לתפור "תיק"

לתפור "תיק"

לתת למחשבה הזו על האדם הזה לעלות
ולהחליט לא לשים אותה על השולחן.

לאפשר לה להתפתח ולהתבסס בתוכך
מבלי שהאדם ידע מה מתחולל אצלך.

למצוא עוד ועוד דוגמאות שמחזקות את החשד
ולהימנע מדיאלוג ישיר עם האדם המאפשר בדיקה ודיוק.

לאסוף עוד ועוד ראיות כדי לבסס את "התיק"
מבלי שהאדם מודע לכך שמתנהל נגדו משפט.

לפגוש את האדם אחרי שהכול מגובש, סגור וחתום
ולספר לעצמנו ש"זה מוצדק", ש"ידענו מזמן", ש"לא היתה ברירה", ש"ככה זה".

**
או

לשים לב למחשבה על האדם כשהיא עולה בך.
להחזיק כוונה מיטיבה.
לזכור שמי שצריכה להיחקר זו המחשבה ולא האדם.
לבוא מאהבה.
לבוא בענווה.
להניח אותה על השולחן ברגישות ובעדינות.
לבדוק אותה ביחד באומץ, בפתיחות ובסקרנות.

חיים מלאים. היום.

כשהתחיל היום לא היה לך מושג

כשהתחיל היום לא היה לך מושג כיצד הוא יתפתח.
כשהתחלת את היום לא היה לך מושג לאן תגיעי ואיפה תהיי בסופו.
כשהתעסקת בדבר ההוא לא היה לך מושג במה תתעסק מספר שעות מאוחר יותר.

היום הוא היום הכי חשוב בחייך.

חיים מלאים. היום.

בתקופה הזו, עם כל מה שקורה…

בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל לך יותר,
לשפוט, להאשים,
להניח הנחות, לקפוץ למסקנות,
להיפגע או לקחת דברים באופן אישי.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל יותר לכעס, לעלבון, לתסכול, לייאוש, לשנאה,
לעלות, להיווצר ולהתעצם בך.
לכבוש עוד חלקים ולהתבסס בתוכך.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לך,
זה לדבר אתו ולהקשיב לו,
לפגוש אותה ולפתוח את זה מולה,
להיכנס לנושא הזה,
להשקיע במערכת היחסים הזו.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לאנרגיית הכעס, העלבון, התסכול, הייאוש והשנאה,
זה שמישהו ימתן, ישהה, יחקור בסקרנות או יעצור אותה.
הרבה יותר מתחשק לה לזרום, להתפשט, להתפרץ, להתפוצץ.
על מי ש"אשם".
על מי ש"עושה לך את זה".
על מי ש"גורם לך לסבול עכשיו".

**
עכשיו זה הזמן.
כשהכי קשה.
כשהכי לא מתחשק.
במיוחד בתקופה הזו.
דווקא בגלל כל מה שקורה.

**
דווקא עכשיו, כשהכי מאתגר,
חשוב במיוחד לבחור:
אילו זרעים להשקות ואילו זרעים לייבש.
אילו צמחים לטפח ואילו עשבים לנכש.

חיים מלאים. היום.

הצטברות של עניינים

הצטברות של עניינים מהיומיים האחרונים:

החשבון שלא שילמנו.
המטלה שלא השלמנו.
המטלות שאפילו לא התחלנו.
ההודעות שלא קראנו.
השיחות הלא-נענות שלא החזרנו.
הנושא שלא קידמנו.
התקלה שלא תיקנו.
ההחלטה שלא קיבלנו.
ההבטחה שלא קיימנו.
הבדיקה שלא בדקנו.
הפתרון שלא מצאנו.
התקיעות שלא שחררנו.
הקושי שלא התמודדנו איתו.
הדבר שלא עשינו.
הזמן שלא הקדשנו.
האדם שלא פגשנו.
השיחה שלא קיימנו.
הסליחה שלא ביקשנו.
התודה שלא אמרנו.

**
עם רשימה כזו, אין פלא שאנו מרגישים כך…

לאט לאט.
לקחת אויר.
להוריד הילוך.
לקחת הפסקה.

קצת יותר חמלה.
קצת יותר עדינות.
קצת יותר פרופורציות.
קצת יותר נוכחות.

להיזכר מה באמת חשוב.
להודות על מה שיש.
להיות.

לבחור במה שהכי חשוב. עכשיו.
לעשות.

חיים מלאים. היום.

הדרכת הקשב הרביעית

הדרכת הקשב הרביעית

דיבור אוהב והקשבה עמוקה – טיך נהאת האן
(תרגום חופשי: רוני ויינברגר, הטקסט המקורי למטה)

מתוך מודעות לסבל שנגרם ע"י דיבור ללא תשומת-לב וחוסר היכולת להקשיב לאחרים, אני מחויב לטפח דיבור אוהב והקשבה בחמלה, כדי להקל על סבל ולקדם פיוס ושלום בתוכי, באחרים ובקרב אומות וקבוצות אתניות ודתיות שונות.

ביודעי שמילים יכולות להסב אושר או לגרום סבל, אני מתחייב לדבר בכנות ולהשתמש במילים המעוררות בטחון, שמחה ותקווה.
כשכעס מתהווה בתוכי, אני נחוש לא לדבר.
אתרגל נשימה והליכה מודעת כדי לזהות את הכעס שלי ולהתבונן עמוק לתוכו.
אני יודע ששורשי הכעס יכולים להימצא בתפיסותיי השגויות ובחוסר ההבנה שלי את הסבל שבי ובאחר.

אדבר ואקשיב באופן שיעזור לי ולאחר להתמיר סבל ולראות את הדרך לצאת ממצבים קשים.
אני נחוש לא להפיץ ידיעות שאיני בטוח באמיתותן ולא להשתמש במילים שעלולות לגרום למחלוקת או לפירוד.
אתרגל מאמץ נכון כדי לטפח את יכולתי להבנה, לאהבה, לשמחה ולהכללה, ובהדרגה להתמיר כעס, אלימות ופחד השוכנים עמוק בתודעתי.

**

The 4th Mindfulness Training

Loving Speech and Deep Listening – Thich Nhat Hanh

Aware of the suffering caused by unmindful speech and the inability to listen to others, I am committed to cultivating loving speech and compassionate listening
in order to relieve suffering and to promote reconciliation and peace in myself and among other people, ethnic and religious groups, and nations.

Knowing that words can create happiness or suffering, I am committed to speaking truthfully using words that inspire confidence, joy, and hope.
When anger is manifesting in me, I am determined not to speak.
I will practice mindful breathing and walking in order to recognize and to look deeply into my anger.
I know that the roots of anger can be found in my wrong perceptions and lack of understanding of the suffering in myself and in the other person.

I will speak and listen in a way that can help myself and the other person to transform suffering and see the way out of difficult situations.
I am determined not to spread news that I do not know to be certain and not to utter words that can cause division or discord.
I will practice Right Diligence to nourish my capacity for understanding, love, joy, and inclusiveness, and gradually transform anger, violence, and fear that lie deep in my consciousness.

אני יודע הכול

אני יודע הכול

1. אני יודע הכול על מה שקורה.
2. אני יודע בדיוק מה קורה.
3. אני יודע בוודאות מה קורה.
4. אני יודע מספיק על מה שקורה.
5. אני יודע הרבה על מה שקורה.
6. אני יודע משהו על מה שקורה.
7. אני אולי יודע משהו על מה שקורה.
8. אני לא בטוח שאני יודע מה קורה.
9. אני לא יודע מה בדיוק קורה.
10. אין לי מושג מה קורה.

**
כמה אתה יודע על מה שקורה?
בטוח…?

אם נדמה לך שאתה יודע הכול, בדיוק או בוודאות,
סביר להניח שאתה מפספס משהו.
אולי אפילו משהו חשוב…

**
קצת פחות שיפוטיות.
קצת פחות וודאות.
קצת יותר סקרנות.
קצת יותר ענווה.

חיים מלאים. היום.

שלושה קטעים על כעס וכאב

דון מיגל רואיס מדמה את זה למחלת עור קשה שכולנו סובלים ממנה.
אקהרט טולה קורא לזה "גוף הכאב" ומסביר מה מעורר אותו ואיך הוא מתפתח.
טיך נהאת האן מזהה את המקום שבו הקרב מתחיל ומציע דרך לעצור את זה.

אני מסיים את השבוע הזה עם תשומת לב לכעס ולכאב.
פגשתי הרבה מזה השבוע.
בתוכי וסביבי.

פגשתי את זה בימים האחרונים גם בקרב אנשים שחיים או עובדים ביחד כבר תקופה.
שאוהבים ומעריכים אלו את אלו.
שאכפת להם זה מזה.
שיקרים לליבי.

ניתן לקרוא את שלושת הקטעים של דון מיגל רואיס, אקהרט טולה וטיך נהאת האן בקישור הבא

**

יש משהו מרגיע עבורי בטקסטים הללו:
הכרה במורכבות ובאתגרים שכולנו חווים.
אני מוצא כאן תקווה…
אפשרות לשינוי כשאנו נעשים קצת יותר מודעים,
כשאנו בוחרים לקחת אחריות וכשאנו נחושים לעשות עם זה משהו.

**
שתי מחשבות שמתחדדות לי:

א. כשאני בקרב עם מישהו אני לא באמת בקרב איתו.
אני רק מזוהה עם גוף הכאב שלי שכרת ברית עם גוף הכאב שלו.
כשאני בקרב עם מישהו, שנינו משרתים את גופי הכאב החיים בתוכנו.
גופי כאב שלנו המזינים זה את זה, פוגעים בנו וחוגגים על חשבוננו.

ב. הדרך היא אינסופית.
גופי הכאב ימשיכו להתקיים בתוכנו עד יומנו האחרון ולהילחם על הישרדותם.
שום דבר לא ייעלם כשנבין לעומק נקודה שעדיין לא הבנו או כשנגיע לרמת מיומנות כלשהי.
הקטע הוא לא להגיע ליעד מסוים, אלא להמשיך להתקדם בדרך שחשובה לנו ושמשרתת אותנו.
אירוע אחר אירוע.
יום אחר יום.

**
הזמנה:

השבוע השקתי הרצאה חדשה בשם "להרבות טוב בעולם" (ניתן לקרוא על הלידה שלה כאן).
העברתי אותה לראשונה בפני כ-120 מאמנות ומאמני ביה"ס "מאמנים לחיים" של גור גלון.

בהרצאה נגענו בזרעים שאנו משקים ומטפחים בתודעתנו באמצעות דברינו ומעשינו:
זרעי הכעס, הכאב, השנאה והפחד לצד זרעי השלווה, האהבה, החמלה, הכרת התודה והשמחה.
במהלך ההרצאה ניסינו להרבות טוב בעולם ביחד – 
בעולם האישי שלנו, בעולמות של אנשים הסובבים אותנו ובעולם שאנו חלק ממנו.

ההרצאה מכוונת בשלב זה לקהלים בני עשרות אנשים ומעלה 
ויכולה להתאים מאוד לקבוצות, חברות וארגונים.

להזמנת ההרצאה ולקבלת פרטים נוספים ניתן ליצור איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר .

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

שלושה קטעים על כעס וכאב

להרבות טוב בעולם

ליצירת קשר והזמנת הרצאה או סדנה

מתנה ענקית

מתנה ענקית

כשהזמנתי אתכן להצטרף אלי,
קיוויתי שתגידו "כן" אם זה באמת מתאים לכן
ושתגידו "לא" אם זה לא.

שמחתי לקבל את ה-"לא" שלכן לפני מספר ימים כשלא התחשק לכן.
שמחתי והתרגשתי לקבל את ה-"כן" שלכן אתמול כשזה התאים לכן.

**
קיבלתי מכן מתנה ענקית:
הנסיעה הלוך ביחד.
הדיבור במסדרון כמה רגעים לפני ההרצאה.
הנוכחות שלכן באולם.
הנסיעה חזור ביחד.
השיתוף של איך היה לכן.
המשוב שלכן על איך אפשר לשפר ומה כדאי לדייק.
ארוחת הלילה המאוחרת.

**
חיים שלמים מוכלים בארבע שעות.
תודה על הנוכחות שלכן אתמול.
תודה על הנוכחות שלכן בחיי.
אתן אהובות.

חיים מלאים. היום.

המשאית עם המדליות

המשאית עם המדליות

המשאית עם המדליות לא בדרך.
לא תקבל/י דרגה על מה שעשית.
כנראה שגם לא מחיאות כפיים.
אולי אפילו לא הכרת תודה.

**
לא בטוח שמישהו בכלל ראה את מה שעשית.
וגם אם ראה,
לא בטוח עד כמה הוא מודע למורכבות,
עד כמה הוא מבין את החשיבות.

**
שאלות חשובות:
– האם אתה רואה את מה שעשית?
– האם את מבינה את המורכבות והחשיבות?
– האם אתה מעריך את זה?
– האם תכירי תודה לעצמך ותעצרי לחגוג את זה?

**
אתמול הצלחתי לראות אותך.
(לא תמיד אני מצליח…)

אתמול התחברו לי כמה נקודות.
(לא תמיד מתחברות לי…)

תודה על מה שעשית.
תודה על היותך.

חיים מלאים. היום.

הזנה יומית

הזנה יומית

להסתכל בעיניים.
לראות בן אדם.
להקשיב באמפטיה.
לדבר באהבה.
לגעת.

**
איך יהיה העולם, אם כל אדם בעולם
יקבל ויחווה עשרים דקות הזנה יומית ?
(יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום…)

**
איך יהיה העולם, אם בכל יום אנו נזכה לעשרים דקות הזנה
(יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום…)
שבהן אדם אחד לפחות:
יראה אותנו,
יקשיב לנו באמפטיה,
ידבר אתנו באהבה
ויגע בנו?

**
איך יהיה העולם, אם בכל יום, אנו נתרום להזנתו של אדם אחד לפחות:
נראה אותו,
נקשיב לו באמפטיה,
נדבר אתו מאהבה
וניגע בו?

**
איך יהיו חיינו, אם בכל יום,
(בתוך שפע הקונפליקטים, הכאבים,
העניינים הלא סגורים והמטלות שלא הספקנו)
נכיר תודה לאדם אחד לפחות שתרם להזנתנו
ונוקיר פעולת הזנה אחת לפחות שלנו לאדם אחר?

חיים מלאים. היום.