיגות של דרך.
אם בנוסף, יקרה מה שאנו רוצים שיקרה
ונקבל ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל,
נוכל להתכנס שוב ולחגוג גם תוצאה.
ואם לא, זה עדיין שווה את זה !
זכות גדולה לצעוד אתכם ולצדכם בדרך הזו.
להיות חלק מהמסע המיוחד הזה."
**
אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי במיוחד.
רגע לפני התנתקות למנוחה שאני כל-כך מחכה לה,
עוד מספר תודות אישיות שעוזרות לי לסכם את השבוע יוצא הדופן הזה:
– תודה על ההפתעה שעשיתן לי השבוע ועל המתנה המרגשת והמדויקת שקיבלתי מכן.
– תודה על נתינת המקום ופינוי המרחב היום. על האמון וההזדמנות.
– תודה על שהגעת לפגוש אותנו אתמול בהתראה קצרה באמצע היום. אני שמח שנפגשנו ומקווה שיהיה לזה המשך.
– תודה על המחשבה, התכנון המושקע והתקתוק הלוגיסטי של כל הדבר הזה. יצרת לי המון שקט.
– תודה על תשובות מפתיעות שהגיעו השבוע ושחררו הרבה לחץ מהשבועות האחרונים.
– תודה על שאת עוזרת לי להחזיק את הדבר הזה. אני לא חושב שהייתי יכול לעשות את זה בלעדייך.
שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר