אם היו אומרים לנו לפני כמה חודשים,
שנעשה את מה שעשינו היום, ונהיה כמו שהיינו היום,
היינו מתקשים להאמין.
**
היום, כשעשינו את מה שעשינו והיינו כמו שהיינו,
זה הרגיש לנו די נורמלי.
אולי קצת יותר מדי מובן מאליו.
**
ניסים אמיתיים,
מתחפשים לפעמים לרגעים שגרתיים,
שעוברים לידינו בלי שנבחין בהם.
**
אין לנו מושג לאן זה הולך.
בינתיים אנחנו כאן.
ככה.
חיים מלאים. היום.
הי רוני,
הצטרפתי לבלוג לפני 3 חודשים. חייב לקרוא בו לפחות פעמיים שלש.
מרגש אותי, ומכוון אותי להחליף מידי את המשקפיים הבלויות שלי…
אתה כותב בגדול על עצמך ואני מרגיש קרוב אליך. הכנות והשקיפות שלך נוגעות בי…גם הציטוטים נפלאים וקולעים…
אם זה היה תלוי בי, כל הצדדים יפסידו אם תחליט לצאת לחופשה. ..
בעיני להמשיך לכתוב פוסט יום יום, או עם רווחים ספונטניים, זה כמו להגיד כל בוקר עם פקיחת העיניים תודה למי שהוא/היא
גמר חתימה טובה ולבני ביתך ורפואה שלמה במהרה לזה/זו שמייחל…