חודש: דצמבר 2016

כל כך הרבה
כעס.
ביקורת.
שיפוטיות.
אשמה.
חוסר אונים.
בלבול.
לחץ.
פחד.

בתוכי.

חיים מלאים. היום.

מכאן לשם.
משם לכאן.
להנמיך ציפיות.
עוד כמה שעות.
להעביר את הזמן.
להוריד את הראש.
להישאר באזור מוכר.
לגלגל את מה שאפשר.
למרוח את השאר.
עוד יום עבר.
טוב שנגמר.

חיים מלאים. היום.

מה שבאמת משנה זה לא באיזו שעה פרסמת את הפוסט בפייסבוק או כמה לייקים קיבלת.
מה שבאמת משנה זה מה אכפת לך מספיק כדי לומר.

“What really matters isn’t what time you posted on Facebook.
What matters is, what did you care enough to say?”

** מתוך ראיון מוקלט, מומלץ ומעורר השראה עם סת' גודין

חיים מלאים. היום.

גזענות. אלימות. כוחנות. שחיתות.
רצח עם. סוריה. ילדי–רחוב. חסרי-בית.
מלחמות השרדות. קשישים. ניצולי שואה.
ALS. סרטן. אלצהיימר. מחלות קשות. התאבדויות.
התעללות. הטרדות מיניות. זנות. סמים.
פיטורים. אבטלה. עוני. חקלאים קורסים.
פערים כלכלים. פערים חברתיים. אי שוויון.
הרג בעלי-חיים. תאונות דרכים. משפחות מתפרקות.
פליטים. חוסר אנושיות. אזרחים סוג ב'.

**
הצפה.
כאב אינסופי.
סבל שלא נגמר.

מה כבר אפשר לעשות… ??
הרי שום דבר לא באמת ישנה…

**
לנשום.
להחזיק כוונה.
לנקוט עמדה.
לחגוג ולשמוח.
להתאבל ולכאוב.
להמשיך להאמין.
לשמור על עצמנו.
להשפיע במקומות שניתן.
כל אדם הוא עולם ומלואו.
קצת יותר חמלה ואנושיות.
נוכחות ועשייה מעבר לעצמנו.
להשקיע אנרגיה במקומות חשובים.
להכיר תודה על מה שיש.
להוקיר את שאינו מובן מאליו.
לנשום…

חיים מלאים. היום.

על בורות וענווה*

אין לנו מושג.
גם אם אנחנו חושבים שיש לנו, אין לנו.
וגם כשאנחנו יודעים שאין לנו, אנחנו אפילו לא מתחילים להבין עד כמה.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

*מילים שנכתבו במהלך מסע לאתיופיה, לאחר עדות של אחד המשתתפים.

חיים מלאים. היום.

לפני כשנתיים למדתי ממורתי דורית יעקובי ששיעורים חשובים ניתן ללמוד בבחירה או בכפייה.
בלמידה מתוך בחירה אנו בוחרים לקבל את השיעור או להתמודד עמו גם כשאיננו חייבים, גם שהוא לא נעים, מאתגר או קשה.
למידה בכפייה מגיעה הרבה פעמים לאחר שהתעקשנו לא ללמוד מבחירה.
הכפייה תגיע מגורם חיצוני, מהגוף שלנו או ממקור אחר שיאלץ אותנו ללמוד את השיעור ולחוות אותו.

החדשות הטובות הן שיש אינסוף הזדמנויות ללמידה של שיעור חשוב. לא באמת ניתן לפספס אותו.
החדשות הפחות טובות הן שלפעמים הזדמנויות הלמידה שתגענה לפתחנו לא תהייה הכי נעימות.
חלקן יכולות להיות אפילו מאתגרות במיוחד.

**
כשם שניתן ללמוד בבחירה או בכפייה,
כך גם ניתן לעצור ולהתנתק.

היום, אחרי 449 ימי כתיבה רצופים, הבלוג היומי יוצא להפסקה מבחירה.
מחר ובימים הקרובים לא יפורסם פוסט.

עצירה להעמקה.
התנתקות לחיבור.
הפחתת קשב החוצה להגברת קשב פנימה.
פחות מחויבות ויותר גמישות.

להתראות בהמשך.
מתישהו…

חיים מלאים. היום.

רגע לפני שזה מתחיל.
זה כבר כאן…
חוסר וודאות.
יציאה ממרחב נוחות.
כניסה למרחב אי – נוחות.
עזיבת חוף מוכר.
יציאה למסע.
ביחד עם אחרים.
לבד עם עצמך.
התרגשות.
חשש.
לחץ.
סקרנות.

מראות.
צלילים.
ריחות.
קולות.
זכרונות.
מחשבות.
תחושות.
אינטראקציות.

דריכות.
הלב פועם.
אנדרנלין.
ערות.
ערנות.
חיות.

חיים מלאים. היום.

מה שלומך…?
איך היה לך המפגש הזה?
איך היתה לך השנה הזו?
איך אתה רואה את הסיטואציה הזו?
מה את חושבת על הפרויקט הזה?
האם מתאים לך לשתף מה עובר עלייך כרגע?
מה הכי מעסיק אותך מכל מה שנגענו בו?
מה הנקודות המרכזיות לדעתך בסיפור הזה?

אלו הן מספר דוגמאות ל"בקשות דיאלוגיות".
שאלות שמטרתן לייצר קשר ולפתח שיחה.

**
ארגונים ומנהלים מחפשים לפתח את יכולתם ואת המיומנות שלהם
לקיים שיחות משמעותיות עם עובדים.
זה לא "מדע טילים".
אין סודות ונוסחאות שטרם נחשפו.

**
ארבעה כללים בסיסייים לשיחה משמעותית:

1. שיהיה אכפת לך באמת.
בלי העמדת פנים או משחק בכאילו.
"גלאי הבולשיט" של בני אדם רגישים.

2. יותר להקשיב, פחות לדבר.
פחות לכוון, להטיף, להסביר, להצדיק, לשכנע או לחנך.
להקשיב. בסקרנות. באמפטיה. לנסות להבין.

3. לכבד את האדם שמולך ואת הרצון שלו.
את החשק או את אי החשק שלו לדיאלוג כרגע.
אמון ומערכת יחסים נבנים לאורך זמן. אין קיצורי דרך.

4. זמן.
יש דברים שלא ניתן לעשות בשתי דקות.
לפעמים גם לא בחמש או בעשר.

חיים מלאים. היום.

"הי,
אני רוצה לחגוג אתכם לפני.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו יודעים אם מה שאנו רוצים שיקרה אכן יקרה.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו מקבלים ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל.

לחגוג תהליך איכותי ועמוק.
לחגוג מהירות תנועה בלי חיפזון.
לחגוג הרבה תשומת לב וחשיבה.
לחגוג יצירתיות וגמישות.
לחגוג שותפות לתהליך – בינינו, עם הצוות וגם אתו.
לחגוג התעקשות גם כשהיה קשה.
לחגוג המתחות. גם כשהיה לא נוח.
לחגוג ירידה לפרטים והשקעה בהרבה מאוד "דברים קטנים".
לחגוג תהליך אישי חזק שכבר מייצר מערכת יחסים מיוחדת.
לחגוג פיצוח של עניין מורכב וחשוב שהתמודדנו איתו במשך תקופה.

הרבה חגיגות במקום המסוים הזה, בנקודת הזמן הנוכחית.
אני פחות מאמין בלעשות "עין רעה" ויותר מאמין בלעשות "עין טובה".
אני פחות חושש מ"לפתוח פה" ויותר חושש שנפספס ונתייחס כמובן מאליו למה שהוא לא.
את החגיגות הללו כבר לא ניתן לקחת מאיתנו.

חגיגות של דרך.

אם בנוסף, יקרה מה שאנו רוצים שיקרה
ונקבל ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל,
נוכל להתכנס שוב ולחגוג גם תוצאה.

ואם לא, זה עדיין שווה את זה !

זכות גדולה לצעוד אתכם ולצדכם בדרך הזו.
להיות חלק מהמסע המיוחד הזה."

**
אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי במיוחד.
רגע לפני התנתקות למנוחה שאני כל-כך מחכה לה,
עוד מספר תודות אישיות שעוזרות לי לסכם את השבוע יוצא הדופן הזה:

– תודה על ההפתעה שעשיתן לי השבוע ועל המתנה המרגשת והמדויקת שקיבלתי מכן.
– תודה על נתינת המקום ופינוי המרחב היום. על האמון וההזדמנות.
– תודה על שהגעת לפגוש אותנו אתמול בהתראה קצרה באמצע היום. אני שמח שנפגשנו ומקווה שיהיה לזה המשך.
– תודה על המחשבה, התכנון המושקע והתקתוק הלוגיסטי של כל הדבר הזה. יצרת לי המון שקט.
– תודה על תשובות מפתיעות שהגיעו השבוע ושחררו הרבה לחץ מהשבועות האחרונים.
– תודה על שאת עוזרת לי להחזיק את הדבר הזה. אני לא חושב שהייתי יכול לעשות את זה בלעדייך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

אל תוותר.
זה לא מאוחר מדי.
אף פעם.

**
כן,
אני יודע שזה כואב.

נכון,
חבל שלא למדת את זה לפני עשרים שנה.

יש דברים שלא ניתן להחזיר לאחור.
מחירים שאתה ואחרים עדיין משלמים.

**
אל תוותר.
זה לא מאוחר מדי.
חכמים סיניים אומרים
שהזמן הכי טוב לנטוע עץ הוא לפני עשר שנים.
אם לא נטעת אז, הזמן השני הכי טוב הוא לנטוע עכשיו.

התחל עכשיו.
מהמקום שאתה נמצא בו.
זה לא מאוחר מדי.

חיים מלאים. היום.