את המשפט הבא שמעתי לראשונה, ומאז שוב ושוב מאנטוני רובינס:
"איכות חיינו = איכות מערכות היחסים שלנו."
ובאופן דומה, איכות מערכות היחסים שלנו = איכות התקשורת שלנו.
התקשורת שלנו מורכבת מהתקשורת שלנו עם אחרים וגם מהתקשורת שלנו עם עצמנו:
הדרך שבה אנו חושבים, מקשיבים ומבטאים את עצמנו.
הדבר העיקרי ואולי היחיד המשותף לכל מערכות היחסים שלנו הוא אנחנו.
ולכן, התקשורת הכי חשובה שלנו היא התקשורת שלנו עם עצמנו:
מה אנו חושבים על עצמנו, איך אנחנו מקשיבים ומה אנחנו אומרים לעצמנו.
**
אמונה היא אחד הדברים המשפיעים ביותר על התקשורת שלנו עם עצמנו ועם אחרים, על מערכות היחסים שלנו ועל איכות חיינו.
אמונה היא בסך הכול תוצר של מחשבה שחשבנו שוב ושוב ושוב ושוב עד שהתחלנו להאמין בה.
אמונה היא פילטר שדרכו אנו רואים, מסננים ומעבדים את העולם.
אנו מודעים לאמונות מסוימות שלנו (= אמונות גלויות),
כמו למשל "כסף לא גדל על העצים" או "צריך להיזהר מזרים"
ולא מודעים לאמונות אחרות שלנו (= אמונות סמויות),
כמו למשל "אני לא ראויה לאהבה" או "אני לא מספיק…"
אמונות מסוימות שלנו קיבלנו בירושה מהורינו, מאנשים אחרים או מהחברה שאנו חיים בה.
אמונות אחרות אנו יוצרים בעצמנו תוך כדי תנועה, מתוך פרשנויות וסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה ועל מי שאנחנו.
**
האמונות שלנו על עצמנו, כמו למשל מי אנחנו ומי אנחנו לא,
מה מגיע או לא מגיע לנו, מה אנו מסוגלים או לא מסוגלים לעשות,
משפיעות על כל מה שאנו רואים, חושבים, מרגישים ועושים.
הן יכולות לשרת אותנו או לפגוע בנו.
מרגע שאנו מחזיקים באמונה מסוימת (ואולי ליתר דיוק היא מחזיקה בנו),
נוכל למצוא בקלות אינספור הוכחות לנכונותה,
ויהיה לנו קשה מאוד לראות הוכחות לאי נכונותה.
גם כשהן נמצאות ממש מול עינינו.
**
אנו יכולים לבחור לעצמנו את אמונות היסוד שלנו ולהחליף אמונות קיימות באחרות.
שינוי אמונה בודדת יכול לשנות חיים שלמים.
שלושה שלבים לשינוי אמונה:
1.להיות מודע לקיומה ולהבין שהיא לא יותר ממחשבה שחשבנו שוב ושוב ושוב, שהסכמנו לקבל מאחרים או שיצרנו לעצמנו.
2. להפסיק לחשוב אותה שוב ושוב ושוב.
3. להתחיל לחשוב במקומה מחשבה אחרת, שונה או מנוגדת, שוב ושוב ושוב עד שנתחיל להאמין בה.
שינוי אמונה אינו פשוט והוא אפשרי.
2 שאלות למחשבה:
א. איזו אמונה מודעת שאת/ה אוחז/ת היית רוצה לשנות…?
ב. איזו אמונה משפיעה במידה רבה על חייך למרות שאינך מודע/ת אליה…?
**
בהשראת ספר על מערכות יחסים שנכתב ע"י אסתר וג'רי היקס,
העליתי השבוע פוסט ובו 4 תזכורות חשובות בנוגע לגידול ילדים.
אם תרצו, אפשר לקרוא להן גם 4 אמונות יסוד חשובות:
1. הם מושלמים כפי שהם, וממשיכים לצמוח …
2. הם לא נמצאים כאן בכדי לספק את הצרכים שלנו…
3. באחריותנו לעבוד עם הפרשנויות שלנו לגבי מה שהם עושים או לא עושים…
4. זו לא האחריות שלהם לרצות אותנו…
יונית כתבה לי שהיא מתחברת מאוד והוסיפה אמונה חמישית:
5. זו לא האחריות שלנו לרצות אותם…
**
השבוע זכיתי לסיים תהליך בן 6 מפגשים עם צוות ההובלה של בית הספר הדמוקרטי בחדרה.
פתחתי וסגרתי את המפגש בשני שירים שנגעו בי ושפגשתי לראשונה לפני מספר ימים.
השירים נכתבו ע"י עידית ברק שנחשפתי אליה תודות לאסנת.
הנה הם:
"אדם זקוק לפחות לדלת אחת
לפתוח את מה שסגר
להיכנס כדי לגלות
לצאת בשביל לחפש
לסגור על מנת להניח
אדם זקוק לדלת אחת
לתלות עליה שלט
לקרוא לה בשם
אדם זקוק לדלת
כדי שיוכל לנקוש עליה ביד רכה
לשמוע מישהו בצדה השני
עונה לו: יבוא"
==
"האם אתה מרוצה ?
שאלתי את העץ
אינני חושב על זה
ענה
אני צומח״
**
אם השירים של עידית ברק נוגעים גם בכם,
תוכלו למצוא רבים נוספים ברחבי הרשת ובספרי השירה שלה.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
הזמנות:
– להזמנת הרצאה או סדנה בנושאי ניהול, מנהיגות ותקשורת מקרבת ניתן ליצור איתי קשר דרך האתר.
– להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת פוסטים שבועיים + קורס תקשורת מקרבת בן 9 שיעורים במייל ניתן להירשם באתר או לבקש (במייל חוזר) שאוסיף אתכם.
שלום לך
אני חשה בלבול כשאני קוראת את השאלה
"איזו אמונה משפיעה במידה רבה על חייך למרות שאינך מודע/ת אליה…?"
כשאינני מודעת לאמונה, איך ארגיש השפעה שלה עלי?
תודה על החשיפה לשירתה של עידית ברק.
אני אוהבת את שני השירים שצרפת לפוסט שלך
מרב יקרה,
תודה ששיתפת.
השאלה "איזו אמונה משפיעה במידה רבה על חייך למרות שאינך מודע/ת אליה…?" מכווננת לעקוף את דפוסי החשיבה הרגילים שלנו… ובין היתר לייצר בלבול…
המלצה:
אל תחפשי תשובה בהירה.
שאלי את השאלה והקשיבי בסקרנות לכל מה שעולה…
בברכה, רוני
לצערי, רוני, אינני מצליחה.
דפוסי החשיבה שלי כנראה חזקים ממני ועלי להשתמש בטכניקה כלשהי כדי להקשיב בסקרנות לכל מה שעולה.
אינני יודעת אפילו מה עולה ובאיזה הקשר עולה.
הענין הזה מורכב לי מדי.
הי מרב,
נסי את הדבר הבא:
התרכזי ואמרי לעצמך "מעניין איזו מחשבה תעלה לי.."… ואז חכי לה…וסמני אותה כשהיא מגיעה… ואז חכי למחשבה נוספת… וכך הלאה.
(זה קצת כמו לחכות מאחורי פינת רחוב לאדם הראשון שיופיע..)
יכול להיות שיש בך שיפוטיות עצמית מסוימת על כך שאינך "סקרנית" מספיק (ביחס למה שחלק בך חושב שאת צריכה להיות)… לאט לאט עם זה… בדומה "לעבודה" של ביירון קייטי, אפשר לנסות להתבונן בכל מחשבה שעולה…