"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

לפעמים משהו קורה.
אירוע מתרחש.
משהו או מישהו חודר לחיינו.
משנה לנו תכניות.
משפיע.

**
הקונפליקט של יום ראשון נכנס בהפתעה.
לא ראיתי אותו מגיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס את מרכז תשומת הלב.
קונפליקט הוא איום. והזדמנות.
קונפליקט יכול להתפתח בצורות שונות.
על פי רוב בקונפליקט, יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
בלילה שבין שני לשלישי, בזמן שישנו, פרצו לביתנו.
גם את זה לא ראיתי מגיע.
פתאום זה הופיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס חלק גדול מתשומת הלב.
גם פריצה היא איום. והזדמנות.
יש לנו אפס שליטה על מה שקרה ומעט מאוד (אם בכלל) שליטה על מה שיקרה.
יש לנו הרבה השפעה על מה שקורה ועל מה שיקרה.

**
כל שעות העבודה של יום רביעי הוקדשו לפגישת הנהלה.
בפגישה כזו יש סיכוי רב שמשהו חדש יופיע.
דברים יכולים להתפתח בצורה שלא צפינו או תכננו.
פגישת הנהלה העוסקת בדברים חשובים,
יכולה לעורר בין היתר גם קונפליקטים ואתגרים.
ישיבת הנהלה יכולה להיות איום. והזדמנות.
כשנכנסים לפגישת הנהלה יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
ישנן שתי גישות התייחסות קיצוניות
למצבים שאנו פוגשים ולאירועים המתרחשים בחיינו:

1. לספר לעצמנו ש – "זה כלום".
שהכול בדיוק אותו דבר. שזה לא רלוונטי. לא משפיע בכלל.

2. לספר לעצמנו ש – "זה סוף העולם".
שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. שזה משנה הכול.

לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו יש עוצמה רבה.
הסיפורים שלנו משפיעים על חיינו ועל חיי אנשים סביבנו.
סיפורים יוצרים חיים ומעצבים אותם.

אני מעדיף סיפור שלישי.
סיפור שונה היכול לשרת אותנו.
הסיפור שאני אוהב לספר לעצמי הוא ש-"קורה הרבה והחיים ממשיכים".

**
"קורה הרבה"

בתוכנו ומסביבנו.
בזמן האירוע (קונפליקט / פריצה / ישיבת ההנהלה…) ולאחריו.
יכול להיות שאנו חווים עצב, קושי, פחד, כעס, בלבול, חוסר אונים או אובדן.
יכול להיות שאנו חווים שמחה, הכרת תודה, בטחון, אהבה, תמיכה או אמון.
האמת היא שקורה הרבה.
החיים מלאים.
בלי דרמה.
קורה הרבה.
כל הזמן.
גם עכשיו.
חשוב להכיר בזה.
לתת לזה מקום.
להיות עם זה.
עם הקושי ועם החגיגות.

**
"החיים ממשיכים"

זה לא סוף העולם.
זה לא סוף החיים.
יכול להיות שזה סוף של משהו.
משהו שהיינו רוצים שיימשך.
משהו או מישהו שלא רצינו לאבד,
משהו או מישהו שלא רצינו להיפרד ממנו.
הכול זז ומשתנה כל הזמן.
גם עכשיו.
החיים ממשיכים.
ממש עכשיו.
בין אם נרצה ובין אם לא.
גם כשלא ברור איך בדיוק.

**
"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

יכול להיות שקורה משהו שלא רצינו שיקרה.
אולי לא קורה משהו שקיווינו שיקרה.
קורה הרבה.
עכשיו.

כשמשהו קורה כדאי לבדוק:
– מה בדיוק קורה?
– מה המשמעות של זה עבורנו?
– מה אנחנו צריכים?
– מי יכול לעזור לנו?

במיוחד אם קורה משהו שהוא לא סתם "עוד משהו"
במיוחד כשזה לא דבר פעוט וחולף,
במיוחד אם הוא משפיע עלינו ועל תכניות שהיו לנו.

עכשיו אפשר לבחור.
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

(מעניין לבדוק:
מה הם אותם מקומות החשובים לנו עכשיו?
מי הם אותם אנשים שחשוב לנו להיות איתם עכשיו?
מה הם אותם דברים שחשוב שנתמקד בהם עכשיו?
איך אפשר להיות במקומות הללו, עם האנשים הללו, על הדברים הללו?)

**
כשהתעוררתי ביום רביעי בבוקר,
שמחתי (אפילו קצת הופתעתי) לראות את הסלולר החלופי שלי
מונח בדיוק באותו מקום שבו השארתי אותו בלילה לפני.
משהו שהיה מובן מאליו עבורי במשך שנים,
הפך להיות לא מובן מאליו בלילה אחד.
הסלולר שלי חשוב לי הרבה פחות מדברים אחרים בחיי.
דברים אחרים שגם אותם אני לוקח כמובן מאליו,
יותר מכפי שהייתי רוצה.

**
השבוע התחדדה לי שוב תחושת הארעיות.
אנחנו כאן לזמן מוגבל ואין לנו שליטה.
בכל רגע דברים יכולים להשתנות.
המחשבה הזו יכולה להלחיץ ולשתק.

אותי היא מחזקת ומחדדת.
מעמיקה את הכרת התודה שלי.
מזכירה לי שוב ושוב מה חשוב.
מדרבנת אותי לבחור:
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

**
באופן טבעי,
הפוסטים היומיים שהעליתי השבוע קשורים לאירועים שחוויתי.
אתם יכולים לקרוא אותם באתר הבלוג היומי שלי.

מעניין לעבור על השבוע שעבר בדיעבד:
– "שינוי יסודי ביחסנו אל החיים" נכתב במוצ"ש.
– "אולי היום זה לא הזמן", בראשון בבוקר, עם אנרגיה נמוכה.
– "עד אתמול זה לא היה קיים", שני בבוקר, לאחר הקונפליקט ולפני הפריצה.
– "מחשבות אחרי פריצה", שלישי בלילה, לאחר יום אינטנסיבי במיוחד.
– "הצייד", התפתחות מפתיעה שחוויתי ברביעי.
– "לבחור להיות", תוצר של מספר החלטות שהתפתחו תוך כדי השבוע.

ניתן להירשם לבלוג היומי ולקבל את הפוסטים למייל מייד עם יציאתם…

שבת של שלום,
הרבה נוכחות,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

מחשבות אחרי פריצה

מחשבות אחרי פריצה:

אפשר לגנוב אנשי-קשר ולא מערכות יחסים.
אפשר לגנוב כרטיסי אשראי ולא ערך.
אפשר לגנוב תעודת זהות ולא זהות.
אפשר לגנוב תמונות ולא זיכרונות.
אפשר לגנוב סרטונים ולא חוויות.
אפשר לגנוב תוכן ולא ניסיון.

**
תזכורת:
אנחנו יותר ממה ששייך לנו.
אנחנו יותר ממה שאגרנו וצברנו.
אנחנו יותר ממה שנמצא (או לא) בבעלותנו.

**
אפשר להתמקד במה שיש לנו או במה שאין לנו.
אפשר להתמקד במה שלקחו או במה שהשאירו.
אפשר להתמקד באיך פגעו בנו או באיך עזרו לנו.
אפשר להתמקד במה שבשליטתנו או במה שמחוץ לשליטתנו.
אפשר להתמקד בעבר, או בהווה ובעתיד.
אפשר להתמקד במה שקרה או בתגובה שלנו למה שקורה.

**
הכרת תודה.
גם היום.
במיוחד היום.

על תמיכה מדהימה.
על חברות וחברים.
על אהבה.
על גמישות.
על הבנה.
על אכפתיות.
על אפקטיביות.
על פרואקטיביות.
על מקום עבודה.
על טכנולוגיה.
על בריאות.
על משפחה.
על חופש.
על אפשרויות.

על יום של חיים.

חיים מלאים. היום.

עד אתמול זה לא היה קיים

עד אתמול זה לא היה קיים.
היום זה חלק מרכזי בחיי.
מעניין מה יהיה מחר.

**
ההצעה.
הקונפליקט.
האירוע.
הרעיון.
התוצאה.
התחושה.
המצב.
המחשבה.
האדם.

**
שום דבר לא תקוע אף פעם.
הכול נע, זורם, מתרחש ומתהווה.
כל הזמן…

חיים מלאים. היום.

אולי היום זה לא הזמן

אולי היום זה לא הזמן
לקבל החלטות
לצאת בהצהרות
להסיק מסקנות
לעשות פעולות
ליזום פרויקטים
להגיב
לדחוף
לקדם
לשנות

**
אולי עכשיו זה זמן
להוריד הילוך
להגביר נוכחות
לחדד כוונה
לדייק תנועה
לעשות סדר
לפנות מקום
לנשום
לאכול
לנוח

חיים מלאים. היום.

שינוי יסודי ביחסנו אל החיים

"בתדהמה, בצער רב, וביגון עמוק"

בדיוק היום.
עשרים ושתיים שנים אחרי.

**
"מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסנו אל החיים.
צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים,
כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים,
אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו.

צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים
ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים יום-יום ושעה-שעה.
ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור-
אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה."

– ויקטור פרנקל, מתוך "האדם מחפש משמעות"

חיים מלאים. היום.

לבקש

לבקש

סילבוס לחמש השנים הקרובות:

ללמוד לבקש
א. להיות בנוכחות עם הקושי לבקש.
ב. לגדל רצון לבקש.
ג. לגלות מה אנו רוצים לבקש.
ד. להעז לבקש.
ה. לבקש בחיבור ובאפקטיביות.
ו. לקבל את ה"כן".
ז. לקבל "לא".

**
בפוסט קודם כתבתי על שבעת הפעלים המרכזיים במערכת-יחסים.
"לבקש" היה אחד מהם.
הוא ליווה אותי במהלך השבוע
והיה במוקד שיחות ומפגשים עם אנשים שונים.

**
א. להיות בנוכחות עם הקושי לבקש.

מדוע קשה לנו לבקש?
מתי למדנו לא לבקש ומי לימד אותנו את זה?
איך אפשר להיות עם הקושי הזה בדרך אמפטית ואוהבת
שאינה שיפוטית, מקטינה או אלימה מחד
ואינה בורחת, מתחמקת או מתעלמת מאידך?

 

ב. לגדל רצון לבקש.

חלקנו פיתחנו מיומנות של אלופים בלהסתדר לבד
כדי שלא נצטרך חס וחלילה לבקש משהו ממישהו.
חלקנו כיבינו או הנמכנו את "שריר הרצון"
כדי שנוכל לחיות בשלום עם הסתפקות במועט.
לפעמים אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו לא צריכים לבקש
או שאנחנו לא יודעים מה בדיוק לבקש.
לגדל רצון לבקש זה להפנות קשב סקרני ועדין פנימה
ולפגוש חלקים בנו שלא בטוחים שמותר להם לרצות.
שזה לגיטימי לבקש.

 

ג. לגלות מה אנו רוצים לבקש.

כשיש קצת יותר מקום ולגיטימציה לרצון,
אפשר להעמיק את ההקשבה לדבר שאותו אנו רוצים.
יכול להיות שזה משהו שהוסתר או התחבא עד כה,
ולכן היה לנו קשה להבחין בו.
ואולי אפילו ראינו אותו אך התביישנו בו.
כשמערכת היחסים בינינו לבין חלקים שבנו מתחזקת,
מתרחשת תנועה ויכולה להיווצר בהירות
שעד כה לא היה לה מקום.

 

ד. להעז לבקש.

יש הבדל בין לדבר על זה או ללמוד את זה לבין לעשות את זה.
להוציא את זה מהדיאלוג הפנימי שלנו עם עצמנו אל העולם.
לפגוש את המציאות ואת האנשים בחיינו.
לעבור משלב ההבנה והכוונה לשלב היישום והביצוע.
להמשיך להיות בנוכחות וגם לעשות.

 

ה. לבקש בחיבור ובאפקטיביות.

לבקש בחדות כך שאנשים יבינו מה בדיוק אנו רוצים.
להתבטא בבהירות ולהקטין את הסיכוי לאי-הבנה.
להסביר מאיפה אנו מגיעים ולמה זה חשוב לנו
כדי להפחית התנגדות ולהגביר רצון לשיתוף פעולה.
לחדד לעצמנו כוונות, להחזיק צרכים הדוק ובקשות רפוי.

 

ו. לקבל את ה"כן".

להיות פתוחים ל"כן" שיגיע.
לתת לדבר הזה להיכנס, בלי לחסום אותו.
להתרגש מכך שמישהו רוצה להיענות לבקשתנו.
להיות מוכנים לקבל ממנו.
לשים לב מה זה מעורר בנו ומה זה עושה לנו.

 

ז. לקבל "לא".

להיות פתוחים ל"לא".
ללמוד להקשיב לזה ולהיות עם זה.
להמשיך להיות בנוכחות עם מה שעולה.
לשמור על קשר עם עצמנו ועם האחר.

**
לבקש

סילבוס לחמש השנים הקרובות.
אולי לחיים שלמים.

אומרים שהדרך הכי טובה ללמוד משהו היא ללמד אותו.
יכול להיות שהפוסט הזה נכתב מתוך כוונה ללמוד משהו בעצמי.
לגדל יכולת ומיומנות בתוכי.
לא "יכול להיות".
בטוח.

**
3 הזמנות ללימוד, להעמקה ולמפגש:

1. "בקשות אפקטיביות" הינה סדנה אינטרנטית כפולה שיצרתי לפני מספר שנים.

שלוש שעות מוקלטות (בשני חלקים), 2 מצגות ודפי עבודה.
אם הנושא הזה מעניין אתכם, ניתן לקבל אליו גישה מיידית וללא תשלום
בהרשמה בקישור הבא.
לאחר ההרשמה תוכלו להוריד לעצמכם את חומרי הקריאה ואת קבצי השמע להאזנה.

**
2. ביום שני ה 20/11 אעביר "הרצאת חימום"
בנושא תקשורת מקרבת עם עצמנו ועם אחרים
באירוע שייערך בקניון סי-מול אשדוד,
לפני הקרנת הסרט הנפלא, המעורר והמרומם "לעבור את הקיר"
של הבמאית והתסריטאית רמה בורשטיין.
ההרצאה תיערך בשעה 10:30 והסרט יוקרן בשעה 11:30.

כרטיסים לאירוע (הרצאה + סרט)
ניתן לרכוש בבית הקולנוע גלובוס גרופ שבקניון סי-מול אשדוד
בעלות סמלית של 20 שקלים בלבד (!!!)
החל מיום ג' ה- 14/11 ישירות מול בית הקולנוע *2235.

אם אתם בוחרים להגיע, בואו להגיד שלום
ולהציג את עצמכם לפני או אחרי ההרצאה.

 

**

3. שלוש הרצאות חינמיות של "להרבות טוב בעולם"
הוגרלו בקרב מגוון הארגונים שפנו בשבועיים האחרונים.

תודה רבה לכל הפונות והפונים.
אם טרם שמעתם ממני כנראה שארגונכם לא נבחר.
(אנא קבלו בהבנה את כך שאיני חוזר באופן אישי לכל אחד ואחת מכם).

בחודשיים הקרובים, עד סוף השנה,
ניתן להזמין את ההרצאה בהנחת 50% (2500 ₪ + מע"מ)
לארגון, לחברה או לצוות שלכם.
צרו קשר אם אתם מעוניינים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

שתי אסטרטגיות הישרדות

שתי אסטרטגיות הישרדות:

1. "איזהו עשיר? השמח בחלקו"

הכרת תודה על מה שיש.
הסתפקות במועט.
ויתור על צרכים.
הנמכת ציפיות.
כיבוי רצון.

סיפור מרכזי: "אינני זקוק לדבר".

**
2. "אם אין אני לי מי לי"

עצמאות, מסוגלות ושאפתנות.
אני יכול להגיע למה שאני רוצה.
אני יכול להסתדר בעצמי.
אני צריך להסתדר בעצמי.
אני אחראי לספק את צרכיי.
רק אני אחראי לספק את צרכיי.

סיפור מרכזי: "אינני זקוק לדבר מאיש".

**
שני סיפורים.
שתי אמונות יסוד שפיתחנו עם השנים.
שתי אסטרטגיות הישרדות שונות שנבטו מאותו זרע.
שתי דרכי פעולה המכוונות לסייע לנו להתרחק
מכאב חוסר האונים שבתלות הדדית.
מההזדקקות שלנו לאחר.
מהמוגבלות שלנו.

**
– איזו מבין שתיהן אימצת?
– לאיזו דרגת מומחיות הגעת?

חיים מלאים. היום.

גם וגם

גם יותר נתינה
וגם יותר קבלה.

גם יותר הקשבה
וגם יותר ביטוי עצמי.

גם יותר עשייה
וגם יותר עצירה.

גם יותר עבודה
וגם יותר משפחה.

גם יותר משמעות
וגם יותר משחק.

גם יותר חיבור
וגם יותר אי-הזדהות.

גם יותר הצרכים של אחרים
וגם יותר הצרכים שלך.

גם יותר יותר
וגם יותר מספיק.

**
אולי העניין הוא פחות
איפה לשים את הקו, על מה לוותר
ואיך לדחוס הכול בזמן המועט שאין לנו.

ויותר
הגמישות, הנוכחות ותשומת הלב
במה שאנו עושים,
עם מי שאנו נמצאים.

חיים מלאים. היום.