מחשבות אחרי הלוויה:
שכן תדעו עוד צער.
לא יכול להיות אחרת.
ברור שתחוו עוד צער.
וכאב. וקושי.
זה חלק מהחיים.
אם לא תחוו עוד צער,
זה כנראה סימן שגם לא תחוו משהו אחר.
**
אז שכן תדעו עוד צער.
שיהיו לכם הכוחות להיות עם זה.
והלוואי שזה יהיה צער מסוג מסוים, טבעי יותר,
ולא צער מסוג אחר, טבעי פחות.
**
ושלצד הצער, שתדעו גם הרבה שמחה.
המון שמחה.
ואהבה.
וחיבור.
ושלווה.
ושינוי.
והתפתחות.
חיים מלאים. היום.
תודה רוני על הפוסט הזה.
הוא בא ממש בזמן עבורי.
היום אהיה נוכחת בהלוויה.
ה"שלא תדעו עוד צער" גורם לי לתחושת עצבנות.
הוא בא מהפה אל החוץ מבלי לחשוב בכלל על הנאמר.
הפוסט שלך מביא לי הרגשת איזון ורווחה.
תודה
תודה על השיתוף הזה מרב..
פוסט מ-ד-ו-י-ק!