למרבה האירוניה, ואולי כתוצר מכוון של תהליך מחושב, עקבי ומתמשך,
תודעת חסר ( Scarcity) מחוברת לתרבות של "זה לא מספיק, צריך עוד"
וגם לתרבות של "עדיף יותר כדי שלא יחסר",
בעוד שתודעת שפע ( Abundance ) מחוברת לתרבות של "מספיקיזם".
**
בתודעת חסר אנו עושים הרבה וקונים הרבה מחשש שמה שיש אינו מספיק.
בין היתר אנו מנסים למלא צרכים חשובים,
בעזרת יותר ממה בשליטתנו (כסף, מעשים, מילים),
למרות שייתכן שבחלק גדול מהמקרים,
אותו "יותר", אינו תורם ואולי אף פוגע באותם צרכים חשובים.
**
חופשה משפחתית ביולי-אוגוסט באילת תעלה "רק" כמה אלפי שקלים ליממה.
במלונות מסוימים, אפילו ללא ארוחת בוקר.
בכדי שלא יחסר, אפשר לשדרג את החדר תמורת כמה מאות שקלים לכזה עם נוף לבריכה,
או לצרף לשמו את התואר המפתה "דה-לוקס", "סוויטה" או "פרימיום".
בתודעת חסר כדאי לעשות את זה, שהרי:
"זה המפתח לחוויה משפחתית שתייצר זיכרונות
ותתרום למערכות היחסים ולהידוק הקשר בין בני המשפחה.
ומכיוון שזה לא קורה כל יום, אם כבר יוצאים ונהנים,
עדיף לעשות את זה 'כמו שצריך' ולא לחסוך."
על פי אותה תודעת חסר, יש חשש שאם לא נשדרג
"החוויה לא תהיה שלמה או מספיקה,
וכל השקעת הזמן, הכסף וימי החופש שלנו תהיה לשווא".
**
כנ"ל בנושא החתונה,
הבית,
הרכב,
המכשיר החשמלי,
המכשיר הסלולרי,
כמות האוכל באירוע,
כמות האוכל שעל השולחן,
גודל ההזמנה בבית הקפה,
הבגדים,
השדרוגים,
ועוד, ועוד, ועוד…
חיים מלאים. היום.