חודש: פברואר 2018

להכיר את הפחד

"אי אפשר להיות נוכחים בהווה כל עוד אנחנו מספרים לעצמנו סיפור.
תוכלו להתנסות בזה ולראות איך זה משנה אתכם.
הארעיות נוכחת יותר בהווה, וכך גם החמלה, הפליאה והאומץ.
כך גם הפחד.
למעשה, כאשר אנחנו ניצבים על סף הלא נודע,
בנוכחות מלאה בהווה, בלי נקודת התייחסות,
אנחנו חווים חוסר יציבות.
במצב כזה ההבנה שלנו מעמיקה,
כאשר אנחנו מגלים שרגע ההווה הוא מקום פגיע למדי
וכי במצב כזה אפשר לחוש בו-זמנית ערעור גמור ורוך מוחלט.

אנחנו מכוונים כאן לתהליך של היכרות עם הפחד,
התקרבות על הפחד, היכולת להישיר אליו מבט – לא כדרך לפתרון בעיות
אלא כביטול מוחלט של האופן שבו נהגנו עד כה לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולחשוב.
האמת היא שכאשר אנחנו מתחילים לפעול כך באמת,
אנחנו כל הזמן נתקלים בגבולות יכולותינו.
פחד הוא תגובה טבעית להתקרבות על האמת.
כאשר אנחנו מחוייבים להישאר בדיוק במקום שבו אנחנו נמצאים,
החוויה שלנו נהיית ברורה יותר.
העניינים מתבהרים מאוד כאשר אין לאן לברוח."

~ "להרגיש נוח עם חוסר וודאות" / פמה צ'ודרון

**
סיפורים שפגשתי אתמול.
דרמות מנופחות מבוססות פחד.
בתוכי וסביבי.

95% פחד, היצמדות ובלבול,
5% אמת ונוכחות.

אולי.
ואולי זה גם סיפור.

חיים מלאים. היום.

היום, שמונה שנים…

הבוקר, י"ב אדר,
שמונה שנים.

נזכר,
מודה,
מתגעגע.

**

"ארבעה שיעורים אישיים על אומץ" שכתבתי לפני חמש שנים.

"איש אחד" שכתבתי לפני שנתיים.

"נכנסים לפברואר" לפני שנה.

**
לזכרו.
חג פורים שמח.

חיים מלאים. היום.

בשדה הקרב, במצבים קשים כשהעניינים מסתבכים,
הרבה לוחמים מקבלים צל"שים ועיטורים
על תרומה ייחודית בפעולות יוצאות דופן.

**
בחיים, בתקופות מורכבות כשהעניינים מאתגרים,
הרבה אנשים זכאים להערכה ולהכרת תודה
על התגייסות, נתינה, נוכחות, עזרה ותמיכה.

**
גם היום:
לזה שעזר בחיבור.
לזו שניסתה ולחצה.
לזה שעזר בתיאום.
לזו שחייכה והרגיעה.
לזה שהתעקש ולא ויתר.
לזו שלחשה משהו חשוב בשקט.
לזה שדאג לדברים הבסיסיים שאי אפשר בלעדיהם.
לזו שטיפלה במסירות.
לזה שנתן שירות מהלב.
לזו שדאגה לעניינים האחרים.
לאלו שדחפו, קידמו וסגרו פינות.
לאלו שהתעניינו באכפתיות.

ולרבים רבים נוספים שעשו, קידמו, תמכו, עזרו,
שלא הבחנתי בהם ושאיני מודע לתרומתם.

**
הכרת תודה היא קארמה.
משנת הווה,
יוצרת עתיד.

חיים מלאים. היום.

מחכים לתשובות.
לפרסום הרשימות.
לתוצאות של בדיקות.

**
המתנה.
חוסר אונים.
תקופת מעבר.
כן או לא, משהו נשבר…
מפה זה כבר לא אותו דבר.

**
מגיע הרגע.
בקרוב תורנו.
עכשיו זה הזמן.
אנחנו בוחרים לאן מכאן…

חיים מלאים. היום.

שאלה ל"כרישים": מה אתם מחפשים…?

– לצאת חכמים?
– להוכיח שאתם יותר טובים?
– להגדיל את ההון שלכם?
– להרבות טוב בעולם?
– לעזור ליזמים מתחילים?
– למצוא שותפים?
– משהו אחר…?

**
כוונה מייצרת כיוון.
סוף מעשה בכוונה תחילה.

 

 

 

 

חיים מלאים. היום.

"מספרים לנו על הכאב שבמרדף אחר הנאה, ועל חוסר התועלת שבבריחה מפני כאב.
אנחנו שומעים על שמחת ההתעוררות, על הבנת הקשר ההדדי, 
על נתינת אמון בפתיחת לבנו ותודעתנו.
אך כמעט שלא מספרים לנו על ההימצאות במצב הביניים הזה,
שבו איננו יכולים עוד להסתפק בנחמות הישנות שלנו ממקור חיצוני, 
אך עוד לא הגענו למצב של שהייה מתמשכת בתוך תודעה שוות יחס וחמימות.

חרדה, שברון לב ורוך הם סימניו של מצב הביניים.
זה מסוג המקומות שאנו בדרך כלל רוצים להימנע מהם.
האתגר הוא להישאר באמצע, במקום להיגרר למאבק או לתלונה.
האתגר הוא להניח למצב לרכך אותנו במקום להפוך אותנו לקשים ומפוחדים.
יצירת אינטימיות עם התחושה המעיקה של הימצאות-באמצע-שום-מקום 
גורמת ללבנו להיות רך יותר.
כאשר אנחנו מספיק אמיצים כדי להישאר במצב הביניים הזה, החמלה מתעוררת מעצמה.
כאשר אנחנו לא יודעים מה מתרחש, אנחנו לא מקווים לדעת, 
ואנחנו לא מעמידים פנים שאנו יודעים – אנחנו יוצרים נגישות אל החוסן הפנימי שלנו.

ואף על פי כן נראה הגיוני לשאוף להקלה כלשהי.
אם רק נוכל להגדיר את המצב כנכון או לא נכון, 
אם רק נוכל למפות אותו איכשהו, כי אז נעמוד על קרקע מוכרת.
אבל משהו זעזע את הדפוסים הרגילים שלנו, ופעמים רבות הם אינם עובדים יותר.
הישארות עם האנרגיה הנדיפה הזו הופכת בהדרגה להיות נוחה יותר מאשר החצנה או הדחקה שלה.
המקום הרך והפתוח הזה נקרא בודהיצ'יטה.
השהות בתוכו היא זו שמביאה מרפא.
היא מאפשרת לנו להרפות מהחשיבות העצמית שלנו.
כך הלוחם לומד לאהוב."

~ "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון (עמודים 168-169)

**
אני סוגר שבוע של חיים מלאים.
חיים מלאים בשלוש מסגרות: בית, בית-חולים, עבודה.
פמה צ'ודרון ו"המקומות שמפחידים אותך" מלווים אותי:

שעות מרובות בבית-החולים.
התאוששות מניתוח במשפחה. 
צעד ועוד צעד.
מנהלות. סידורים. עניינים.
תמיכה משפחתית וחברית.
נוכחות מוגברת עם אי-וודאות.
היכרות והכרת תודה לצוות מסור ואנושי.
סלט ארומה ירוק קטן שעושה הבדל גדול.

**
עבודה "שוטפת": מגוונת, מורכבת, מאתגרת.
חזרה משמחת לפעילות של חברת צוות לאחר היעדרות.
עזרה עצומה משותפה לעבודה שדוחפת פתרון לבעיה מציקה.
הוקרה מיוחדת למישהי יוצאת דופן.
חגיגות ואבל במחלקה.
הרצאת פיתוח קריירה בחברת ebay. 
נוכחות עם מורכבות ועם חוסר וודאות.

**
זמן משפחה. 
זמן בית.
יום הולדת 18 לבתנו הבכורה.
ימי שמש. 
ניצנים של אביב.
ספר מרגש, מחזק ומעורר השראה.
התענגות על קפה.
זמן עם עצמי.
אימון מתמשך.
תרגול יומיומי.

**
מצב ביניים…?

חיים מלאים בגם וגם וגם.
מעברים…
להיות בתהליך…
להיות בדרך…

"אני בסדר".

נוכחות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

מתחת לאף

תודה על מורה שחלפתי לידה פעמים רבות
וזכיתי להכיר לראשונה השבוע.

תודה על ספר שעברתי לידו פעמים רבות
וקראתי לראשונה השבוע.

**
מתנות יקרות מתחת לאף, שקופות ובלתי נראות,
עד שאנו מסוגלים להבחין בהן…
עד שאנו מוכנים לפגוש ולקבל אותן…

חיים מלאים. היום.

"בכל פעם ששאלו מורה זן לשלומו, הוא ענה, 'אני בסדר.'
לבסוף אחד מתלמידיו אמר, 'רושי, איך אתה יכול להיות תמיד בסדר?
אף פעם אין לך ימים רעים?'
מורה הזן ענה, 'ודאי שיש לי.
בימים הרעים, אני בסדר.
בימים הטובים, אני גם בסדר.' "

~ מתוך "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון

**
היום אנחנו בסדר.

את חוגגת יום הולדת 18. את בסדר.
בעוד מספר שעות תהיי בהלוויה של אחיינך. את בסדר.
את מאושפזת ומחכה לתשובות. את בסדר.
את חוזרת לעבודה אחרי היעדרות בת מספר שבועות. את בסדר.
קיבלת (או לא קיבלת) את הקידום שציפית לו. אתה בסדר.
אתה תקוע בפקק תנועה. אתה בסדר.
אתה מוכן (או לא מוכן) לפגישה. אתה בסדר.
אתה מלווה את הוריך בעניין רפואי מאתגר. אתה בסדר.
השמש זורחת והשמיים כחולים. את בסדר.
הגשם שוטף והשמיים שחורים. אתה בסדר.

חיים מלאים. היום.

"חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר." / טיך נהאת האן

"חשוב" – חשוב. כדאי. מומלץ. עדיף. בחירה. לא חובה.
"שנמצא" – גם את/ה וגם אני. כוונה הדדית. שותפות.
"זמן ומקום" – התזמון והמרחב חשובים ומשפיעים. מתי ואיפה מתאים לך שנדבר?
"מתאימים" – מה שמתאים לך לא בהכרח מתאים לי. קשב, תשומת לב וכבוד הדדי.
"לתקשר" – במילים או בכתיבה. פנים אל פנים או טלפונית. סינכרונית או אסינכרונית. יצירת קשר. העמקת חיבור.

**
חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר:

1. מתי ואיפה מרגיש לי נכון לתקשר אתך? [בדיקה פנימית]
2. מתי ואיפה נראה לי שיהיה לך מתאים? [בדיקה פנימית תוך מיקוד באחר]
3. "חשוב לי שנדבר. האם נוכל לשוחח מתישהו? מתי יכול להתאים לך?" [בדיקה דיאלוגית]

חיים מלאים. היום.

זה לא רוע, זה בלבול.
זו לא עצלנות, זה בלבול.
זו לא אנוכיות, זה בלבול.
זו לא כוחנות, זה בלבול.
זה לא חוסר אחריות, זה בלבול.

**
רוע, עצלנות, אנוכיות, כוחנות וחוסר אחריות
הם בסך הכול סיפורים שאנו מספרים על מה שקורה,
שיפוטים שאנחנו מלבישים על עצמנו ועל אחרים.

**
כשאנשים פועלים בדרך שאנו חווים כרעה, עצלה, אנוכית, כוחנית או חסרת אחריות
זה לפעמים פשוט מפני שהם מבולבלים:
מפרשים דברים בצורה מסוימת,
מחזיקים באמונות שגויות,
מונעים מתוך אי-הבנה.

**
כשאנחנו חווים דרך פעולה של אנשים כרעה, עצלה, אנוכית, כוחנית או חסרת אחריות
זה תמיד מפני שאנו מבולבלים.

חיים מלאים. היום.