"אפשר לדמות תודעה של אדם לגן, אשר אפשר לטפחו בתבונה או להניח לו לגדול פרא.
אך בין שיטופח ובין שיוזנח – משהו חייב לצמוח בו.
אם יוטמנו בו זרעים חסרי ערך,
הרי הוא יצמיח שפע של עשבים שוטים אשר יוציאו את זרעיהם אליו וימשיכו לייצר ממינם.
כמו שגנן מטפח את חלקתו,
משגיח שלא תוציא עשבים שוטים ומגדל פרחים ופירות הדרושים לצרכיו,
כך צריך אדם להשגיח על גינת תודעתו,
לבער ממנה את כל המחשבות הרעות, חסרות התועלת והלא-טהורות,
ולטפח בשאיפה לשלמות את הפרחים והפירות של מחשבות טובות, מועילות וטהורות.
התמדה בתהליך זה מגלה – במוקדם או במאוחר – שהוא הגנן אשר מושל בנפשו ומכוון את חייו.
הוא גם חושף, בתוך עצמו, את ליקויי המחשבה, ומבין במידה גוברת והולכת של דיוק
כיצד כוחות המחשבה ומרכיבי התודעה פועלים בעיצוב האופי, הנסיבות והגורל.
מחשבה ואופי חד הם, וכיוון שאופי יכול להיחשף ולגלות את עצמו רק דרך סביבה ונסיבה,
הרי תנאי חייו החיצוניים של אדם תמיד יימצאו ביחס ישר למצבו הפנימי.
אין פירושו של דבר שנסיבות חייו של אדם בזמן נתון כלשהו הן אות לאופיו הכולל,
אלא שנסיבות אלו קשורות קשר עמוק כל כך עם כמה מרכיבי מחשבה חיוניים בתוך עצמו,
כך שלעת עתה הן הכרחיות להתפתחותו."
~ ציטוט מתוך "אדם כיציר מחשבותיו" מאת ג'יימס אלן
חיים מלאים. היום.