מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
אויר זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
גם מידע.
כשאת מנסה ולא מצליחה
לקבל מידע,
להבין משהו לא ברור,
או להגיע לחיבור עם תשובה לשאלה שמעסיקה אותך,
יכול להיות שזה בגלל לחץ גבוה.
**
לחץ גבוה בתוכך.
לחץ גבוה של פחד,
או של שיפוטיות,
או של עומס,
או של ידיעת-כל,
או של תלות בתוצאה מסוימת.
**
כשהלחץ הפנימי גבוה,
המידע לא יכול לזרום.
(גם אם הוא ממש רוצה)
כשהלחץ הפנימי נמוך,
מידע רלוונטי, חשוב ומרגש
לא יכול שלא להגיע.
חיים מלאים. היום.
היום סיפרת לי
שאת עדיין זוכרת
משהו שאמרתי לך אז,
כשביקרתי אותך לפני כשנתיים…
כמה הדבר הזה משמעותי עבורך
ואיך הוא השפיע עלייך ועל אנשים רבים אחרים.
**
לא זכרתי שסיפרת לך את זה.
לא היה לי מושג כמה זה משמעותי.
תודה רבה שבחרת לשתף אותי בזה.
כששמעתי את זה ממך הבוקר זה עשה לי את היום.
**
לפעמים אנחנו לא מודעים
להשפעה של משפט אחד
ולעוצמה של הכרת תודה אחת
הבאים מהלב ונכנסים אל הלב.
חיים מלאים. היום.
בהנחה שהוא לא יודע כמה את חושבת עליו וכמה זמן את מקדישה לו…
בהנחה שהיא לא יודעת מה אתה עושה עבורה מאחורי הקלעים ואלו מחירים אתה משלם…
בהנחה שהוא לא יודע כמה אנרגיה את משקיעה בעניין שלו וכמה אנשים מעורבים…
בהנחה שהיא לא יודעת, מבינה או מאמינה כמה היא חשובה לך…
בהנחה שהוא לא יודע כמה זה מורכב ואולי גם לא ידע…
בהנחה שהיא לא רואה את התמונה המלאה שאת רואה ושאולי גם לא תוכלי לשתף אותה בזה…
**
בהנחה שאולי למרות כל ההשקעה, האנרגיה והמאמץ,
הם לא יראו את זה, ישכחו את זה, יעריכו את זה פחות ממה שלדעתך צריך
ואולי אפילו ישפטו אותך, יכעסו עלייך ולא יעריכו אותך –
בהנחה שכל זה (אולי/סביר להניח/כנראה) יקרה:
האם עדיין חשוב לך לעשות את זה ?
חיים מלאים. היום.
איך מגדלים אהב"ה בארגון ?
אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.
אחריות, שותפות וערבות הדדית –
אנחנו בעסקי "הביחד".
בעסקי "הגם וגם".
גם צרכי העובד וגם צרכי הארגון.
בעולם מורכב, אינטנסיבי ודינמי אי אפשר לבד.
מערכות היחסים, האכפתיות והערבות ההדדית הם תנאי להצלחה.
לכל אחד מאיתנו יש רק 100% אחריות על הדבר הזה.
כשאנחנו שותפים לדרך,
בלי קשר לדרגות ולתארים שלנו,
חשוב לי שאת תצליחי ושיהיה לך טוב
וחשוב לך שאני אצליח ושיהיה לי טוב.
שותפים מנסים להצליח ביחד.
גם כשזה מאתגר ולא פשוט.
בלי אחריות, שותפות וערבות הדדית
לא יכולה להיות אהב"ה.
התפתחות אישית ומקצועית –
התפתחות, שינוי, גדילה ולמידה.
אישית ומקצועית.
כבני אדם וכאנשי מקצוע.
התפתחות שלנו, של העסק שלנו ושל הארגון.
העולם זז, משתנה ומתהווה כל הזמן.
גם בני אדם.
גם אנחנו.
אם בחרנו להיות שותפים,
סעיף מרכזי בחוזה שלנו הוא התפתחות.
הקשבה, שיחות משמעותיות, משוב והתבוננות
כתהליכים התומכים ומאיצים התפתחות.
אנחנו תורמים לתהליכי ההתפתחות זו של זה
ומחויבים להתפתחות הבריאה של הדבר שאנו חלק ממנו.
במקום שבו לא תהיה התפתחות, אישית ומקצועית
אהב"ה לא תתקיים לאורך זמן.
בחירה וחיבור –
זה מתחיל בבחירה להיות כאן, להיות חלק מזה.
הבחירה היא תמיד 100% שלנו.
לא ניתן לכפות אותה או לאלץ אותה.
ברמה מסוימת היא בחירה יום – יומית.
חיבור הוא חלק מכך.
חיבור למקצוע, לאנשים, לארגון.
חיבור לפרויקט, לערך, לערכים ולמשמעות.
חיבור לדבר שאני משקיע בו כל-כך הרבה שעות מזמני.
במקום שבו הבחירה היא רק או בעיקר מתוך השרדות, פחד או חוסר ברירה
לא יהיה חיבור. ולא תהיה אהב"ה.
הכרת תודה, שמחה והנאה –
בכל רגע נתון יש את חצי הכוס המלאה ואת חצי הכוס הריקה.
בכל מצב אפשר לראות את מה שכבר מתמלא ואת מה שעדיין חסר.
מה אתה רואה?
למה את מתייחסת?
הכרת תודה היא יכולת נרכשת.
שריר שניתן וכדאי לפתח.
ללמוד להכיר תודה.
להרגיש נוח לעשות את זה.
למישהו.
על משהו.
לשותפים שלנו.
לעובדים ולמנהלים שלנו.
ולא פחות חשוב,
לעצמנו.
במיוחד לעצמנו.
הדרך חשובה לא פחות מהמטרה.
המסע חשוב לא פחות מהיעד.
במקום שבו לא תהיה הכרת תודה, שמחה והנאה, לא באמת תהיה הצלחה.
ובטח שלא אהב"ה.
**
דעתי האישית:
ארגון הוא לא משפחה.
ולעולם לא יהיה.
הניסיון להציג אותו ככזה מטעה ומבלבל.
ועם זאת, אהב"ה אמיתית, עוצמתית ומרגשת
יכולה להתרחש גם במקום עבודה, בארגון או בחברה.
לא במקום אהבה במשפחה, אלא לצדה.
אהב"ה עם ראשי תיבות ואהבה בלי ראשי תיבות.
וכשזה קורה, כולם מרוויחים.
אני יודע כי אני חלק מארגון שכזה.
חלק ממחלקה שיש בה הרבה אהב"ה. והמון אהבה.
אני יודע, כי אני חווה את זה יום יום כבר שנים.
אני יודע, כי אני רואה את זה בארגונים נוספים שאתם אני עובד ושאותם אני מלווה.
אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.
צרו קשר אם אתם רוצים לגדל אהב"ה גם אצלכם.
מקסימום נצליח.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
שלושה מצבי הקשבה
א. להקשיב כדי להתקיף
ב. להקשיב כדי להגיב
ג. להקשיב כד להבין
**
א. להקשיב כדי להתקיף
כוונה מרכזית: להיכנס במי שמולך, לחסום, לנצח.
ב. להקשיב כדי להגיב
כוונה מרכזית: להגיד את דעתך, להישמע, להשפיע.
ג. להקשיב כד להבין
כוונה מרכזית: להעמיק הבנה, ליצור חיבור.
**
בכל רגע נתון אפשר להיות במצב הקשבה מסוים אחד בלבד.
או להתקיף, או להגיב, או להבין.
איך הקשבת היום?
חיים מלאים. היום.
מזמן
לא דיברנו
לא צחקנו
לא נגענו
לא אהבנו
ביחד…
חיים מלאים. היום.
רק להקשיב
רק להיות נוכח
רק לשבת עם
רק לתת יד
בלי לפתור
בלי להציל
בלי לעזור
בלי לשנות
בלי לתקן
בלי עצות
בלי להיות חכם
בלי להוביל
בלי להיבהל
בלי להילחץ
בלי לשפוט
בלי אג'נדה
בלי שורות תחתונות
בלי לרוץ לספר לחבר'ה
בכוונה
בכבוד
בסקרנות
בענווה
בביטחון
בהכרת תודה
באהבה
חיים מלאים. היום.
ארבע מחשבות על אחרי החגים
א.
אחרי החגים זה עכשיו.
**
ב.
מעניין כמה מהר יוחלף התירוץ של "אחרי החגים" בתירוץ אחר.
**
ג.
לחלק מהאנשים תקופת החגים מהנה במיוחד:
מנוחה, חופשה, טיולים, חברים ומשפחה.
לאחרים, זו תקופה קשה במיוחד:
כאב, בדידות, געגוע, קונפליקטים ומשפחה.
**
ד.
אחרי החגים שלך –
– חזרה לשגרה נוחה ובריאה?
– אסטרטגיה יעילה לבריחה ולהדחקה?
– מרוץ אינטנסיבי, שוחק ובלתי נגמר?
– חיים מלאים ומאוזנים של גם וגם וגם?
– או אולי משהו אחר…?
חיים מלאים. היום.
בקרב שבטים מסוימים בדרום אפריקה,
המונח המקובל לאמירת שלום כשפוגשים אדם הוא "Sawu Bona" ומשמעו "אני רואה אותך".
התגובה השגורה היא "Sikhona" – "אני כאן".
הסדר חשוב: ברמה מסוימת, לפני שאני מבחין בך אינך קיים.
כשאני מבחין בך, אני בעצם "יוצר" אותך ומביא אותך לחיים.
בשנים האחרונות אני זוכה ללוות תהליכים מתמשכים בחברות שונות.
התהליכים שונים זה מזה ומותאמים לצרכים המסוימים של כל ארגון.
עם זאת, יש משהו עקבי, שחוזר שוב ושוב בכל התהליכים.
משהו שמקפידים לבצע בכל מפגש.
לפחות פעם אחת.
בתחילה הוא עלול לעורר מבוכה וחוסר נוחות בקרב חלק מהמשתתפים.
כמעט תמיד, בסוף התהליך, במפגש הסיכום,
רבים מציינים את ה"משהו" הזה כאחד הדברים הכי משמעותיים שהם לוקחים לעצמם.
"בדיקת דופק".
ניתן לעשות זאת בצורות שונות.
העיקרון הוא לאפשר לכל אדם בקבוצה לשתף בקצרה במה שחי בו כרגע.
עם או בלי קשר לנושא המפגש.
בהיבטים שקשורים לעבודה, לבית או לכל נושא שהוא.
כשאדם משתף הוא מוזמן לומר כמה מילים או משפטים.
בנוגע למה שחי בו כרגע או למקום שתשומת הלב שלו נמצאת עכשיו.
לאחר שמשתתף מסיים לשתף, מברכים אותו ב"בוקר טוב" או בברכה דומה.
(המהווה מעין תחליף ל – Sawu Bona).
הבקשה מהמשתתפים בזמן השיתוף היא להקשיב בתשומת לב,
אך לא להתייחס או להפוך את זה לשיחה קבוצתית.
הקבוצה מתבקשת להימנע מלנסות לעזור, להציע הצעות, לספר בדיחות, לנחם או לעודד.
(לכל אלו יהיה מקום בהפסקה או לאחר המפגש).
בסבב קצר בן מספר דקות כל אדם מקבל הזדמנות להישמע ולהיראות.
לכל משתתף ומשתתפת יש את המקום שלהם ואת הלגיטימציה המלאה
לשתף במה שחי בתוכם ומעסיק אותם כרגע.
מכאן אפשר להמשיך…
"בדיקת דופק" אינה שמורה למפגשים קבוצתיים בלבד.
ניתן להשתמש בה בכל מסגרת ובכל רגע נתון.
בפגישה אישית פנים אל פנים, בטלפון ואפילו במייל.
עם מעט תרגול, מוכנות לשתף בפתיחות והתגברות על מבוכה ראשונית,
"בדיקת דופק" יכולה להוות טקס משמעותי ומרגש מאוד בקבוצה
התורם להגברת הנוכחות ולחיבור מקרב בין כל המשתתפים.
הנה דוגמא לבדיקת הדופק שלי, למה שחי בתוכי כרגע:
חיים ומוות.
שמעון פרס שנפטר השבוע.
איתי לוי, חבר, שהיום מלאו שלושים למותו.
רותם כרמי שבוחרת כל יום מחדש.
קדושת החיים.
הארעיות שלהם.
סוף שבוע מיוחד שממש חיכיתי לו ושמתחיל בקרוב.
שני מפגשים אנושיים עוצמתיים שקרו השבוע. אני בר מזל.
התרגשות מסיום שנה והשלמת אתגר של כתיבה יומית.
עייפות.
הכרת תודה על משפחה. על חברים.
על חיים מלאים.
Sikhona – אני כאן.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
נ.ב. גיליתי שכבר כתבתי על בדיקת דופק בעבר. הנה מאמר נוסף בנושא.
תודה על שאתה מנסה להבין אותי.
שאתה מקשיב.
שאתה משתדל לראות אותי.
שמעניין אותך מה עובר עלי,
איך אני מרגיש, מה חשוב לי ומה דעתי.
**
תודה על שאת מכבדת אותי.
שאינך מקטינה אותי.
שאינך מזלזלת בי, בדברי או במעשי.
שגם כשדעותינו שונות וכשאנחנו רואים דברים אחרת,
את עדיין מעריכה אותי. כאדם.
**
תודה על שאתה אוהב אותי.
שאתה רוצה שיהיה לי טוב.
שאני חשוב לך.
שאתה דואג לי.
שבאמת אכפת לך ממני ולא רק מהעבודה שאני עושה.
**
"החבילה" של הבנה – כבוד – אהבה שאני מקבל ממך אינה מובנת מאליה.
למרות שהיא לא תופיע בהצעת העבודה ובחוזה הרשמי בינינו,
מבחינתי היא בראש הרשימה.
תנאי הכרחי לעבודה המשותפת שלנו.
כש"החבילה" חסרה, או לא שלמה,
שום תואר, דרגה או הטבה לא באמת יספקו את "הסחורה"…
חיים מלאים. יום יום.