תגית: ביטחון

לא אעשה את זה
כי איני בטוח שזה נכון
או
כי אני בטוח שזה נכון
אבל איני בטוח שאני יכול
או
כי אני בטוח שזה נכון ושאני יכול
אבל איני בטוח שזה ישנה משהו
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול ושזה ישנה משהו
אבל איני בטוח שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
או
כי אני בטוח שזה נכון, שאני יכול, שזה ישנה משהו למישהו,
ואפילו שזה מספיק כדי לפתור את הבעיה
אבל בזמן שאעשה את זה, לא אעשה משהו אחר,
אולי חשוב יותר.

ספק יכול לשתק.
יש אינספור סיבות למה לא לעשות את זה.

**
אעשה את זה
כשאבחר לעשות את זה.

גם אם איני בטוח
שזה נכון,
שאני יכול,
שזה ישנה,
שזה מספיק,
שזה הכי חשוב.

חיים מלאים. היום.

זו הבחירה שלך.
יש גבול למה שאני יכול לעשות.

**
מהמקום שבו אני נמצא עכשיו,
ובמחשבה על המקום שבו את נמצאת כרגע,
משהו בי מאמין שבמצב הנוכחי,
יש בחירות טובות יותר ובחירות רעות יותר עבורך.

**
מהמקום שבו אני נמצא עכשיו,
ובמחשבה על המקום שבו את נמצאת כרגע,
משהו בי יודע שאין לי מושג
ושאני לא באמת יכול לדעת איזו בחירה עדיפה עבורך.

**
במקום שבו אני נמצא עכשיו,
בין החלק הלחוץ שיודע מה טוב ומה רע,
לבין החלק הבוטח שאין לו מושג,
חשוב לי שתדעי
שאני כאן בשבילך
בכל בחירה שתבחרי.
דואג לך,
סומך עלייך,
אוהב אותך.

חיים מלאים. היום.

לרגע שכחתי מי אני.
לרגע שכחתי מה אני שווה.
שאני שווה.

**
לרגע הקשבתי לקולות,
בתוכי ומחוצה לי,
והאמנתי שאני לא.
לא מספיק…
לא כמו שצריך.
לא בסדר.

**
כיף להיזכר.

**
"הרגע" יכול להימשך שתי דקות,
יומיים, שבועיים, חודשיים או שנתיים.

לפעמים הוא נמשך נצח.
או לפחות חיים שלמים.

חיים מלאים. היום.

"חשבו על תרנגול ההודו שמאכילים אותו בכל יום.
כל האכלה בודדת תחזק את אמונת העוף שחוק כללי של החיים קובע
כי פרטים ידידותיים של המין האנושי הדואגים לטובתו מאכילים אותו בכל יום.
באחר הצהריים של יום רביעי לפני חג ההודיה
יקרה לתרנגול ההודו משהו בלתי צפוי.
הוא יחווה עדכון של האמונה."

~ מתוך "הברבור השחור" מאת נסים ניקולס טאלב

**
באופן עקבי והדרגתי, תחושת הביטחון של תרנגול ההודו
הולכת ומתחזקת ככל שהסיכון עבורו הולך וגדל.
באופן פרדוקסלי במיוחד,
תחושת הביטחון של אותו תרנגול תגיע לשיאה
בדיוק ביום שבו הסיכון עבורו יהיה בשיאו.

חיים מלאים. היום.

אולפנו לחשוב ש"יותר" זה יותר טוב.
ש"מספיק" הוא ההיפך מ"מצוין".

חונכנו שעצירה היא תנועה גסה.
לא לגיטימית.
חסרת אחריות.
(תשאלו את הצרצר והנמלה).

עמוק בתוכנו אנו מאמינים
ש"די" מוביל לבינוניות.
רק הפרנואידים שורדים.
העולם מסוכן.
חייבים להמשיך לרוץ.

**
מספיק.

במידה הנכונה.
לא פחות מדי ולא יותר מדי.

בטווח המתאים.
בין גבול תחתון לגבול עליון.

מספיק שממלא ולא מעמיס.
מספיק שמשרת ולא משעבד.

לדעת לעצור כשמשהו מספיק.
גם אם אפשר יותר.
גם כשזה מפתה.

להתמיד ולהמשיך כשזה לא מספיק.
גם כשזה לא נוח.
גם כשקשה.

**
מספיק.

תחושה, תפיסה, הוויה, הלך מחשבה.
לפעמים אפילו מספר.

אולי מספיק = חופש ?

מספיק בתזונה.
מספיק בהכנסות.
מספיק בהוצאות.
מספיק בפעילות גופנית.
מספיק בעבודה ובעסקים.
מספיק במערכות יחסים.
מספיק בלמידה.
מספיק במקום.
מספיק במידע.

חיים מלאים. יום יום.

לא לבשת את החולצה הזו כבר שנתיים,
אבל כדאי להמשיך לשמור אותה בארון,
ליתר ביטחון.

אין סיכוי שתקראי את המיילים שהוא שולח,
אבל בחרת להירשם לתפוצה בכל זאת,
כדי שחס וחלילה לא תפספסי משהו.

אתה לא משתמש בדברים כאלה,
אבל הסכמת לקבל את המתנה שהציעו לך,
כי היא לא עולה דבר.

למרות שרצית לקבל החלטה,
העדפת לדחות ו"לבדוק" עוד אפשרויות,
כי אולי יש משהו יותר טוב מעבר לפינה.

היה מבצע של שלוש במאה,
אז לקחת את כל הספרים הללו,
שמונחים עכשיו על המדף ביחד עם שאר אחיהם הלא מדופדפים.

"ליתר ביטחון"
אנחנו אוגרים, שומרים, אוספים, מעמיסים ודוחים,
נסתמים ונחנקים,
חוששים לשחרר,
מסרבים להשתחרר,
מתקשים לנשום.

רק היום –
שחררי פריט אחד מהארון.
הסר עצמך מרשימת תפוצה לא רלוונטית.
הוציאי מהבית (עכשיו !) משהו שאין לך בו צורך,
קבל החלטה והוצא אותה לפועל,
העבירי חמישה ספרים "לסיפור חוזר".

חיים מלאים. יום יום.

כשבוחרים בנתיב לא סטנדרטי ובדרך לא מסומנת,
כדאי שיהיה "למה" (why) חזק וכוונה בהירה.
שכנוע פנימי וסביבה תומכת מסייעים מאוד. כשהם שם…

כשעושים משהו שאין לו שם,
שהוא לא לגמרי ברור, או שאינו קיים עדיין,
כדאי שיהיה חיבור עמוק למהות והקשבה רגישה לצעד הבא.

במקומות לא מוכרים, בשבילים לא מסומנים, חסרי מפות ומדריכים,
הדרך יכולה להיות מאתגרת. מבלבלת.
לפעמים מעייפת.

מפתה לחזור לדרך המלך, לנתיב סטנדרטי, למקום מוכר.
חלקים מסוימים בנו כמהים לוודאות. לביטחון. להגדרה.

חיים מלאים. יום יום.

 

בסרטים, בספרים ובסדנאות קסם, התהליך פשוט ורומנטי:
1. הגדר לאן אתה רוצה להגיע.
2. בני תוכנית שתקח אותך לשם.
3. התחל להתקדם והתמד בדרכך.
4. הגיעי לקו הגמר.
5. חגיגה גדולה.

בחיים, זה יכול להיות מאוד שונה.
מעברים (לפעמים חדים) בין סיפוק, גאווה, התלהבות, ביטחון, שמחה לבין בלבול, תהייה, דכדוך, חוסר בטחון, עייפות, ייאוש, ספק.
רכבות הרים רגשיות ומנטליות.

*****
הקושי האמיתי לעתים אינו להתמיד בדרך שאנו בטוחים לגביה ושקשה להתקדם בה.
הקושי הגדול באמת הוא להתקדם בדרך שאיננו בטוחים לגביה כשעולות השאלות הבאות:
האם אני במקום הנכון?
האם זו הדרך שמתאימה לי?
האם זה מקדם אותי או מעכב אותי?
האם המטרה שסימנתי היא מטרה מדויקת עבורי?
מה אני מנסה לעשות?
האם אני לא עושה טעות?
לאן אני מנסה להגיע?
האם ההשקעה כדאית?
האם לא כדאי להשקיע במקום אחר במקום?
האם להמשיך ולהתמיד באותו כיוון או לשנות תפקיד , מסגרת, שיטה?
האם זו התמדה או התעקשות?
האם זה שינוי בריא או בריחה מהתמודדות?

*****
לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.

לפוסט הזה אין פתרון בהיר, כללי אצבע אפקטיביים או תשובת פלא.

לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.

חיים מלאים. יום יום.