מה עדיף?

מה עדיף?

בייגלה אחד ב-5 ₪ או ארבעה ב -10 ₪?
ספר אחד ב – 70 ₪ או שלושה ב – 99 ₪?
מנה עיקרית לצהריים ב 52 ₪ או ארוחה מלאה כולל שתייה ומנה ראשונה ב 55 ₪?
הפוך קטן או הפוך גדול (באותו מחיר) ?
זוג נעליים אחד או שני זוגות כשהשני ב 70% הנחה?
לקחת עיתון + מוספים שדוחפים לך בחינם או לא לקחת?
להוסיף חבילת 7000 ערוצים ללא תוספת תשלום או לא?
להתקין את האפליקציה החינמית הזו או לוותר עליה?
להצטרף לעוד רשימת תפוצה / קבוצה וירטואלית או לא להצטרף?

**
בחישוב כלכלי העלות ליחידה נמוכה יותר כשקונים במבצע.
בטח ובטח כשמקבלים משהו ללא עלות.
אנשי המכירות מנסים להדגיש את זה.
בעיני זה פחות רלוונטי.

הרבה יותר חשוב:
– מה את/ה באמת צריך/ה?
– כמה זה "מספיק" בשבילך?

לכל דבר יש מחיר.
המחיר של משהו זול או חינמי יכול להיות גבוה במיוחד.

"מספיקיזם" – כשמספיק זה פשוט מספיק.

חיים מלאים. היום.

שלוש תפיסות עולם

תפיסת עולם א'

אנחנו יוצרים את המציאות שלנו ב 100%.
ברמה עמוקה הכול בשליטתנו.
צריך רק לחשוב/לדמיין/לחוות מספיק רחוק/עמוק/מדויק וזה יקרה.
אפשר ליצור חזון לעשר, לעשרים או לשלושים השנים הקרובות, לתכנן לפרטי פרטים,
לגזור אחורה ולהתחיל לחגוג.
זה פשוט יקרה. אחד לאחד. זה כבר קורה.

**
תפיסת עולם ב'

החיים זה מה שקורה בזמן שמתכננים תכניות.
שום דבר לא צפוי ואי אפשר לתכנן כלום.
בכל רגע הכול יכול להשתנות.
צריך לחיות את הרגע, להאמין, להיות קשובים לעצמנו, לבטוח וללכת עם הלב.
תכניות הן בזבוז זמן במקרה הטוב והסחת דעת שפוגעת בנו ולא מאפשרת לזהות הזדמנויות במקרה פחות טוב.

**
תפיסת עולם ג'

יש לנו השפעה עצומה על חיינו וגם אין לנו שליטה מלאה עליהם.
בכל רגע הכול יכול להשתנות וגם בכל רגע אנו יוצרים את המציאות שלנו.
חשוב לקחת אחריות, לבחור כיוון, להגדיר מה רוצים, להתמקד במה שבאמת חשוב
וגם חשוב להיות גמישים, קשובים לעצמנו ולסביבה, פתוחים לשינויים וערים להזדמנויות.
חשוב לחיות את הרגע, לחוות את מה שיש, להיות נוכחים
וגם חשוב להסתכל קדימה, לדמיין, לתכנן, לחלום.

מה תפיסת העולם שלך… ?

*****
תכנית "לחשב מסלול מחדש" מבוססת על תפיסת עולם ג'.
ארבעה מפגשים, החל מיום רביעי הבא, 7/6 21:00.
הפרטים המלאים בקישור הבא.

חג שבועות שמח. חיים מלאים. היום.

24 שעות ביממה

מחשבה מהפכנית:

יש לי 24 שעות ביממה למה שהכי חשוב עבורי.

**
– יכול להיות ש-24 שעות אינן מספיקות, זה מה שיש.
– אם יש דברים חשובים שלא נכנסים ב-24 שעות הללו, אז הם לא הכי חשובים עבורי.
– אם צפייה בפרסומות, עמידה בפקק או בזבוז זמן בישיבה חסרת ערך הם חלק מ-24 השעות שלי, אז הם חלק ממה שהכי חשוב עבורי.
– אם לאכול ולישון הם חלק מ-24 השעות שלי, אז גם הם חלק ממה שהכי חשוב עבורי.
– יש לי תמיד 100% בחירה לגבי מה אני מוכן ומה אני לא מוכן לעשות בכל רגע ורגע ב-24 השעות שלי.
– אף אחד לא יכול להכריח אותי לעשות משהו שאינו הכי חשוב עבורי באותו רגע.
– אף אחד אף פעם לא מבזבז לי את הזמן.

חיים מלאים. היום.

לא תמיד סקסי

לא תמיד סקסי.
לא כזה אטרקטיבי.
סוג של אפרורי.
לפעמים די משעמם.
לא תמיד מרגש.
שגרתי כזה.
לא פריצת דרך מטורפת.
לא החלטה הרת גורל.
לא קפיצת קוואנטום.

**
בלי מחיאות כפיים.
בלי כותרות בעיתונים.
בלי אלפי לייקים ושיתופים.
בלי פרסים ופרסומים.
בלי תעודות הצטיינות או מדליות.

**
חיים, משפחה, מערכות יחסים,
עסק, קריירה, בריאות, חברים, קהילה,
מתעצבים בעקביות כל יום.
נוצרים מאינספור רגעים "קטנים".

יום ועוד יום.
צעד ועוד צעד.
מחווה ועוד מחווה.
מדרגה ועוד מדרגה.
שיחה ועוד שיחה.
לקוח ועוד לקוח.
אירוע ועוד אירוע.
פעולה ועוד פעולה.

**
כל יום.
כל יום.
כל יום.

גם היום.

חיים מלאים. היום.

חשבון מערכות יחסים

עפ"י סטיבן קובי (שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד)
בכל אינטראקציה עם אדם כלשהו אנו מפקידים או מושכים מחשבון מערכת היחסים שלנו עם אותו אדם.

**
אלו מערכות יחסים חשובות בחייך?
האם הפקדת לחשבון מערכות היחסים הללו או משכת מהן היום?

כל יום הוא הזדמנות להפקדה או למשיכה.
כל אירוע הוא הזדמנות למשיכה או להפקדה.

אינספור רגעים יומיומיים יוצרים חיים שלמים.

חיים מלאים. היום.

לדבר, ללמוד, לעשות (או להעביר את הזמן)

אפשר לדבר על.
אפשר ללמוד על.
אפשר לעשות את.

אפשר לדבר על שלום,
ללמוד על שלום (יש תואר שני בגישור ויישוב סכסוכים),
או לעשות שלום.

אפשר לדבר על תקשורת מקרבת (מה היא, איך היא יכולה לעזור וכו'),
ללמוד תקשורת מקרבת (בצורות שונות וממנחים שונים),
או לעשות תקשורת מקרבת.

אפשר לדבר על יזמות,
ללמוד על יזמות,
או לעשות יזמות.

אפשר לדבר על מערכות יחסים,
ללמוד על מערכות יחסים (איך לפתח אותן, כיצד להתמודד עם קונפליקט, …)
ואפשר לעשות עבודה בתוך מערכות יחסים.

העיקרון ברור.

לדבר, ללמוד, לעשות –
שלושה דברים שונים לחלוטין.
שלוש כוונות מרכזיות שונות.

הכוונה המרכזית בלדבר היא לדבר.
אולי מפני שזה מעניין.
אולי מפני שזה חשוב ומשמעותי.
אולי מפני שאין משהו אחר לעשות כרגע.
אולי מפני שזה יותר קל ובטוח מללמוד או לעשות.

הכוונה המרכזית בללמוד היא ללמוד.
ללמוד משהו שאנו רוצים להתפתח בו.
ללמוד על משהו שאנו רוצים להבין.
ללמוד על נושא מסוים שישרת אותנו.
ללמוד מאנשים מסוימים שיכולים לסייע לנו.
ללמוד לשם הנאה, העשרה כללית, או לשם מטרה אחרת המשרתת אותנו.
לפעמים אנו רוצים ללמוד כי אנו מאמינים שזה יעזור לנו לפתור בעיה או לקדם עניין חשוב.

הכוונה המרכזית בלעשות היא לעשות.
לנסות ולהתנסות.
לגעת תוך כדי תנועה.
לעבוד ב"זה" (מה ש"זה" לא יהיה) בכדי להגיע לתוצאות או להתקדם או לייצר שינוי רצוי.
להשקיע זמן, תשומת לב ואנרגיה מעבר לדיבור או ללמידה.
להיות מוכנים לקפוץ למים או לעלות למגרש.

לפעמים אנחנו גם מדברים, גם לומדים וגם עושים.
דוגמא: תוך כדי הקמת עסק (עשייה), אנו לוקחים שיעורים בשיווק (למידה) ומשוחחים עם בעל עסק מנוסה שחונך אותנו (דיבור).
דוגמא נוספת: תוך כדי קורס (למידה), אנחנו מתרגלים שיעורי בית (עשייה) ומשתפים בחוויות שלנו (דיבור).
למרות שבשתי הדוגמאות גם מדברים, גם לומדים וגם עושים, הכוונה המרכזית בכל דוגמא שונה.

אתמול הנחיתי סדנת מבוא של תקשורת מקרבת לקבוצה של כ-30 סטודנטים
השותפים בתכנית "עתידים" – תכנית חשובה ומדהימה של צוערים לשירות המדינה.
בשלב מסוים, החל להיווצר מתח בחדר ורמת התסכול עלתה.
חלק מהמשתתפים רצו לדבר על תקשורת מקרבת.
אחרים רצו ללמוד תקשורת מקרבת, לקבל כלים ולתרגל אותם.
והיו כאלו שממש רצו לנצל את ההזדמנות ולעשות תקשורת מקרבת בקבוצה.
במקום לדבר על או ללמוד את, הם רצו לגעת בקונפליקטים ולעבוד עליהם.
(יכול להיות שהיו בחדר גם כאלו שחיכו שהסדנה תיגמר ושלא רצו לדבר, ללמוד או לעשות).
כשאנשים שונים עם כוונות שונות נפגשים יכול להיווצר מתח.
תיאום ציפיות, לפני ותוך כדי תהליך, ביחס לכוונה מרכזית יכול לסייע ביצירת בהירות.

לפעמים אנשים רוצים שמשהו יקרה, אך הם לא בשלים ללמידה או עשייה.
הרמות האנרגטיות של דיבור, למידה ועשייה שונות מאוד זו מזו.
ללמוד באמת על משהו זה להיפתח אליו,
להפנות תשומת לב ומשאבים נוספים,
להיות מוכנים להיות במקום חדש ואחר,
לתת לזה מקום בחיינו.

בעיני, ללמוד מחייב יותר מלדבר ומחייב פחות מלעשות.
לעשות זה להפשיל שרוולים.
לעשות זה לקחת סיכון.
לצאת ממרחב נוחות.
להשקיע.
לעשות משהו זה לעבוד בו.
אפשר לא להצליח, אולי אפילו להיכשל.
יש סיכוי שיצחקו עלינו או שיבקרו אותנו.
יכול להיות שנאכזב אחרים, או נאכזב את עצמנו.
בעשייה קשה לדעת איך דברים יתפתחו.
לעשות זה להתמסר.
קורס או תהליך (אינטנסיבי וארוך ככל שיהיה) על מערכות יחסים,
שבו לומדים ומתרגלים כלים שונים
"בטוח" הרבה יותר ומאתגר הרבה פחות מעבודה על מערכות יחסים בפועל.
בשטח. בבית.
בפוסט קודם שיתפתי בארבע מנטרות של טיך נהאת האן למערכות יחסים.
אפשר ללמוד אותן בדקה.
כדי ליישם אותם נדרשים חיים שלמים.
ואולי יותר מכך…

**

מספר מחשבות לסיכום:

– בכניסה לתהליך, מצב או אירוע, חידוד הכוונה המרכזית שלנו חשוב (להעביר זמן, לדבר, ללמוד או לעשות).
– ברגע נתון אנו יכולים להחזיק כוונה מרכזית אחת. כשיש גם וגם, כדאי לחדד מה יותר.
– תיאום ציפיות עם מי שאיתנו לגבי הכוונה המרכזית שלהם ושל מה שמנסים לעשות ביחד חשוב.
– מכיוון שעשייה מצריכה רמה גבוהה יחסית של מחויבות, השקעה ואנרגיה כדאי לבחור בקפידה את מקומות העשייה שלנו.
– כנ"ל לגבי למידה.
– מעבר ל"מצב-עשייה" מלווה פעמים רבות בחשש, אי-וודאות, אי-נוחות, לחץ ודופק גבוה.
– מעבר ל"מצב-עשייה" כרוך כמעט תמיד בבחירה: ללכת על זה. לקפוץ למים. להתחייב.

**
לפני כשבועיים פתחתי הרשמה לתכנית "לחשב מסלול מחדש".
לחשב מסלול מחדש מכוונת לעשייה.
פחות לדבר או ללמוד על חישוב מסלול מחדש ויותר לעבוד בלחשב מסלול מחדש.
זה לא מתאים לכל אחד.
לא עכשיו ולא בכלל.
חשוב לי לדבר באופן אישי עם כל מי ששוקל להצטרף,
כדי לוודא שאנשים מבינים למה הם נכנסים ושהם בשלים לעבודה.
וגם כדי לוודא שהתכנית מותאמת לצרכים שלהם ולמה שהם מחפשים.
כל הפרטים כאן.
כתבתי על כך גם כאן.

אם אתם בעניין צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר בקרוב ונתאם שיחה קצרה.
אני מעריך שבתחילת שבוע הבא (בשאיפה כבר לפני שבועות)
הקבוצה תתמלא וההרשמה תיסגר.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

כן או לא?

כן או לא ?

לפני שאת אומרת "כן" או "לא",
חשוב לי שתביני מהו הדבר הזה ומהו לא,
עד כמה הוא מתאים לך ומדויק עבורך או לא.

זה מה שזה.
זה מה שזה לא.

זה מה שאת צפויה לקבל.
זה מה שלא תקבלי.

זה מה שהולך לקרות.
זה מה שלא הולך לקרות.

**
בדיאלוג,
אפשר לרדוף אחרי ה"כן",
להתחמק מה"לא",
או לחפש את ההתאמה.

**
הכי טוב שתגיד "לא" אם זה לא ו-"כן" אם זה כן.
זה יכול להיות פספוס הדדי אם תגיד "לא" וזה כן.
שנינו נשלם מחירים, לפעמים יקרים, אם תגיד "כן" וזה לא.

חיים מלאים. היום.

על "מנהיגים" ו"מנהיגות"

"מנהיגים" אינם בהכרח אנשים
שרכשו תואר מסוים (מכובד ככל שיהיה),
שהגיעו לדרגה כלשהי (גבוהה ככל שתהיה),
או שנושאים בתפקיד כזה או אחר (נחשק ככל שיהיה).

**
"צוות מנהיגות" אינו בהכרח אוסף של אנשים,
בעלי מכנה משותף של תואר, דרגה, תפקיד, טריטוריה, או שיוך ארגוני,
גם אם זו הדרך שבה הם או אחרים מכנים אותם.

**
"יום מנהיגות" אינו בהכרח יום הנקרא כך
ואשר מתכנסים בו עשרות או מאות אנשים בעלי תואר, דרגה, מעמד, תפקיד או שיוך מסוימים
לדיבור על מנהיגות במרחב פתוח או סביב שולחנות עגולים.

**
מנהיגות אינה שם עצם או שם תואר.
מנהיגות היא פועל.
והוויה.

חיים מלאים. היום.

להעביר הילוך

בהילוך של עצירה – עוצרים, מקשיבים, מתבוננים, לוקחים את הזמן, נחים, נושמים, שמים לב.

בהילוך של חשיבה – חושבים, מנתחים, בוחנים, בודקים אפשרויות, לומדים, מתכננים, מתלבטים, מתחבטים.

בהילוך של עשייה – עושים, פועלים, מפשילים שרוולים, מנסים, מתקדמים, מייצרים, חותרים לתוצאות.

**
באיזה הילוך אתה עכשיו?
איזה הילוך מתאים למצב הנוכחי?
האם הגיע הזמן להעביר הילוך?
עד כמה את מיומנת בהעברת הילוך?

חיים מלאים. עכשיו.

אם היו לך רק 4 שעות היום

אם היו לך רק 4 שעות של עבודה היום – מה היית עושה בהן?

אם היה לך חיבור לרשת ל-3 שעות בלבד היום – איך היית משתמש בו?

אם היתה לך סוללה לשעתיים בלבד לסלולרי או למחשב היום – איך היית מנצל אותה?

אם היית יכול לומר או לכתוב רק 1500 מילים היום – אילו מילים היית בוחר? עם מי ולאילו מטרות ?

**
משאבים בלתי מוגבלים יכולים לבלבל ולעכב.
משאבים מוגבלים יכולים לחדד מה באמת חשוב, למקד ולקדם.

יש מצבים שבהם פחות = יותר.

חיים מלאים. היום.