חודש: מרץ 2018

מתה להיות אני

"בכל פעם ששוחחתי על מחלות, על פוליטיקה או על מוות, ניכר שהדעות שלי שונות באופן קיצוני מדעותיהם של אחרים בשל החוויה שעברתי, ולכן פשוט לא יכולתי להתערב בסוגיות אלה.
התחלתי להבין שיכולתי לשפוט ולערוך הבחנות 'נפגמה'.
כבר לא הייתי מסוגלת להבחין באופן מוחלט בין טוב לרע, בין נכון לשגוי, משום שלא הייתי נתונה לשום שיפוטיות במהלך חווית סף המוות שלי.
היו שם רק חמלה ואהבה ללא תנאי.
ועדיין הרגשתי כך כלפי הסובבים אותי.

גיליתי, למשל, שאיני חשה אלא חמלה כלפי כל הפושעים והטרוריסטים בעולם, וכן כלפי קורבנותיהם.
הבנתי, כפי שמעולם לא הבנתי קודם לכן, שכדי שאנשים יבצעו מעשים כאלה, הם חייבים לחוש בלבול רב, תסכול, כאב ושנאה עצמית.
אדם שמח, המגשים את עצמו, לעולם לא היה עושה מעשים כאלה!
נפלא להיות בחברת אנשים שמעריכים את עצמם וחולקים את אהבתם ללא תנאי.
רק אדם חולה (מבחינה רגשית) מסוגל לבצע פשעים כאלה – למעשה, הוא דומה מאוד לאדם הסובל מסרטן.

אבל שמתי לב שהסובלים מסוג מיוחד זה של סרטן 'נפשי' זוכים ליחס של איבה בחברה שלנו,
ויש להם סיכוי קטן מאוד לקבל עזרה מעשית שתיטיב עמם, דבר שרק מחריף את מצבם.
בכך שאנו מתייחסים כך לאנשים כאלה, אנחנו מאפשרים ל'סרטן' שבחברה שלנו לגדול.
הבנתי שלא יצרנו חברה המקדמת החלמה נפשית וגופנית גם יחד.

לא יכולתי לתפוש עוד את העולם במונחים של 'אנחנו ו'הם' – כלומר, קורבנות ופושעים.
אין 'הם'; זה הכול 'אנחנו'.
כולנו אחד, תוצרים של היצירה שלנו, של כל מחשבותינו, של מעשינו, של אמונותינו.
אפילו הפושעים הם קורבנות של השנאה העצמית ושל הכאב שהם חשים.

גם את המוות כבר לא תפשתי כפי שאחרים תפשו אותו, ולכן היה לי קשה מאוד להתאבל על אנשים.
כמובן, אם מישהו קרוב אלי הלך לעולמו, הייתי עצובה משום שהתגעגעתי אליו.
אבל כבר לא התאבלתי על המתים, משום שידעתי שהם עוברים לעולם אחר, וידעתי שהם מאושרים!
אי אפשר להיות עצובים שם.
בה בעת ידעתי גם שאפילו מותם מושלם, ושהכול מתנהל בדיוק כפי שהוא אמור להתנהל על פי התמונה הגדולה יותר."

~ מתוך "מתה להיות אני" / אניטה מורז'אני (עמודים 134-135)

**
כשקוראים את הטקסט הזה (או טקסט בכלל)
אפשר להבין או לא להבין.
אפשר להסכים או לא להסכים.
ואפשר גם…
לבדוק בסקרנות מה הוא מעורר בנו
ואיך אנחנו מרגישים כשאנו קוראים אותו.

חיים מלאים. היום.

פשוט. חג שמח.

"חג שמח !"
"תודה רבה !!! "
"גם לך ולמשפחתך !!!"
פרחים. לבבות. חיבוקים. נשיקות.
לשכפל ולשלוח בעשרות עותקים לכל הודעה שמקבלים.

**
חג שמח.
ככה פשוט.
בלי איחולים יצירתיים מדי.
בלי ברכות מתוחכמות מדי.
בכוונה מלאה.
מכל הלב.

**
שיהיה לך חג שמח.
פשוט חג שמח.
החג שלך שונה מהחג שלי.
שיהיה לך חג שמח.
עכשיו. 
במקום שלך.
מה שזה מבטא עבורך.
אולי שמחה.
אולי חיבור.
אולי אהבה.
אולי בריאות.
אולי סליחה.
אולי כוח.
אולי שלווה.
אולי הקלה מכאבים.
אולי רגע של מנוחה.
אולי משהו אחר.

**
ארבעים שנה.
אף אחד לא שורד ארבעים שנה במדבר שלו.
אי אפשר לשרוד ארבעים שנה בתנאים הללו.
אפשר, אולי, לעבור יום אחד.
ואז.. רק עוד יום אחד.
ועוד אחד.
ככה.
מתישהו זה מסתיים.
בינתיים אנחנו כאן.

**
ואולי אנחנו לא במדבר?
אולי זו כבר הארץ המובטחת?

תמיד יש משהו.
תמיד יש משהו קשה, מטריד, מעציב, מכעיס, מפחיד.
תמיד יש משהו משמח, מעודד, מרגיע, מחזק, ממלא.
תמיד יש משהו כואב להתאבל עליו.
תמיד יש משהו לחגוג ולהכיר עליו תודה.

שנצליח לראות.
גם את אלו וגם את אלו.
שנצליח להיות.
גם עם אלו וגם עם אלו.
שנזכה להיות עם הקרובים והיקרים לנו.
שנזכה להיות עם עצמנו.

חג שמח,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Wrong Perceptions

"Sometimes we have the impression that someone intentionally wants to make us suffer.
Believing this, we get very angry, even despairing, and we want to hurt that person in return, firmly convinced they are a threat to us.
War is a product of this kind of misunderstanding and fear on a large scale.
We can see the same thing in our own lives on a smaller scale.
When communication is not good, it's easy to have wrong perceptions.
One way to remove these wrong perceptions is to establish a dialogue.
We can say, 'I want to make sure that I understand what you are saying'.
Questioning our perceptions and listening deeply without prejudice or judgement is a very strong practice."

~ Quoted from "How To Fight" / Thich Nhat Hanh

**
תפיסות שגויות

"לפעמים יש לנו את הרושם שמישהו רוצה לגרום לנו סבל בכוונה.
כשאנחנו מאמינים בזה, אנו מתרגזים מאוד, אפילו מתייאשים,
ורוצים לפגוע באדם הזה בחזרה, משוכנעים שהוא מהווה איום עבורנו.
מלחמה היא תולדה של אי-הבנה כזו וחשש כזה בקנה מידה גדול.
אנחנו יכולים לראות את אותו הדבר בחיינו שלנו בקנה מידה קטן יותר.
כאשר תקשורת אינה טובה, קל לאחוז בתפיסות שגויות.
דרך אחת לשחרר את התפיסות השגויות היא ליצור דיאלוג.
אנחנו יכולים לומר, 'אני רוצה לוודא שאני מבין את מה שאתה אומר'.
תחקור התפיסות שלנו והקשבה עמוקה ללא דעה קדומה או שיפוט הוא תרגול חזק מאוד ".

~ ציטוט מתוך "איך להילחם" מאת טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

Making Mistakes

"Since we're human beings we make mistakes.
We cause others to suffer.
We hurt our loved ones, and we feel regret.
But without making mistakes, there is no way to learn.
If you can learn from your mistakes, then you have already transformed garbage into flowers.
Very often, our mistakes come from our unskillfulness, and not because we want to harm one another.
I think of our behavior in terms of being more or less skillful rather than in terms of being good and bad.
If you are skillful, you can avoid making yourself suffer and the other person suffer.
If there's something you want to tell the other person, than you have to say it, but do it skillfully, in a way that leads to less, rather than more suffering."

~ Quoted from "How To Love" / Thich Nhat Hanh

**
לעשות טעויות

"כיון שאנחנו בני אדם, אנחנו עושים טעויות.
אנחנו גורמים לאחרים לסבול.
אנו פוגעים ביקרים לנו, וחשים חרטה.
אבל בלי לעשות טעויות, אין שום דרך ללמוד.
אם אתה יכול ללמוד מהטעויות שלך, אתה הופך זבל לפרחים.
לעתים קרובות, הטעויות שלנו נובעות מחוסר המיומנות שלנו, ולא מכך שאנו רוצים לפגוע זה בזה.
אני חושב על ההתנהגות שלנו במונחים של להיות פחות או יותר מיומנים ולא במונחים של להיות טובים ורעים.
אם אתה מיומן, אתה יכול להימנע מלגרום לעצמך סבל ולגרום לאדם האחר סבל.
אם יש משהו שאתה רוצה לומר לאדם האחר, אז עליך לומר לו את זה, אבל עשה זאת במיומנות, בדרך שמובילה לפחות, ולא ליותר סבל."

מתוך "איך לאהוב" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

No Blaming

When you plant a tree, if it doesn’t grow well, you don't blame the tree.
You look into the reasons it isn't doing well.
It may need fertilizer or more water or less sun.
We never blame the tree.
Yet we're quick to blame our child.
If we know how to take care of her, she will grow well, like a tree.
Blaming has no good effect at all.
Never blame, never try to persuade using a reason and arguments;
They never lead to any positive effect.
That it my experience.
No argument, no reasoning, no blaming, just understanding.
If you understand, and you show that you understand, you can love, and the situation will change.

~ Quoted from "How To Relax" / Thich Nhat Hanh

**
ללא האשמה

"כשאתה נוטע עץ, אם הוא אינו צומח היטב, אתה לא מאשים את העץ.
אתה מסתכל על הסיבות שבגללן הוא לא צמח היטב.
ייתכן שהוא זקוק לדשן או ליותר מים או לפחות שמש.
אנחנו אף פעם לא מאשימים את העץ.
אולם אנחנו מהירים בלהאשים את הילדה שלנו.
אם אנו יודעים איך לטפל בה, היא תצמח היטב, כמו עץ.
להאשמה אין שום השפעה טובה.
לעולם אל תאשימו, לעולם אל תנסו לשכנע באמצעות ויכוחים;
הם אף פעם לא מובילים לשום השפעה חיובית.
זה הניסיון שלי.
ללא ויכוח, ללא שכנוע, ללא האשמה, רק הבנה.
אם אתה מבין, ואתה מראה שאתה מבין, אתה יכול לאהוב, והמצב ישתנה."

~ מתוך "איך להירגע" מאת טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר).

חיים מלאים. היום.

Ideas of Happiness

"In order to be happy, we need first to let go of our ideas of happiness.
It's difficult.
Each one of us has an idea of happiness; we think that we must have this or that to be happy, or that we have to eliminate this or that to be happy.
We think that we have to have certain conditions:
We have to have this house or this car or this person to live with so that we can be happy.
We have these ideas of happiness.
If we haven’t been able to be happy and joyful, it's because we’re caught in our ideas.
So we have to be able to let them go.
Our idea of happiness is the main obstacle to happiness."

~ Quoted from "How To Relax" / Thich Nhat Hanh

**
רעיונות על אושר

"כדי להיות מאושרים,
עלינו להרפות תחילה מהרעיונות שלנו על אושר.
זה קשה.
לכל אחד מאתנו יש רעיון על אושר;
אנחנו חושבים שאנחנו חייבים להשיג משהו כזה או אחר,
או שאנחנו צריכים להיפטר ממשהו כזה או אחר כדי להיות מאושרים.
אנחנו חושבים שאנחנו צריכים תנאים מסוימים:
אנחנו צריכים את הבית הזה או את המכונית הזאת
או את האדם הזה לחיות איתו כדי שנוכל להיות מאושרים.
יש לנו את הרעיונות האלה על אושר.
אם לא הצלחנו להיות מאושרים ושמחים,
זה בגלל שאנחנו לכודים ברעיונות שלנו.
אז אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשחרר אותם.
הרעיון שלנו על אושר הוא המכשול העיקרי לאושר."

~ טיך נהאת האן / מתוך "איך להירגע" (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

הנחיות מקדימות:

זה מה שאני רוצה.
בזה אני בוחרת.
כן.. אני מבינה.
כך יהיה.
חתימה.

חיים מלאים. היום.

דברים פשוטים

לנשום.
לעמוד.
לשבת.
ללכת.
לישון.
לאכול.
להתפנות.
לראות.
להריח.
לשמוע.
לדבר.
לגעת.

חיים מלאים. היום.

השבוע קיבלתי מתנה מחבר.
הוא חזר מארה"ב עם ארבעה ספרונים שרכשתי באמאזון ושנכתבו ע"י טיך נהאת האן.
"איך לאהוב", "איך לשבת", "איך להירגע", "איך ללכת".
הם מצטרפים לספרון חמישי, "איך לריב", שכבר נמצא ברשותי.

היום אני בוחר לשתף בארבעה קטעים מתוך הספרונים הללו.
ארבעה קטעים שהקריאה בהם משפיעה עלי ומעוררת בתוכי משהו חזק, מעבר לגירוי מנטלי.

טיך נהאת האן, מורה זן וייטנאמי, נוגע רבות בנושאים הקשורים למודעות, שלווה, ריפוי, נוכחות ותקשורת.
תמצאו את זה גם בקטעים הללו.

מומלץ לקרוא את הטקסטים המקוריים באנגלית אם אתם יכולים.
בחרתי להביא גם את התרגום החופשי שלי לקטעים הללו, עבור אלו מכם המעדיפים לקרוא עברית.

אני מקווה שהקטעים הללו יעוררו בכם אדוות של שלווה, ביטחון, תקווה והתרגשות, כפי שהם מעוררים בי…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

=====
The greatest gift

"One of the greatest gift we can offer people is to embody nonattachment and nonfear.
This is a true teaching, more precious than money or material resources.
Many of us are very afraid, and this fear distorts our lives and makes us unhappy.
We cling to objects and to people like a drowning person clings to a floating log.
Practicing to realize nondiscrimination, to see the interconnectedness and impermanence of all things, and to share this wisdom with others, we are giving the gift of nonfear.
Everything is impermanent.
This moment passes.
That person walks away.
Happiness is still possible."

~ Quoted from "How to Love" / Thich Nhat Hanh

**
The War Inside

"We know that many of us don’t want to go home to ourselves.
We're afraid.
There is a lot of internal suffering and conflict that we want to avoid.
We complain that we don’t have time to live, yet we try to kill our free time by not going back to ourselves.
We escape by turning on the television or picking up a novel or a magazine; or we go out for a drive.
We run away from ourselves and we don’t attend to our body, feelings or states of mind.
We have to go home.
If we're at war with our parents, friends, society, or our church, it may be because there is a war raging within us.
An internal war facilitates other wars.
We're afraid of going home because we lack the tools or the means for self-protection.
Equipped with mindfulness, we can go home safely and not be overwhelmed by our pain, sorrow, and depression.
With some training, with the practice of mindful walking and mindful breathing, we'll be able to go home and embrace our pain and sorrow."

~ Quoted from "How to Relax" / Thich Nhat Hanh

**
Resting

"Whenever animals in the forest are wounded, they rest.
They look for a very quiet place and just stay there without moving for many days.
They know it's the best way for their body to heal.
During this time they may not even eat or drink.
The wisdom of stopping and healing is still alive in animals, but we humans beings have lost the capacity to rest."

~ Quoted from "How to Relax" / Thich Nhat Hanh

**
Notes on Walking

"When we first learned to walk, we walked just to enjoy walking.
We walked and discovered each moment as we encountered it.
We can learn to walk that way again."

~ Quoted from "How to Walk" / Thich Nhat Hanh

**
המתנה הגדולה ביותר

"אחת המתנות הגדולות ביותר שאנו יכולים להציע לאנשים, היא להטמיע בתוכנו אי-האחזות ואי-פחד.
זוהי הנחייה אמיתית, יקרה יותר מכסף או ממשאבים חומריים.
רבים מאתנו מפוחדים מאוד, והפחד הזה מעוות את חיינו ועושה אותנו אומללים.
אנו נאחזים בחפצים ובאנשים כמו אדם טובע הנאחז בבול-עץ צף.
כשאנו מתרגלים אי-מובחנות, בכדי לראות את התהוות-הגומלין והארעיות של כל הדברים, 
וכשאנו משתפים את חוכמה זו עם אחרים, אנו מעניקים את מתנת האי-פחד.
הכול ארעי.
הרגע הזה עובר.
האדם הזה ממשיך הלאה.
אושר עדיין אפשרי."

~ מתוך "איך לאהוב" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

** 
המלחמה שבפנים

"אנחנו יודעים שרבים מאתנו לא רוצים לחזור הביתה לעצמנו.
אנחנו מפחדים.
יש הרבה סבל ומאבק פנימי שאנו רוצים להימנע ממנו.
אנו מתלוננים שאין לנו זמן לחיות, אבל אנחנו מנסים להרוג את הזמן הפנוי שלנו על ידי אי-חזרה אל עצמנו.
אנחנו בורחים על ידי הפעלת הטלוויזיה, ע"י קריאת רומן או מגזין, או שאנחנו יוצאים לנסיעה כלשהי.
אנו בורחים מעצמנו ואנחנו לא מתייחסים לגופנו, לרגשותינו או למצבינו הנפשיים.
אנחנו צריכים ללכת הביתה.
אם אנחנו במלחמה עם ההורים, החברים, החברה, או הכנסייה שלנו, ייתכן שזה מפני שמלחמה מתחוללת בתוכנו.
מלחמה פנימית מובילה למלחמות אחרות.
אנחנו מפחדים לחזור הביתה כי אנו חסרים את הכלים או את האמצעים להגנה עצמית.
מצוידים במודעות, אנחנו יכולים ללכת הביתה בבטחה מבלי להיות מוצפים מהכאב, הצער והדיכאון שלנו.
בעזרת אימון, באמצעות תרגול של הליכה מודעת ונשימה מודעת, נהיה מסוגלים לחזור הביתה ולחבוק את הכאב ואת הצער שלנו."

~ מתוך "איך להירגע" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

**
מנוחה

"כאשר חיות ביער פצועות, הן נחות.
הן תרות אחר מקום שקט מאוד ופשוט שוהות שם מבלי לזוז במשך ימים רבים.
הן יודעות שזו הדרך הטובה ביותר עבור הגוף שלהן להירפא.
במהלך הזמן הזה הן יכולות אפילו להימנע מאכילה ומשתיה.
החוכמה של עצירה וריפוי עדיין חיה אצל בעלי החיים, אבל אנחנו בני האדם איבדנו את היכולת לנוח."

~ מתוך "איך להירגע" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

**
רשימות על הליכה

"כאשר למדנו ללכת לראשונה, הלכנו רק כדי ליהנות מהליכה.
הלכנו וגילינו כל רגע כשפגשנו בו.
אנחנו יכולים ללמוד ללכת כך שוב."

~ מתוך "איך ללכת" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

Communicating with ourselves

"Sometimes we want to relax because we want not to think.
That's wonderful; we all need non-thinking time.
But that doesn’t mean we should stop listening.
When we stop thinking we can start communicating with ourselves by listening to our bodies and our emotions.
With all the technology we have, we need only a few seconds to get in contact with people who live very far away.
But true communication with others can't happen unless we stop, relax, and listen to ourselves."

~ Quoted from "How To Relax" / Thich Nhat Hanh

**
לתקשר עם עצמנו

"לפעמים אנחנו רוצים להירגע כי אנו רוצים לא לחשוב.
זה נפלא; כולנו צריכים זמן לא-חשיבתי.
אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק להקשיב.
כאשר אנו מפסיקים לחשוב, אנחנו יכולים להתחיל לתקשר עם עצמנו על ידי הקשבה לגוף שלנו ולרגשות שלנו.
עם כל הטכנולוגיה שברשותנו, אנו צריכים רק מספר שניות בכדי ליצור קשר עם אנשים הגרים רחוק מאתנו.
אבל תקשורת אמיתית עם אחרים לא יכולה לקרות אלא אם כן אנחנו עוצרים, נרגעים ומקשיבים לעצמנו."

~ הציטוט מתוך "איך להירגע" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.