מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
"הזדמנות היא משהו שרוב האנשים מחמיצים
משום שהיא לבושה בסרבל ונראית כמו עבודה."
תומס אלווה אדיסון
*****
הציטוט הבא נלקח מהספר "החיים כמשחק שחמט" –
230 עמודים המזקקים לקחים, שיעורים ותובנות מאת רב אומן גארי קספרוב
אשר היה השחמטאי בעל הדרגה הגבוהה בעולם במשך יותר מעשרים שנה.
חיים מלאים. יום יום.
את המשפט הבא שמעתי לראשונה ביום רביעי השבוע.
הוא תפס אותי מייד.
"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"
לא ברור מי אמר אותו במקור.
הוא מיוחס לאנשים שונים.
קשה לתרגמו לעברית ולשמור על המשמעות והעוצמה שלו :
"היה kind, שכן כל מי שאתה פוגש נלחם בקרב קשה."
התרגום שלי ל kind בהקשר הזה:
סבלן, סובלן, טוב לב, איטי במסקנות, זהיר בשיפוטים, …
*****
אין לנו מושג מה עובר על האדם שמולנו.
חשוב להיזהר מלשפוט אותו ואת מעשיו.
כדאי להיות קצת יותר סבלניים, סובלניים, טובי לב.
כל אדם שאנו פוגשים עלול להיות בעיצומו של קרב קשה כלשהו.
של התמודדות מאתגרת במיוחד.
*****
יום שישי השבוע, 13:50, אחד הסופרמרקטים בכפר סבא.
נכנסתי רק לרגע כדי לקנות חלה לשבת.
רק חלה.
תור בכל הקופות.
אין קופה מהירה.
אני בוחר לעמוד מאחורי אישה עם עגלה עמוסה במיוחד.
הלקוחה שלפניה כבר מסיימת את החשבון.
האישה שלפני מוכרת לי.
איני זוכר מאיפה.
אני לא ממש ממהר, אבל יהיה נחמד אם היא תציע לי לעקוף.
רק חלה.
מבט אחורה ונדמה לי שהיא רואה אותי. ואת החלה שלי.
ההזמנה לא מגיעה.
היא מניחה את מצרכיה על המסוע והקופאית מתחילה לתקתק.
זה ייקח לפחות 10 דקות…
מה הסיפור שלה ??? מה כל כך כואב לה לתת לי לעבור ?????
אני שם לב לשיפוטים שמתחילים לעלות בתוכי ומשתדל להניח להם.
אחרי הכול, אין לי מושג מי היא ומה עובר עליה.
ואם זה היה ממש חשוב לי הייתי יכול לבקש.
"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"
כשכל המוצרים על המסוע היא נעה לקו שאחרי הקופות ומתחיל לארוז.
זה הולך לאט במיוחד.
השקיות לא נפתחות בקלות. עיכוב נוסף.
הקופאית מתגייסת לעזור ומתחילה לפתוח בעצמה חלק מהשקיות.
גם אני נרתם למשימה.
היא מודה לנו ומתנצלת על הבלגן.
ואז… היא מבחינה בחלה ומציעה לקופאית לשחרר אותי.
לא לחכות לגמר האריזה.
אחרי דקה אני בחוץ.
"האירוע" נגמר באווירה טובה כשכולם עזרו לכולם.
גם התחושה הפנימית נעימה.
אין דרמה. אין כעסים.
בקלות זה היה יכול להתפתח אחרת.
*****
בדרך לרכב אני נזכר מאיפה אני מכיר אותה.
בנה, קצין מצטיין בחיל הים, נהרג לפני כשלוש וחצי שנים.
ראיתי אותה לפני כמה חודשים בטקס ששנינו נכחנו בו.
היא תפשה את תשומת לבי כשהתייפחה שם בבכי.
"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"
חיים מלאים. יום יום.
1. הברד והגשם השוטף על ע. שפתח את מרוץ תנ"ך תש"ח לקבוצת AA.
2. הרעב, השעמום והבדידות של ע. אחרי הריצה (להיות חלוץ זה לא פיקניק)
3. דרגת קושי של קטע נקבעת עפ"י המרחק, כמות העליות והירידות, מידת התלילות ועומק הבוץ. בריצה ובחיים.
4. ד. שקלה להחליף קטע ולרוץ יותר. אחרי התלבטות ארוכה היא החליטה ללכת על זה (למרות שזה הרגיש לה גבולי). להפתעתה היא קיבלה עוד 3 ק"מ (טעות חישוב של מארגנים) ויכלה לזה. בגדול ! יש לנו יותר ממה שאנו חושבים שיש לנו… יש בנו יותר ממה שאנו חושבים שיש בנו…
5. לג. היתה הרבה נוכחות למרות שאחרי חודשים של הכנה היא נאלצה לפרוש ולא יכלה לרוץ. אפשר להיות חלק, להשפיע ולתרום בהרבה דרכים.
6. אוכל אוכל אוכל. יותר ממה שצריך. הרבה יותר ממה שצריך. שלא יחסר. נאכל כי משעמם. נאכל עד שיעלה לנו בריצה. נאכל עד שנחטוף צרבת. מה שיישאר ניקח הביתה, נחלק או נזרוק.
7. חלק משתתפים במרוץ מהתחלה ועד הסוף. אחרים מגיעים לביקור וממשיכים הלאה. יש כאלו שמצטרפים בשלב כלשהו וממשיכים עד הסיום. אחדים רק שותפים וירטואליים. השילוב הזה נפלא. יש מקום לכולם.
8. התכנית המקורית משתנה כל הזמן. כשעוקבים אחריה ומעדכנים אותה בזמן אמת יותר קל להתאים את עצמנו ולעדכן אחרים לגבי מה שקורה.
9. ע. פגש קטע קצר בשני ק"מ ממה שהוא נערך אליו. ל. פגשה קטע ארוך בשלושה ק"מ ממה שהיא נערכה אליו. המציאות זה מה שקורה לנו בזמן שאנו מתכננים תכניות.
10. בקטע הראשון ד. רץ עם ע. בקטע השני הוא רץ לבד. בקטע השלישי הוא רץ גם עם ע. וגם עם א. לפעמים בזוג, לפעמים לבד, לפעמים בקבוצה.
11. יש כאלו שגם ניתוח אפנדיציט לא יעצור אותם. החלמה היא לפעמים עניין של החלטה. תשאלו את פ.
12. נ. בא לחזק ולעזור וקיבל חשק לעוד. למרוץ מלא. אין תחליף לחוויה ולהתנסות. להתראות במאי.
13. לפעמים פנס יותר מסנוור מעוזר. גם בלילה. לא רק כשהוא מגיע מולך. גם כשהוא על ראשך או בידך.
14. אפשר לרוץ כדי לנצח, אפשר לרוץ כדי לאתגר את עצמנו, אפשר לרוץ כדי ליהנות מהטבע ומהשקט, אפשר לרוץ כדי ליהנות מהחברה. למה אתה רץ? איך זה משפיע על הריצה שלך?
15. מה שקורה בין הריצות הוא חלק חשוב לא פחות ממה שקורה בריצות עצמן. מעברים, הכנות, מנוחה, זמן ביחד.
16. ר. זכה לכמה תמונות רק מכיוון שהוא רץ את המקטע האחרון. תמונה יכולה לבלבל. מאחורי כל תמונה יש סיפור שלם. גם מי שלא בתמונה הוא חלק ממנו. לא פחות ולעתים אפילו יותר ממי שבתמונה.
17. מיטה "חמה". מכונית מתחלפת. מזון משותף. לפעמים יותר מהנה ויותר יעיל ביחד. לפעמים.
18. לוגיסטיקה וארגון. הכנה יסודית ומושקעת עם תשומת לב לפרטים הקטנים מאפשרת למאות אנשים ליהנות ולהצליח. קל לא לשים לב לזה או לחשוב שזה מובן מאליו. זה לא. חשוב להגיד תודה ולפרגן לאנשים שהשקיעו הרבה יותר מ-22 שעות. שאפו ענק למארגני מרוץ תנ"ך – תש"ח.
19. בוץ, חוסר שינה, גשם, קור, כאבי שרירים ודופק גבוה יכולים להיות זמן איכות מדהים וחופש אמיתי עם ראש נקי. לא רק למזוכיסטים.
20. כל זה, כל כך הרבה, בעשרים שעות וקצת. באמת שאפשר לעשות את זה יותר…
חיים מלאים. יום יום.
את חולמת בלילה שהוא לא ראה אותך כשממש היית צריכה,
מתעוררת בבוקר ומתנפלת עליו בכעס.
הוא לא מבין מאיפה את מגיעה ולמה הוא אשם במה שחלמת.
אתה חולם בלילה שהיא פגעה בך,
מתעורר בבוקר ונכנס בה.
היא לא מבינה למה זה מגיע לה. למה היא צריכה לשלם על משהו שהיא לא עשתה. על משהו שלא קרה.
יש משהו די משחרר בלשפוך עליו את הכעס שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליו.
יש משהו די משחרר בלהשליך עליה את התסכול שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליה.
אבסורד.
*****
קל להבחין בין חלום-לילה לבוקר שאחרי.
למרות שאנו מבינים שחלמנו ושעכשיו אנו ערים, האנרגייה והרגשות עדיין שם.
יותר קשה להבחין בין חלום-ערות לבין המציאות.
בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו והסרט שאנו חיים בתוכו לבין מה שקורה באמת.
הפרשנות שלך למה שהוא אמר או לא אמר בונה את החלום שלך. את הסרט שלך.
המשמעות שאתה מייחס למה שהיא עשתה או לא עשתה יוצרת את הסיפור שלך. את הסרט שלך.
רגע לפני שאתם שופכים זה על זו את המטען שצברתם במהלך היום, הלילה או השבוע,
רגע לפני שאתם ממשליכים זו על זה את הכעסים והתסכולים שלכם,
רגע לפני שאתם נותנים למישהו תפקיד מרכזי בסרט שלכם ומאשימים אותו בעלילה שמתפתחת,
עצרו.
קחו אויר.
בדקו אם מתאים לכם לעשות זה.
אולי יש דרך אחרת.
חיים מלאים. יום יום.
*****
לפעמים החלום מכיל אמת שאנו מסרבים לראות. שיעור שחשוב שנלמד.
יכול להיות שכשהיא חולמת עליך בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדוק את עצמך.
יכול להיות שכשאת מככבת בסרט שלו בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדקי את עצמך.
"עסוק" זה סטטוס.
אם אתה עסוק אתה חשוב.
אם את עסוקה את בעלת ערך.
לדלג על ארוחת צהריים בגלל עומס זה סטטוס.
זה להיות גם עסוק וגם חשוב.
לעבוד עד 23:45 או בסוף השבוע זה סטטוס.
זה להיות מחוייבת. זה לעשות מעל ומעבר.
לעבוד חולה זה סטטוס.
העולם מתקשה (אולי אפילו לא יכול) להסתדר בלעדיי.
"עסוק" זו תעודת ביטוח.
גם אם התוצאות לא יהיו משהו,
נקבל קרדיט על מאמץ והשתדלות.
נרוויח נקודות על מסירות.
ציפור אחת כבר יש לנו.
"עסוק" זו בריחה.
מסדרי עדיפויות.
משאלות חשובות.
מהחלטות ומהתמודדויות.
מתפקידים אחרים שלנו.
מלהגיד "לא".
מלהגיד "כן".
להוריד הילוך זה מאיים.
זמן פנוי זה בעיה.
לעצור, לחגוג, להנות, להכיר תודה הן מילים גסות.
אולי אחר כך… עכשיו אני עסוק.
1. עבור השעון – כמה דקות של יום ראשון.
2. עבור הפועל שנמחץ למוות – רגעים אחרונים. פרידה.
3. עבור האישה שנפצעה בתאונת דרכים – ניתוח, שיקום ארוך, מציאות חדשה.
4. עבור יו"ר ועד חברת החשמל – זמן לעשות שרירים.
5. עבור מנכ"ל חברת החשמל – משבר מביך שלא ברור איך יוצאים ממנו.
6. עבור עובד חברת החשמל – התלבטות. חשש.
7. עבור איש החדשות – עניין. רייטינג. שבירת שגרה מרעננת.
8. עבור חובב הצילום – חומר משובח.
9. עבור הנהג – פקקי תנועה מעצבנים.
10. עבור השוטר העירוני – שעות בצומת בהכוונת תנועה עקב רמזורים מושבתים.
11. עבור מארגן מרוץ תנ"ך תשח – לחץ. חוסר וודאות. מורכבות. דאגה.
12. עבור הפחח והזגג – פרנסה מבורכת ממקור לא צפוי.
13. עבור משפחה א' – הפסקת חשמל ואי נוחות.
14. עבור משפחה ב' – הפסקת חשמל וזמן איכות.
15. עבור משפחה ג' – נזק לבית. מקרר מושבת. הפסד של מאות ואלפי שקלים.
16. עבור משפחה ד' – הישרדות.
17. עבור איש שירותי הביטחון – עזרה משמיים שאולי תרגיע מעט את המצב. סיכוי למנוחה.
18. עבור מחבל א' – תסכול מדחיית התכנית המרכזית להערב.
19. עבור מחבל ב' – אנחת רווחה והזדמנות לרדת מהעץ בכבוד.
20. עבור המוקד העירוני – אינסוף קריאות על נזקים וקריסות.
21. עבור ראש עיר א – כאב ראש.
22. עבור ראש עיר ב – הזדמנות למנהיגות.
23. עבור הרכב שחונה מתחת לעץ שקרס – מנוחה לכמה ימים עד הפינוי.
24. עבור הענף שנתלש – רגעי גסיסה אחרונים.
25. עבור גזע העץ שנותר – פצע פתוח וכואב.
חיים מלאים. יום יום.
תרגול בסקרנות #1
הכניסו פרטים או הורידו את האפליקציה.
קבלו שיר טרי בכל בוקר.
כשזה מגיע עצרו. קחו נשימה.
איזה שיר ואדם תפגשו היום?
פתחו וקראו בסקרנות.
(תודה לשמרית על המתנה הזו)
*****
תרגול בסקרנות #2
עצרו. קחו נשימה.
שאלו את עצמכם בסקרנות:
"מה תהיה המחשבה הבאה שלי?"
היו ערניים. שימו לב למה שמגיע.
איזו מחשבה עלתה? כמה זמן לקח לה להופיע?
(תודה לאקהרט טולה על התרגיל הזה)
*****
תרגול בסקרנות #3
הרשמו כאן.
מייל טרי ורענן בכל יום.
השעה לא קבועה. הנושא לא ידוע.
עצרו… פנו לעצמכם דקה של תשומת לב.
בדקו בסקרנות: מה הנושא הפעם? האם ואיפה זה נוגע?
*****
שלוש דוגמאות לתרגולים יומיים.
דקה אחת תספיק.
שלוש עדיף.
עצירה.
נשימה.
סקרנות.
תשומת לב.
נוכחות.
ולהמשיך הלאה…
חיים מלאים. יום יום.
הלילה, בשתיים לפנות בוקר, הוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה.
בדיוק לפני 24 שעות, השעה היתה אחרת.
בדיוק לפני 25 שעות, השעה היתה זהה.
זה מתאפשר מכיוון שכולנו הסכמנו לכך.
מכיוון שהחלטנו שכך יהיה.
זה אפילו לא נראה לנו מוזר.
זה מתרחש פעמיים בשנה ואפשר לדעת מראש מתי זה יקרה.
באופן טבעי, השמש זרחה הבוקר דקה אחת יותר מאוחר מהדקה שבה היא זרחה אתמול.
אנחנו קראנו לזה 59 דקות מוקדם יותר.
באופן טבעי, השמש שקעה הערב דקה אחת יותר מוקדם מהדקה שבה היא שקעה אתמול.
אנחנו קראנו לזה 61 דקות מוקדם יותר.
*****
אתמול והיום הרבה מאוד מוחות וידיים דאגו לכוון הרבה מאוד שעונים ומערכות.
להתאים אותם למציאות חדשה.
שאנחנו בני האדם, הגדרנו וקבענו.
הגוף שלנו שרגיל ללכת לישון ולהתעורר בשעה מסוימת,
הכלב שרגיל לעשות את צרכיו בשעה מסוימת,
והתינוק שרגיל לאכול בשעה מסוימת,
מבולבלים היום.
מחר הם כבר יתיישרו.
מחרתיים הם יאמינו שזו המציאות.
*****
שעון חורף וזמן אינם אמיתות מוחלטות או תופעות טבע.
הם בסך הכול המצאות, החלטות אנושיות והסכמים לראות דברים בצורה מסוימת.
כמו כסף.
כמו פוליטיקה.
כמו טוב ורע.
כמו מלחמה.
כמו שלום.
חיים מלאים. יום יום.
קרלינג הנו ספורט קבוצתי אולימפי (!!!) שנולד בסקוטלנד של ימי הביניים.
הוא יכול להתחרות בקלות על תואר הספורט האולימפי המוזר ביותר.
המשימה בקרלינג היא לשגר אבני גרניט עגולות על מסלול קרח ייעודי,
במטרה להגיע קרוב ככל האפשר למטרה המצוירת בקצהו.
כל שחקן בתורו משליך אבן המכוונת למרכז המטרה,
כששני שחקנים אחרים (מאותה הקבוצה) מטאטאים את הקרח
על מנת לשלוט בכיוון ובמהירות האבן.
*****
ספורט אולימפי שלא דורש כוח, מהירות או כושר גופני מיוחד.
המפתח לניצחון הוא בעצם טאטוא מהיר ומדויק של הקרח,
כך שייוצר פחות חיכוך ואבן הגרניט המושלכת תוכל להגיע ליעדה.
האלופים בסופו של דבר, עד כמה שזה נשמע הזוי,
הם "המטאטאים" הטובים ביותר.
*****
אולי אפשר ללמוד מזה משהו?
מה אם במקום לנסות לדחוף יותר חזק, לרוץ יותר מהר ולהספיק יותר דברים,
היינו משקיעים חלק מהאנרגיה שלנו בטאטוא?
טאטוא פנימי של מה שחוסם ומעכב אותנו.
טאטוא פנימי של מה שמפריד ומרחיק אותנו מעצמנו ומאחרים.
טאטוא פנימי של שיפוטיות, אמונות מגבילות, מטענים, אלימות ושנאה.
טאטוא פנימי יומיומי המסיר את הרעלים המצטברים בתוכנו כל הזמן.
*****
בדומה לאבני הגרניט המחליקות ללא מאמץ כשהנתיב "פתוח"
בכל פעם שנצליח להסיר כמה גרמים של "שומן טראנס" מחשבתי ורגשי
נפתח נתיב לזרימה ולנוכחות טבעית של יצירתיות, אהבה, שמחה ושלווה.
חיים מלאים. יום יום.
מחשבה יוצרת מציאות.
מחשבה + רגש יוצרים מציאות יותר מהר.
מחשבה + רגש + מילים יוצרים מציאות הרבה יותר מהר.
מחשבה + רגש + מילים + אמונה יוצרים מהירות הרבה הרבה יותר מהר.
מחשבה + רגש + מילים + אמונה + פעולה יוצרים מציאות הרבה הרבה הרבה יותר מהר.
כוונה + מחשבה + רגש + מילים + אמונה + פעולה יוצרים מציאות הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מהר.
*****
אנרגיית השמש אינסופית.
זכוכית מגדלת קטנה, בזווית המתאימה, מרכזת את קרני השמש וחורכת פיסת עץ בתוך שניות.
גם אם לא מבינים איך זה קורה.
כוונה מרכזת את האנרגיה שסביבנו ויוצרת מציאות באותה מהירות.
גם אם לא מבינים איך זה קורה.
כוונה מגדירה כיוון.
כדאי לבדוק, לחדד ולדייק את הכוונה שלנו.
המחשבות, הרגשות, המילים, האמונות והפעולות ילכו אחריה.
*****
אתגר "הפוסט היומי" נולד עם שתי כוונות מרכזיות:
1. להעניק ערך משמעותי לעולם ולהשפיע על אנשים.
2. לאפשר לעצמי לצמוח, להתפתח ולהנות מהרפתקה חדשה.
האם התהליך הזה "מספק את הסחורה" ?
האם המחוייבות הזו שווה את ההשקעה?
אין לי מושג.
יכול להיות שגם לא יהיה לי.
בינתיים אני ממשיך להחזיק את שתי הכוונות הללו.
חיים מלאים. יום יום.