תגית: אהבה

אם היא היתה רק קצת יותר מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת,
אז אני הייתי יכול להיות קצת יותר מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
אבל אני לא.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלה.
היא לא מאפשרת לי.
היא לא מספיק מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלי.
אני לא מאפשר לה.
אני לא מספיק מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלה.
אילו היא רק היתה קצת יותר מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת,
היא היתה מעודדת אותי להיות קצת יותר מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
אבל היא לא.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלי…

**
במערכת יחסים,
כשאדם אחד מצליח להתחיל להתנהג בצורה שונה,
ולהמשיך להתנהג כך בצורה עקבית לאורך זמן,
אז גם האדם השני משתנה.
ואז, כל מערכת היחסים משתנה.

מכיון ששניהם מגדירים ויוצרים את מערכת היחסים ביחד,
אין כל אפשרות אחרת.
זה בהכרח מה שקורה.
אבל רק במאה אחוז מהמקרים.

* הפוסט בהשראת קטע מתוך Process Model שנכתב ע"י ד"ר יוג'ין ג'נדלין.

חיים מלאים. היום.

שאלות קריירה בין אדם למקום

מה המקום שלי ?
האם יש לי מקום כרגע ?

**
האם אני במקום שבו:
– רואים אותי ?
– מקשיבים לי ?
– אכפת לאנשים ממני ?
– מתייחסים אלי בכבוד ?
– מעריכים אותי ?
– אוהבים אותי ?

**
עד כמה אני במקום המאפשר לי :
– לעשות עבודה חשובה ?
– לעשות עבודה שאני אוהב ?
– לעשות עבודה שאני טוב בה ?
– לקבל שכר ראוי בעבור עבודתי ?
– להביא לידי ביטוי את חוזקותיי ויכולותיי ?
– חופש תנועה, ביטוי ויצירה ?
– ללמוד, לגדול ולהתפתח ?
– לקיים קשרים חברתיים משמעותיים ?

**
במקום שבו אני נמצא/ת כרגע:
– עד כמה אני ערה / מודעת / מוקירה / רואה / חווה את כל זה ?
– עד כמה אני מדחיק / מתעלם / מסרב לראות ?
– עד כמה אני לוקחת דברים כמובן מאליו ?
– עד כמה אני במרדף אינסופי אחרי הדבר הבא ?
– האם זה זמן לשינוי במקום שבו אני נמצא ?
– האם זה זמן למעבר למקום אחר ?
– איך אפשר לדעת… ?

חיים מלאים. היום.

הבעיה עם ו – "אהבת לרעך כמוך"
היא שלחלק מהאנשים "כמוך" לא מספיק נוכח.
אהבה עצמית היא משהו שצריך ללמוד, לתרגל, לפתח.
להחליף את השיפוטיות, הריצוי והביקורת שחיים בתוכנו.
שהוטמעו והוטבעו בנו במשך שנים.

**
לפני שרצים לשיעורים מתקדמים,
כדאי להשקיע בשיעורים בסיסיים.

אהבה עצמית לפני אהבת אחרים.
אהבת עצמית לפני תיקון עולם.

**
סילבוס מומלץ לבתי הספר היסודיים:
כיתות א-ב : ואהבת.
כיתות ג-ד : כמוך.
כיתות ה-ו : לרעך.

חיים מלאים. היום.

האיש האהוב, המוערך והנערץ,
שנשיאים, ראשי ממשלות ומנהיגים מכל העולם
הגיעו במיוחד כדי ללוות אותו בדרכו האחרונה

הוא אותו האיש,
שאשתו וחברתו, שלה נישא עוד לפני הקמת מדינת ישראל,
בחרה להיעדר מטקס השבעתו לנשיא התשיעי של אותה המדינה.

**
בן אדם:
מעבר לשחור ולבן,
מעבר לטוב ורע,
מעבר לצודק וטועה,
מעבר לכותרת שטוחה
כזו או אחרת.

**
בן אדם:
חיים מלאים של גם וגם וגם.

חיים מלאים. יום יום.

תודה על שאתה מנסה להבין אותי.
שאתה מקשיב.
שאתה משתדל לראות אותי.
שמעניין אותך מה עובר עלי,
איך אני מרגיש, מה חשוב לי ומה דעתי.

**
תודה על שאת מכבדת אותי.
שאינך מקטינה אותי.
שאינך מזלזלת בי, בדברי או במעשי.
שגם כשדעותינו שונות וכשאנחנו רואים דברים אחרת,
את עדיין מעריכה אותי. כאדם.

**
תודה על שאתה אוהב אותי.
שאתה רוצה שיהיה לי טוב.
שאני חשוב לך.
שאתה דואג לי.
שבאמת אכפת לך ממני ולא רק מהעבודה שאני עושה.

**
"החבילה" של הבנה – כבוד – אהבה שאני מקבל ממך אינה מובנת מאליה.
למרות שהיא לא תופיע בהצעת העבודה ובחוזה הרשמי בינינו,
מבחינתי היא בראש הרשימה.
תנאי הכרחי לעבודה המשותפת שלנו.
כש"החבילה" חסרה, או לא שלמה,
שום תואר, דרגה או הטבה לא באמת יספקו את "הסחורה"…

חיים מלאים. יום יום.

את ההשראה לפוסט הנוכחי
קיבלתי בחנות "שידות ועוד… מחסן היבואן"
ברחוב ויצמן 42 בכפר סבא
שאליה הגעתי תוך כדי שיטוט אקראי.

משהו בתצוגה שבחוץ משך את תשומת ליבי.
המוכר שקלט את זה הזמין אותי להיכנס לתוך החנות
בהבטחה שיש עוד הרבה בפנים.
נכנסתי…הסתובבתי…לקחתי את הזמן…
ואז הגעתי לפינה שהיו בה מספר שלטים של חוקים בנושאים שונים:
חוקי הכסף, חוקי הבית, חוקי האהבה, חוקי האושר ועוד.

אזהרה: זה בנאלי, שמאלצי ואפילו דביק.
העולם (כנראה) הרבה יותר מורכב מזה.

אז מה …
יש בזה הרבה מן האמת.
זה גרם לי לעצור ולקרוא.
נהניתי.
חיפשתי עוד.
התחלתי לחשוב על החוקים שלי.

הנה כמה מהחוקים שפגשתי בחנות :

חוקי הכסף
כסף יכול לקנות בית אך לא משפחה.
כסף יכול לקנות מיטה אך לא שינה.
כסף יכול לקנות שעון אך לא זמן.
כסף יכול לקנות ספר אך לא ידע.
כסף יכול לקנות מעמד אך לא כבוד.
כסף יכול לקנות סקס אך לא אהבה.
כסף יכול לקנות מנת דם אך לא חיים.

חוקי האושר
אל תשנא.
תחיה בפשטות.
תחייך.
תהנה מהרגע.
נפלת? תקום !

חוקי הבית
פרגנו אחד לשני.
תנו חיבוק ומילה טובה.
סלחו גם אם זה קשה.
זכרו מדוע התאהבתם.
לאהוב ולכבד.
למלא הבטחות ולא לאכזב.
לומר תודה ובבקשה.
נסו ביחד דברים חדשים.
הקשיבו זה לזו.
נשקו אחד את השני בכל יום.

חיים מלאים. יום יום.

"עזרה באישור, אהבה חופשי"
אחד השיעורים החשובים שקיבלתי בלימודי הרייקי.
שיעור בענווה ובכבוד.

גם אם נראה לך שאתה יכול לסייע,
גם אם את בטוחה שאת יכולה לטפל,
עזרה – באישור בלבד.

גם במחלות קשות ומאיימות,
גם במשברים מאתגרים במיוחד,
עזרה – באישור בלבד.

ניתן להציע או לחכות שיבקשו,
בכל מקרה ובכל מצב …
עזרה – באישור בלבד.

אנחנו לא אלוהים וגם לא הסגנית שלו.
אין לנו מושג מה באמת עובר עליה ואיך המצב הזה משרת אותו.
עזרה – באישור בלבד.

כשהוא מסרב לקבל את עזרתינו,
כשהיא מעדיפה להתמודד בלעדינו –
אנחנו מכבדים אותם ומכבדים את בחירתם.

עזרה – באישור בלבד.
אהבה – חופשי וכמה שיותר.

חיים מלאים. יום יום.

במדבריות אוסטרליה (ואולי אפריקה),
ישנו צמח מיוחד במינו,
היכול לשרוד עשרות שנים ללא טיפה של מים.
חיים שלמים הוא מחכה בדריכות לרגע אחד,
שבו ייווצרו התנאים המתאימים
וגשם יחל לרדת.

כשזה קורה,
גם אם למשך דקות בודדות בלבד,
משהו בו נפתח מייד,
מנצל כל טיפה הניתכת לכיוונו,
סופג את מי החיים בצורה מופלאה כלשהי,
מתרבה ומפיץ את זרעיו במהירות עצומה לכל עבר.

**
במבט מהצד,
כשמתבוננים בצמח יוצא הדופן הזה "בשגרה",
קל להאמין שהוא יבש לחלוטין ושגורלו נחרץ.
אפשר לרחם עליו ועל התנאים האכזריים שעוטפים אותו.

במבט מהצד,
קשה להבין את החיים והתהליכים המתחוללים בתוכו,
כמעט בלתי אפשרי לצפות את עוצמת התגובה שלו לגשם.

**
אולי,
בדומה להשפעה העצומה של כמה טיפות גשם חולפות על הצמח,
ישנה השפעה עצומה באותה מידה לכמה טיפות אהבה רגעיות על בני אדם
שכמו הצמח "זוכים" לחיים קשים ואכזריים במיוחד, על סף בלתי-אפשריים להישרדות.

אם את הצמח –
האם תוכלי לחכות רק עוד קצת לטיפות הגשם האוהבות והמחיות שאולי תגענה בכל רגע?

אם אתה הגשם –
האם תוכל להמשיך לרדת (ולו להרף – עין) גם כשזה נראה חסר משמעות או תוחלת?

חיים מלאים. יום יום.

"תרגול של מודעות הוא, למעשה, תרגול של אהבה.
כדי לעודד מודעות, באנשים המתעתדים לחיות עם אדם אחר,
ביקשתי מתלמידי לעזור לי להקים 'מכון לאושרו של אדם אחד'.
יהיו לנו תכנית שנתית וקורס אחד בלבד, שייקרא 'התבוננות עמוקה'.
במשך שנה ילמד כל תלמיד לתרגל התבוננות עמוקה בתוך עצמו
כדי לגלות את כל הפרחים והזבל הנמצאים בתוכו –
לא רק את אלה שיצר בעצמו,
אלא גם את המורשת שקיבל מאבותיו ומהחברה.

בסוף הקורס יקבל כל תלמיד תעודה,
שכתוב בה שלאותו התלמיד יש הכישורים הדרושים לנישואים.
לדעתי, חשוב שכל הזוגות הצעירים יתרגלו בצורה זו
לפני צאתם למסע הגילוי ההדדי, דהיינו – הנישואים.
אם הם אינם מכירים היטב את עצמם
ואינם מקדישים זמן להתרת הקשרים הפנימיים שבתוכם,
תהיה שנת נישואיהם הראשונה קשה."

**
"כשמישהו אומר לנו משהו לא נעים,
ואיננו מבינים למה הוא אומר זאת,
אנחנו נפגעים ונוצר קשר בתוכנו.
היעדר הבנה הוא המקור לכל הקשרים הפנימיים.
אם אנחנו מתרגלים מודעות,
אנחנו יכולים ללמוד איך לזהות קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו
ונוכל למצוא דרכים להתיר אותו.
מבנים פנימיים דורשים את תשומת ליבנו המלאה ברגע שהם נבנים,
כשהם עדיין רופפים, וכך התרתם תהיה קלה יותר.
אם איננו מתירים את הקשרים ברגע היווצרותם,
הם יתהדקו ויתחזקו."

~ הקטעים מתוך הספר "לגעת בשלווה" מאת טיך נהאת האן.

חיים מלאים. יום יום.

כשראיתי שנפגעת ממשהו שאמרו לך
ושאתה לוקח את זה יותר "קשה"
ממה שחשבתי שאתה צריך לקחת את זה,
שוב התבלבלתי…

**
ניסיתי להסביר לך למה זה לא כזה נורא כדי שתתרגש מזה פחות.
ניסיתי לגרום לך לשנות את התגובה שלך כי חשבתי שהיא מוגזמת.
ניסיתי להסב את תשומת לבך למשהו אחר וקיוויתי שתשכח.
ניסיתי לחנך אותך כדי שתלמד מזה לעתיד.
ניסיתי לספר לך בדיחות וממש רציתי שתתחיל לצחוק.
ניסיתי ללמד אותך מניסיוני והתחלתי לספר לך על עצמי.
ניסיתי לעזוב אותך לבד והתאכזבתי שאחרי כמה דקות לא השתנה כלום.

**
בכל הניסיונות הללו לא ממש ראיתי אותך.
לא באמת הייתי אתך.
ברמה מסוימת לא כיבדתי את המקום שלך.
אולי אפילו לא סמכתי עליך שתתמודד עם זה.

**
כ"שתפסתי" את עצמי ב"בור" הזה,
כבר היית במיטה והתקשית להירדם.
שאלתי אותך אם תרצה שפשוט אהיה לידך
ולשמחתי אמרת "כן".
קיבלתי הזדמנות נוספת…
הפעם, פשוט ישבתי לידך ונתנו ידיים.
בלי דיבורים…
הייתי אתך,
הקשבתי לנשימות שלך
והזרמתי לך אהבה.

**
ברגעים שאני פחות מבולבל,
החיים יותר פשוטים.
והרבה יותר מלאים.

חיים מלאים. יום יום.