"אנו דומים לא מעט לסרטן.
בעל חיים זה גדל תוך שהוא מפתח שורה של שריונים קשים המגינים עליו, ומשיר אותם מעליו בזה אחר זה.
בכל פעם שהוא גדל ומתרחב מבפנים, הוא מוכרח להפטר מן השריון המגביל אותו.
תקופת מה הוא נותר ערום ופגיע, עד שגדל שריון חדש ומחליף את קודמו.
גם אנו חייבים להשיר מעלינו שריון מגן בעת שאנו עוברים משלב אחד בתהליך הגידול למשנהו.
גם אנו נשארים תקופת מה עירומים ופגיעים – ועם זאת תופחים וגדלים, ומסוגלים להתפשט בכוונים שלא ידענום לפנים.
הסרת השריון עשויה להימשך שנים אחדות ואף יותר.
עם זאת, בכל פעם שאנו מגיחים ונחלצים מתוך מעבר ממעברי חיינו, אנו פותחים בתקופה ארוכה ויציבה יותר,
שבה אנו יכולים לצפות לשלוות נפש מסוימת ולהחזיר לעצמנו את תחושת איזוננו."
~ מתוך "מעברים" מאת גייל שיהי
**
בשבוע שעבר שיתפתי בחזון האישי שהתחלתי לכתוב לעצמי.
השבוע המשכתי בתהליך היצירה שלו.
אני אוהב את הדרך שבה הוא מעמיק ומתפתח.
זה לא מסוג המטלות שאתה יושב עליהן כמה שעות ומסיים אותן, כמו עבודה לאוניברסיטה שמגישים ברגע האחרון אחרי לילה לבן.
כשאתה שואל את עצמך איך אתה רוצה לעצב את מימדי חייך השונים, התשובות אינן תמיד ברורות או מיידיות.
יש חשיבות לתהליך איטרטיבי של חשיבה-כתיבה-הפסקה וחוזר חלילה.
עצם העיסוק בנושאים הללו מייצר תנועה פנימית שכבר משנה משהו.
נקודה שהתחדדה לי השבוע:
בתחומים מסוימים של חיי, אם רק אמשיך כפי שאני, יהיה בסדר.
המגמה טובה ואם היא תימשך זה נהדר.
בתחומים אחרים של חיי, אם רק אמשיך כפי שאני, יהיה לא משהו.
אם אני רוצה להשיג תוצאות שונות מאלו שאני משיג כרגע, חשוב שאשנה את הדרך שבה אני חושב-פועל.
וישנם תחומים שבהם אם אני רוצה שמשהו יקרה, איני צריך לשמר מגמה או לשנות אותה,
אלא ליצור משהו שלא קיים עדיין. כמו למשל להכניס הרגל או פעילות חדשה לחיי.
לאחר בקשת פרטים על הסדנה מכמה עשרות אנשים שפנו אלי העליתי את כל הפרטים על הסדנה לאתר.
סדנת יצירת החזון האישי תהיה בת ארבעה מפגשים (זום) ותחל ביום רביעי ה- 3/10.
מספר משתתפים כבר נרשמו.
רוצים להצטרף?
ניתן עדיין להירשם + להנות ממחיר מוזל של הרשמה מוקדמת עד ערב סוכות.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר