כט' תשרי – הכול אישי

מישהו אומר או עושה משהו.
אתם לוקחים את זה באופן אישי ובטוחים שהוא עשה את זה בגללכם או נגדכם.
אתם אפילו "יודעים" למה הוא התכוון מעבר למלים או לפעולה.
בשניה הזו נוצר מרחק ביניכם לבינו.
מרחק בין הסיפור שאתם מספרים לעצמכם לבין מה שקורה באמת.
המרחק הזה מהווה צעד בטוח בדרך לקורבנות או לתוקפנות.
שתיהן, קורבנות ותוקפנות, הן קצוות של אותו דבר.

*****

זה נכון שהכול אישי.
כל מה שאדם אחר אומר או עושה הוא באמת אישי.
אישי ביחס אליו ולא אישי ביחס אליכם.
הכול נובע מהאמונות, הפרשנויות, המחשבות, המצב הרגעי, הרגשות, הכאבים, הלקחים והניסיון המצטבר.
שלו.
ביחס לעצמו.

*****

לא התקבלתם לתפקיד שרציתם ואתם בטוחים שמישהו הכשיל אתכם בכוונה.
מישהו מבקש מכם משהו ואתם מאשימים אותו בכך שהוא מצפה מכם לעשות דברים שאתם לא אמורים.
מישהו שואל אתכם שאלה ואתם מתעצבנים על שהוא לא מכבד את הזמן שלכם.
מישהו לא מתייחס אליכם ואתם חוששים שאולי פגעתם בו.
אפשר להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד…

*****

לא לקחת דברים באופן אישי ולא להניח הנחות הן שתיים מתוך "ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיז.
אם טרם קראתם, תנו לעצמכם את המתנה הנפלאה הזו.

מה אתם לוקחים באופן אישי כרגע…?

כח' תשרי – ג'ודו, מחשבות ומדוזות

אפשר לראות את זה בכל תחרות ג'ודו:
שני המתחרים נעים זה מול זה.
הם מושיטים ידיים קדימה ומנסים לאחוז בחולצת היריב.
ברגע שהצליחו, הם מקרבים אותו אליהם ומפעילים עליו "תרגילים" שונים בכדי לנצח.
מתחרה שנתפס בידי יריבו מנסה להתחמק במהירות בכדי להחזיר לעצמו את החופש.
הוא יודע שהוא בסכנה, נתון לשליטת היריב שיכול להכניעו בצורות שונות.

אחת המיומנויות הנרכשות החשובות היא להשתחרר מאחיזת היריב.
ישנם כמה תרגילים אפקטיביים בדרגות קושי שונות שנועדו לשרת את המטרה הזו.

בדומה ליריב בג'ודו, לפעמים המחשבות שלנו תופסות אותנו ומגבילות את החופש שלנו.
בשונה מג'ודו, פעמים רבות איננו מודעים לכך שמחשבותינו אוחזות בנו.
כשזה קורה (אחיזה ללא מודעות) אנו מזדהים עם מחשבותינו ומתקשים להפריד ביננו לבינן.
המצב הזה יכול להיות מסוכן ולהיחוות מפחיד, כואב, מייאש ומתסכל.

כשאנו מצליחים לייצר הפרדה בינינו לבין המחשבות שלנו משהו נפתח ומשתחרר.
כשאנו מצליחים להתנתק מהאחיזה של המחשבות שלנו, אנו מגבירים נוכחות ומקבלים בחזרה את החופש שלנו.

יש דרכים שונות להשתחרר מהאחיזה של המחשבות שלנו בנו.
(על כך אולי יותר בפוסטים אחרים).
העקרונות המרכזיים דומים:
1. מודעות שיש כאן מחשבה עכשיו.
2. שימת לב שאנו מזוהים עם המחשבה (שהיא "תפסה" אותנו)
3. הפרדת המחשבה מאיתנו (אנו הרבה יותר מרק המחשבה הזו).
4. בחירה בתגובה ו/או בפעולה

דוגמא נוספת:
כשמדוזה צורבת אותנו אנו מרגישים כאב.
כשזה קורה, איננו מחליטים להתגרש או לשנות מקום עבודה.
בדרך כלל גם איננו כועסים על ילדינו ואיננו מאשימים אחרים במצבנו.
במקום זאת אנו עוברים את תהליך ארבעת השלבים:
1. מודעות לכאב.
2. שימת לב שהוא מגיע ממדוזה שהתיישבה לנו על הירך.
3. הפרדת המדוזה מהירך שלנו.
4. פעולה להרגעת הצריבה.

כז' תשרי – חוזה עם אלוהים

את המושג "חוזה עם אלוהים" למדתי מג'וליה קמרון, מחברת הספר "דרך האמן".
אחד מהכלים היומיים שג'וליה מלמדת הוא "דפי בוקר":
כתיבה של שלושה עמודי A4 ברצף, ללא הפסקה. לעט אסור לעצור.
זה החוק היחידי.
כל השאר לא משנה: התוכן, שגיאות ניסוח או כתיב, משפטים שבורים וכו'.
אם אין מה לכתוב מותר לכתוב: "בלה בלה בלה" או "אין לי מה לכתוב" עד שעולה משהו.
העיקר שהעט לא תעצור.

מהות התרגיל היא לשחרר חסמים ושיפוטים פנימיים.
בד"כ המשפטים הראשונים הנכתבים הם משפטים "מתוכננים" אך מהר מאוד התכנון נגמר ומה שיוצא אל הדף מגיע עם הרבה פחות שליטה והרבה יותר זרימה אסוציאטיבית.

בכדי להתמיד בטקס יומי שכזה (20 דקות זה בערך הזמן לכתיבה רציפה של שלושה עמודים) ג'וליה מציעה לחתום "חוזה עם אלוהים".
החוזה שלה הוא פשוט: "אני אדאג לכמות, אתה תדאג לאיכות."

לא קל להתייצב כל בוקר מול המחברת ולכתוב שלושה עמודים.
הספקות, סימני השאלה והשיפוטיות עולים מייד.

לפעמים בכדי להתמיד בכיוון מסוים, בפרויקט או בעבודה כלשהי, חשוב מאוד להופיע כל יום.
גם אם איננו במיטבנו, גם אם לא נוח לנו, גם אם איננו בטוחים במה שאנו עושים.
הרבה יותר קל להתחיל ולהפסיק, לשנות כיוון או לקפוץ מדבר לדבר.

ב"חוזה עם אלוהים" אנו מתחייבים למלא את חלקנו ולהופיע כל יום.
אנו מאמינים, או מקווים, שהשאר כבר יגיע.

כו' תשרי – מה הזב"ד שלך?

אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות".
ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר.
זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת.

בדומה לבדיקת איכות המערכת אפשר לחשוב על מדדים שיראו את איכות החיים האנושית:

זב"ד – זמן בין דאגות.
מה הזמן הממוצע שעובר מדאגה אחת לאחרת אצלכם?
זב"ד אפס אומר שבכל רגע נתון אתם מודאגים ממשהו.
כשהזב"ד שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תהיו מוטרדים ממשהו עתידי.
זב"ד נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בדאגה ובחרדה מדבר כזה או אחר שיקרה או שלא יקרה.
בכל אותו זמן אתם באיזשהו עתיד מדומיין ואתם לא כאן.

זב"כ – זמן בין כעסים.
מה הזמן הממוצע שעובר בין כעס מסוים לכעס אחר אצלכם?
זב"כ אפס אומר שבכל רגע נתון אתם כועסים על משהו.
כשהזב"כ שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו אתם משוחררים מכעס על דברים שקרו בעבר.
זב"כ נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בכעס, בשיפוטיות, בהאשמות כלפי אנשים, התרחשויות, פעולות ואמירות.
הכעס יכול להיות מופנה כלים אנשים או כלפי מצבים, כלפי אחרים או כלפי אצלכם.
בכל אותו זמן אתם חיים בעבר, מסרבים לקבל את מה שכבר קרה ואינכם נוכחים כאן.

זב"ח – זמן בין חגיגות.
מה הזמן הממוצע שעובר בין חגיגה אחת לאחרת?
הכוונה אינה לחגיגת יום הולדת או לאירוע חיצוני טקסי אחר אלא לתחושה אותנטית של שמחה והכרת תודה.
זב"ח אפס אומר שבכל רגע נתון אתם חוגגים משהו. (זב"ח של אנשים "מוארים" ??).
כשהזב"ח שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תחוו חגיגה, שמחה, הכרת תודה, אושר, סיפוק ושביעות רצון.
זב"ח נמוך מצביע על איכות חיים גבוהה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מופנית להכרת תודה, לכל מה שכבר קיים ושאינו מובן מאליו.

ארבע נקודות מחשבה לסיכום:

1. קיים קשר בין שלושת המדדים הללו: זב"ד וזב"כ נמוכים יביאו לזב"ח גבוה.
ריבוי דאגות מהעתיד וריבוי כעסים על העבר מביאים לשביעות רצון נמוכה מהווה.
ולהיפך.

2. המדדים של שני אנשים שחווים מצבים זהים יכולים להיות שונים לחלוטין.
המציאות החיצונית והטריגרים שהיא מביאה לפתחנו אינה קובעת או מגדירה את התגובה החשיבתית, הרגשית והנפשית שלנו.
כעס, דאגה וחגיגה נובעים במידה רבה מבחירות תשומת הלב שלנו.

3. אחת השיטות הכי אפקטיביות לשנות את מדדי הזב"ד, זב"כ, זב"ח היא מודעות.
הבדיקה הסקרנית איפה תשומת הלב שלכם כרגע יכולה להשפיע מיידית ובעוצמה רבה.
אתמול בבוקר שמתי לב שאני מודאג מסדנה שהייתי אמור להעביר.
מייד לאחר הסדנה (שהתנהלה לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מודאג ממשימה שרציתי להשלים.
מייד לאחר השלמת המשימה (שוב לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מוטרד מכך שאולי אאחר לאזכרה שהיה חשוב לי להגיע אליה בזמן.
מייד לאחר שהגעתי בזמן (וחשתי הקלה) שמתי לב שאני מודאג ממשהו שיקרה מייד אחרי האזכרה.
המודעות לכך שבאופן עקבי אני מודאג ומוטרד (ושבאותה מידה הייתי יכול לחגוג ולשמוח) מציבה מראה חזקה מול הפרצוף.

4. ניתן לשלוט באנרגיית הכעס והדאגה שלנו.
זה מצריך זמן והתמדה. שינוי דפוסים שאינו קל.
ניתן לשנות את אנרגיית החגיגה שלנו.
זה מצריך בחירה להסכים לראות את מה שיש.
גם זה מצריך זמן והתמדה אך הוא קל יותר ליישום – התוצאות המיידיות מובטחות.

כה' תשרי – אני נאלץ לבטל את רביעי הבא

נניח שביום רביעי הבא התחייבתם להגיע לפגישה מסוימת שממש רציתם להשתתף בה.
ונניח שגיליתם אתמול שיש משהו בעבודה (או במשפחה) שלא היה מתוכנן ומתנגש עם זה.
ונניח שהמשהו הזה בעבודה (או במשפחה) מקבל כרגע סדר עדיפות יותר גבוה.

הנה כמה תגובות אפשריות לזו שאחראית על המפגש ברביעי הבא:

א. "הי, לצערי עלה משהו חשוב בעבודה ולא אוכל להגיע ביום רביעי הבא למרות שאני מאוד רוצה."
ב. "הי, לצערי עלה משהו חשוב בעבודה ואני נאלצת לבטל את יום רביעי הבא למרות שמאוד רציתי להגיע."
ג. "הי, עלה משהו חשוב בעבודה ואני לא בטוח אם אצליח להגיע ברביעי הבא. אדע רק ברגע האחרון. אל תבנו עלי."
ד. "הי, עלה משהו חשוב בעבודה ולא אגיע ביום רביעי הבא."
ה. "הי, עלה משהו חשוב בעבודה ואני בוחרת לתת לו עדיפות על פני הפגישה שלנו ברביעי הבא."

******
באילו מהדרכים הבאות תבחרו?
למה?

כמה נקודות למחשבה:
דרכים א, ב, ג מכילות בתוכן אי אמירת אמת:
– האמת היא שאתם יכולים להגיע (א) אם זה מספיק חשוב עבורכם.
– האמת היא שאתם לא נאלצים לבטל (ב). אתם בוחרים לבטל.
– האמת היא שאתם יודעים שלא תגיעו (ג). אולי פשוט לא נעים לכם לומר זאת ואתם רוצים "להכין" את המארגנים

דרכים א, ב, ג מכילות בתוכן הסרת אחריות מעצמכם.
כשאתם מספרים לעצמכם ולאחרים שמישהו (הבוס, האשה, הבעל, הילדים, העולם) מאלץ אתכם או בוחר עבורכם אתם מקטינים את עצמכם ומתעלמים מהעובדה שאתם בחרתם ושהבחירה הזו משרתת אתכם.

בדרכים ד, ה אינכם בורחים מאחריות ואינכם מתחמקים מהאמת.
ועדיין, יכול להיות שתבחרו לא להשתמש בהן מסיבות שונות.

חשוב שתמצאו את הסגנון המועדף עליכם בתקשורת שלכם עם אחרים.
חשוב לא פחות שתהיו כנים ומדויקים בתקשורת שלכם עם עצמכם.
הסיפור שאתם מספרים לעצמכם משפיע עליכם יותר מהסיפור שאתם מספרים לאחרים.

כד' תשרי – שלושה נתיבים להתקדמות

הוראות התקדמות – נתיב "המטרה"
הגדר מטרה / יעד – איפה אתה רוצה להיות ומה אתה רוצה להשיג בעודX זמן ?
כלל שתהיה יותר חד, מדויק ומפורט גדל הסיכוי שתשיג את זה.
גזור אחורה את הנתיב ותכנן את דרך הפעולה שתביא אותך לשם.
קבע יעדי משנה ותחנות ביניים בדרך למטרה הראשית.
התחל להתקדם עפ"י התכנית.
אם נכנס מידע משמעותי חדש עדכן תכנית וחשב מסלול מחדש.
המשך להתקדם עפ"י התכנית המעודכנת.

הוראות התקדמות – נתיב "הצעד הבא"
בדוק מה חי ונוכח בך כרגע.
בחר את הצעד הבא שהכי מתאים, מדויק ונכון עבורך.
צעד אותו.
בדוק מה חי ונוכח בך כרגע.
בחר את הצעד הבא שהכי מתאים, מדויק ונכון עבורך.
צעד אותו.
וחוזר חלילה.

הוראות התקדמות – נתיב "הכיוון והכוונה"
הגדר כיוון כללי וכוונה מרכזית.
בנה תכנית ראשונית. התחל להתקדם.
בדוק בסקרנות: מה חי ונוכח בתוכך כרגע? מה קורה מסביב שרלוונטי לכיוון ולכוונה?
המשך להתקדם. הצעד הבא.
החזק את הכיוון והכוונה הדוק וממוקד. החזק את התכנית והאסטרטגיה רפוי וגמיש.
התאם את עצמך ואת התכניות תוך כדי תנועה.
על פי צורך רענן ודייק את הכיוון והכוונה.

הוראות התקדמות חשובות לשלושת הנתיבים
נשום.
תהנה מהדרך.
עצור לנוח מדי פעם.
הכר בקושי ובאתגר.
חגוג את ההצלחות ואת הדרך שכבר עברת.

כג' תשרי – על שיתוף פעולה, מוטיבציה ורתימה

איך מייצרים שיתוף פעולה?
איך מגבירים מוטיבציה?
איך ניתן לרתום אנשים?

בדרך כלל כששואלים אותי את השאלות הללו מתכוונים לשאלה הבאה:
איך אפשר לגרום לאדם האחר לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה? (בשאיפה כמה שיותר מהר ועם חיוך).

יש הבדל מהותי בין לגרום לאנשים לעשות משהו שאתם רוצים לבין לייצר שיתוף פעולה, מוטיבציה ורתימה.

כמה דרכים אפקטיביות ליצירת שיתוף פעולה, הגברת מוטיבציה ורתימה:
הקשבה, דיאלוג, כבוד לאחר ולנקודת המבט שלו, גמישות לגבי דרך הפעולה או הפתרון, מתן ערך לאחר.

כמה דרכים אפקטיביות להשיג את ההיפך:
דרישות, אולטימטום, איום, שימוש בכוח, חוסר אותנטיות, חוסר אכפתיות מהאחר וממה שיוצא לו מזה.

אם אין לך את הזמן, הכוונה או הרצון להשקיע את מה שצריך בכדי לייצר שיתוף פעולה אמיתי,
חשוב שזה יהיה "על השולחן" בצורה ברורה.
בתור התחלה בינך לבין עצמך.

כב' תשרי – לאלף. להורות. לחנך.

לאלף – Domesticate
שב.
תן יד.
רגלי.
רוץ תביא.

תעשה בדיוק מה שאני אומר לך.
כי אני בעל הבית.
כי ככה בא לי עכשיו.
צייתנות כערך עליון.

להורות – Train
כתוב את הספרה מלמעלה למטה.
עבוד בדיוק לפי סדר הפעולות הזה.
עשה כך ולא אחרת.

יש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות את זה.
הדרך שאראה לך היא הנכונה (לפעמים אפילו אסביר לך למה).
השאר לא רלוונטי.
לאחר שאלמד אותך אבדוק אם אתה עושה את זה כמו שצריך.
חשוב שתעשה זאת בדרך הנכונה כי כל דרך אחרת מסוכנת או פחות טובה.

לחנך – Educate
הנה דרך אחת לעשות זאת.
אחת מני רבות.
איך אתה היית עושה זאת?
מה הדרך שמתאימה לך? למה?

שורש המילה Education הוא Educare.
המשמעות היא לאפשר לשלמות החבויה שבאדם לצאת ולהתגלות.
חינוך מאפשר גילוי עצמי, מטפח ביטחון פנימי, נותן מקום ליצירתיות
ומעודד התפתחות ביטוי מלא לזהות הייחודית של הלומד.

*****
באינטראקציה הבאה עם הילד, העובד, הלקוח, או בן בת-הזוג שלכם:
בדקו – האם את מאלפים, מורים או מחנכים?

את ההשראה והזרעים לפוסט הזה קיבלתי מרחל נעמי רמן שכתבה על ההבדל שבין Training ל- Education. .

כא' תשרי – 21

אומרים שנדרשים 21 ימים רצופים בכדי לסגל הרגל חדש.
אז אומרים.
אני מאמין שנדרשים הרבה יותר.

ועדיין, לעשות משהו שמתחייבים אליו 21 ימים ברציפות אינו מובן מאליו.
פחות משנה הכמות של מה שעושים או הזמן שזה לוקח.
יותר משנה עצם זה שעושים את זה. יום יום. בלי תירוצים.
הכי משנה לעמוד במילה שאנו נותנים לעצמנו.

המסר הזה הוא המסר ה-21 שאני כותב ברציפות מאז א' תשרי.
המסר הזה לוקח אותי מעבר "לפסגה" של סדרת עשרים המסרים שכתבתי בדיוק לפני שנתיים.

אני מסתכל אחורה בשמחה על הדרך שעברתי עד כה ועל הבחירה להכנס למסע הזה.
בינתיים זהו מסע של תשומת לב, מודעות, יצירתיות, גילוי, התמודדות, כוונה וביטוי עצמי.
אני מסתכל קדימה בשמחה, בהתרגשות ובהרבה סקרנות.

חג שמח. חיים מלאים. יום יום.

כ' תשרי – נדיבות 1#

אתמול נתקלתי באתר www.pixabay.com
מאגר חינמי של עשרות אלפי תמונות חינמיות באיכות גבוהה ובגדלים שונים.

ארבע סיבות שבגללן אני משתף אתכם בכך:

1. בכדי להוריד תמונה לא נדרשתי להכניס פרטים או להירשם.
(המליצו לי להירשם בכדי להקל על תהליך ההורדה אך זה לא היה חובה)

2. התמונה שקיבלתי היתה באיכות טובה.
(ללא פרסומות או אותיות קטנות)

3. עם הורדת התמונה הובאר שאני יכול לעשות בתמונה גם שימוש מסחרי ושאין צורך לתת קרדיט לצלם.
(פה זה כבר לא היה מובן מאליו התחיל להפתיע אותי)

4. לאחר ההורדה קיבלתי פרטים על הצלם כולל אפשרות לעקוב אחריו, לשלוח לו הודעה או לקנות לו כוס קפה.
התמונה המצורפת הורדה מהאתר וצולמה על ידי גבי שטיין בן 52 ממנהיים שבגרמניה.
(העבירו אותי מעבודה מול אתר למערכת יחסים עם אדם ונתנו לי אפשרות לפרגן חזרה)

אחרי ארבעה "מהלכים" כאלה ממש התחשק לי לשתף בזה אחרים ולהעביר את זה הלאה.

יחס גורר יחס.
נדיבות אותנטית מובילה לנדיבות אותנטית.
הזמנה שלא חייבים להיענות לה מעלה את המוטיבציה לאמירת "כן" .

אתם מוזמנים להעביר את זה.
אפשר גם לשתף בדוגמאות נוספות שפגשתם בתגובות כאן למטה.

הפוסט הזה נקרא "נדיבות 1#" כי אני בטוח שיהיו עוד כאלו.

חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר