כוונת הלב בעיצומו של מאבק

מיאמוטו מוסאשי הוא אחד הסמוראים הידועים ביותר בכל הזמנים,
ונחשב דמות איקונית רבת השפעה על התרבות היפנית.
הוא היה מומחה לוחמה בחרב שהתפרסם בזכות סגנון הלחימה הייחודי שלו וניצחונותיו הרבים.
מחברו של "ספר חמש הטבעות" העוסק באמנות לחימה, אסטרטגיה, טקטיקה ופילוסופיה.

השבוע נתקלתי בתרגום של יובל אידו טל (תודה על התרגום !!) לאחד הטקסטים של מוסאשי. 

למרות שהמילים הללו נכתבו לפני מאות שנים, בתרבות שונה מאוד מזו שלנו,
יש משהו בהן שדיבר אלי מאוד ונגע בי:

"אל לה לכוונת הלב
בעיצומו של מאבק
להיות שונה
מכוונת הלב
בחיי היומיום

בימי שלום
ובעיצומו של מאבק
על כוונת הלב להיות
אותה כוונת לב

ראה את המציאות נכוחה
וראה אותה מנקודת המבט
הרחבה ביותר שתוכל

הקפד שלא להיות מתוח מדי
הקפד שלא להיות רפוי מדי
הנח את תודעתך
בלב לבו של המאבק
מבלי לנוע ולנוד
ומבלי לאבד את שיווי המשקל שלך
הקפד על דריכות נינוחה
הנח דעתך
מבלי שדריכותך תהפוך רופסת
אף לא להרף עין

דע להוקיר
כל רגע
את הגמישות
ואת הנכונות להשתנוּת
ושמור את דעתך פתוחה

על הקטן לדעת לעומקו את לבו של הגדול
על הגדול לדעת לעומקו את לבו של הקטן
ועל שניהם גם יחד
הגדול והקטן
לשמור על יושרתם מכל משמר

הרחב דעתך
דע להכיר בחסד כחסד
כשאתה נתקל בחסד
דע להכיר בעוולה כעוולה
כשאתה נתקל בעוולה
וכשלא תתערפל עוד דעתך
לנוכח יקיריך
ולנוכח יריביך
אז תדע
לראשונה
את תמצית חוכמת המאבק"

מיאמוטו מוסאשי. יפן. מאה 16

**
חשוב לזכור שהטקסט הזה נכתב על ידי סמוראי שהקדיש את מרבית חייו ללחימה ולמאבק.
הנה דוגמא למספר משפטים מרכזיים מתוך הטקסט שנוגעים בי ומדברים אלי:

אל לה לכוונת הלב בעיצומו של מאבק להיות שונה מכוונת הלב בחיי היומיום –
בעשור האחרון כוונת הלב המרכזית שלי היא להרבות טוב ולהפחית סבל לעצמי ולסובבים אותי.
זה בא לידי ביטוי באינטראקציות מגוונות ובמעגלים השונים שבהם אני חי, עובד, מסתובב ופועל.
בעולם דו-קוטבי הבחירה היא תמיד בין להיות חזק או חלש, להילחם או להיכנע, לנקום או לחמול, טובים או רעים.
אני מאמין שהעולם הרבה יותר מורכב מזה.
עם כל האירועים, התהליכים, המשברים והמלחמות שאנחנו חווים בשנים האחרונות,
כוונת הלב שלי לא השתנתה ונשארה בעינה – להרבות טוב ולהפחית סבל, לעצמי, לעצמנו ולסובבים אותי.

ראה את המציאות נכוחה… מנקודת המבט הרחבה ביותר שתוכל – 
חשיבה חיובית ואופטימית לא מספיקה, ויותר מכך היא עלולה להיות מסוכנת.
גם ייאוש או השקפה פסימית נחרצת מסוכנים ולא משרתים.
לראות את המציאות נכוחה מתוך נקודת מבט רחבה,
זה גם להכיר במשברים, בבעיות ובקשיים, לא להקל בהם ראש ולהתמודד איתם,
וגם להכיר בהיבטים נוספים ומיטיבים שמתרחשים לצד הקשיים והמשברים.
זה לזכור בענווה שנקודת המבט שלנו מוגבלת ושאנחנו בתוך תהליכי שינוי משמעותיים ועמוקים.

הקפד שלא להיות מתוח מדי או רפוי מדי בלב לבו של המאבק –
בחודשים ובשנים האחרונות אנחנו חווים רצף אירועים אינטנסיבי במיוחד.
זו לא ריצת 100 מטר מאומצת וקצרה, אלא מרתון מתמשך שסופו לא נראה לעין בקרוב.
יכולת התמדה, שיווי משקל, ערנות ודריכות הם קריטיים בתקופה הזו.
כיון שמדובר במאמץ מתמשך, חשוב מאוד לאזן את האיכויות הללו,
וללמוד גם איך לנוח, לשמוח, להכיר תודה ולמלא מצברים, מבלי לפגוע בערנות ובדריכות.

הבנה מעמיקה של האחר, הכרה ברורה בעוולה ובחסד, שמירה על יושרה ועל דעה פתוחה –
אני מוצא בצירופים הללו שילוב רב-עוצמה ומאתגר מאוד
של חדות לא מתפשרת בנוגע לגבולות, לערכים וליושרה,
לצד פתיחות, ענווה וחתירה מתמדת למגע מקרב עם האחר והשונה.

**

עבורי, הטקסט הזה הוא גם סוג של מפה בהירה למה שאפשרי וחשוב,
וגם עידוד חשוב לדרך מתמשכת ולתירגול אינסופי.

אני מאחל לעצמי ולכולנו חיבור עמוק לכוונת לב מיטיבה,
מי ייתן ונדע בקרוב ימים שקטים ובטוחים מלאי שמחה, שלווה, תקווה ואהבה.

בתפילה לחזרתם, לשלומם ולבריאותם של כל החטופים, החיילים והמשפחות.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר