תגית: כאב

עבור חלק מהאנשים זהו חג הכאב.
חג העצב, האובדן, הבדידות, הגעגוע, המחסור.

עבור חלק מהמשפחות זהו חג העימות.
חג הריבים, הקונפליקטים והעצבים המתוחים.

**
קשה יותר לברוח בחג החירות.
כשהמשרד סגור,
כשהשגרה המגוננת יוצאת לחופשה,
כשנמצאים ביחד או לבד,
ימים שלמים, רצופים, ארוכים.

**
אולי יש קשר הדוק,
בין כמות התמונות
של הפרצופים המחייכים, המאכלים והנופים
למסת הכאב והבדידות שאנשים חווים.

חיים מלאים. היום.

יש אנשים שאתה גאה להיקרא חבר שלהם.
יש מקומות שאתה שמח שלא ביקרת בהם.
יש מצבים שאין לך סיכוי להבין.

**
פציעה אנושה ושיקום ארוך
יכולים להיות אסטרטגיה יעילה
לחיים
עם עצמך

**
המטענים הקטלניים
שפגשת באותו לילה
מתגמדים ביחס
למטענים השקופים
הכבדים מנשוא
שאתה סוחב

לבד

כל רגע מאז

**
אף אחד לא היה שם כמוך.
אף אחד לא מסוגל להבין מה עבר עליך.
לאף אחד אין זכות לשפוט אותך.

גם לא לך.

**
בזכותך
שוב נזכרתי אתמול
מי אני
כל-כך קל לי
לשכוח את
עצמי

חיים מלאים. היום.

זה לא רוע.
זו לא טיפשות.
זו גם לא אנוכיות.
ואפילו לא תאוות בצע.

**
זה בסך הכול בלבול.
אולי פחד…
או כאב…

**
אין לך מושג.
אין לך מושג מה עובר עליו.
אין לך מושג מה הסיפור שלה.
דברים הם לא בהכרח כמו שהם נראים.

**
לאט לאט…
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר חמלה.

חיים מלאים. היום.

אם רק מישהו היה יכול להבטיח
שאלו העננים השחורים של לפני הגשם
הכאבים של לפני לידה

**
אם רק מישהו היה יכול להבטיח
אז היה הרבה יותר קל
והרבה פחות כואב

**
ואם לא להבטיח
לפחות להציע
ואם לא להציע
לפחות להיות

אתך
עם זה

חיים מלאים. היום.

היום לא.
היום קשה מדי.
כואב מדי.
מפחיד מדי.
אולי מחר…

**
סעי לשלום
ותחזרי בשלום

**
רגע אחד
של ריכוז ושל מוכנות.
רגע אחד של חיבור.

חודשים של תקיעות
נעלמים ברגע אחד.
ככה פתאום.

חגיגת בוקר.

**
גם וגם וגם.

חיים מלאים. היום.

ביום האחרון של השנה
חגגת 70 ("שישים פלוס") עגול ומשמעותי
התוודעתי לאובדן הכואב שחוויתם לפני כמה שבועות
אירחנו יום הולדת 15 משפחתי
שיתפת אותנו במחלה ה"לא ידידותית" של אביך
קיבלת סוף סוף הצעת נישואין (קולולו !!!)
כתבת לי בגאווה (יש על מה !) על עמידה באתגר עשרת הימים האחרונים

**
עוד יום של חיים מלאים.
של שמחות ושל כאבים.
של חגיגות ושל אבל.

חיים מלאים. היום.

גזענות. אלימות. כוחנות. שחיתות.
רצח עם. סוריה. ילדי–רחוב. חסרי-בית.
מלחמות השרדות. קשישים. ניצולי שואה.
ALS. סרטן. אלצהיימר. מחלות קשות. התאבדויות.
התעללות. הטרדות מיניות. זנות. סמים.
פיטורים. אבטלה. עוני. חקלאים קורסים.
פערים כלכלים. פערים חברתיים. אי שוויון.
הרג בעלי-חיים. תאונות דרכים. משפחות מתפרקות.
פליטים. חוסר אנושיות. אזרחים סוג ב'.

**
הצפה.
כאב אינסופי.
סבל שלא נגמר.

מה כבר אפשר לעשות… ??
הרי שום דבר לא באמת ישנה…

**
לנשום.
להחזיק כוונה.
לנקוט עמדה.
לחגוג ולשמוח.
להתאבל ולכאוב.
להמשיך להאמין.
לשמור על עצמנו.
להשפיע במקומות שניתן.
כל אדם הוא עולם ומלואו.
קצת יותר חמלה ואנושיות.
נוכחות ועשייה מעבר לעצמנו.
להשקיע אנרגיה במקומות חשובים.
להכיר תודה על מה שיש.
להוקיר את שאינו מובן מאליו.
לנשום…

חיים מלאים. היום.

ארבע מחשבות על אחרי החגים

א.
אחרי החגים זה עכשיו.

**
ב.
מעניין כמה מהר יוחלף התירוץ של "אחרי החגים" בתירוץ אחר.

**
ג.
לחלק מהאנשים תקופת החגים מהנה במיוחד:
מנוחה, חופשה, טיולים, חברים ומשפחה.

לאחרים, זו תקופה קשה במיוחד:
כאב, בדידות, געגוע, קונפליקטים ומשפחה.

**
ד.
אחרי החגים שלך –
– חזרה לשגרה נוחה ובריאה?
– אסטרטגיה יעילה לבריחה ולהדחקה?
– מרוץ אינטנסיבי, שוחק ובלתי נגמר?
– חיים מלאים ומאוזנים של גם וגם וגם?
– או אולי משהו אחר…?

חיים מלאים. היום.

הרבה לפני השיר של הראפר תאמר נאפר
שכלל בין היתר משפטים של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש…

הרבה לפני שהשרה מירי רגב יצאה מהאולם, חזרה אל האולם,
נאמה, נקטעה ושוב נאמה…

הרבה לפני שהמשתתפים בטקס פרסי אופיר לקולנוע ישראלי
מחאו כפיים, צעקו בוז, נטשו או נשארו…

הרבה לפני שהעיתונים ומהדורות החדשות עלו עם הכותרות
והרשתות החברתיות רחשו עם התגובות…

הרבה לפני שכל זה קרה,
אישה אחת עשתה שלום.
יום יום.
במשך תקופה ארוכה.
ואינטנסיבית.
עם בדואים, ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים ויהודים.
יצירה משותפת של אנשי מקצוע, של חברים, של בני אדם.
בהרבה רגישות, אחריות, כבוד ומקצוענות.
בלי לברוח מהמציאות המורכבת, לפשט או לייפות אותה.
עם המון חיבור.
ואהבה.
ואומץ.
ותקווה.

כשעילית זקצר עלתה לבמה לקבל
את פרס הסרט הטוב ביותר ל"סופת חול"
היא שיתפה שלמרות שזה אמור להיות מעמד מאוד שמח עבורה,
כרגע, בעיקר, מתחשק לה לבכות.
ככה..
בפשטות, בכנות,
בקיצור,
בלי המון מילים
ובלי התלהמות.

**
בעולם שבו יש טובים ורעים,
צודקים וטועים, זכאים ואשמים,
קשה לעשות שלום.

הניסיון למפות את האולם,
או את העולם,
לטובים ורעים, לצודקים וטועים, לזכאים ואשמים,
רק מעמיק את הקיטוב ומנציח אותו.

במקום זאת אולי כדאי לשלב עבודה פנימית ועבודה חיצונית.

עבודה פנימית:
להכיר בכאב, בפחד, בכעס, בחוסר האונים, בייאוש, בעייפות.
שבתוכנו. לתת להם מקום.
לנשום.
לעבוד אתם.
בלי לברוח. בלי להדחיק.
בלי להאשים אחרים.

עבודה חיצונית:
עם אנשים. עם הסביבה.
כדאי לקחת אחריות.
להפסיק להאשים את מירי, את תאמר או את התקשורת.
הבחירה במי ובמה להשקיע
את תשומת הלב, את האנרגיה, את העשייה,
היא רק שלנו. רק ב 100% מהמקרים.

המלצה חמה להשקעה בעצמכם ובשלום: עילית זקצר ו"סופת חול".

 

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר.

יש חידות שאין להן פתרון.
לבעיות מסוימות אין תשובות.
"סוף הוליוודי" אינו תמיד אפשרי.
לחלק מהאתגרים אין מענה מיטבי מלא.
לא תמיד ניתן להשיג את כל מה שרוצים ושכולם יהיו מרוצים.

**
ניסיון עיקש להשיג הכול יכול לייצר תקיעות מתסכלת ומיאשת.
חיפוש עקר ובלתי מתפשר יכול להיות הרסני ומסוכן.
ציפיות לא מתואמות יכולות להוביל לחיים אומללים.

**
8 המלצות למצבי "אין פתרון":

1. ללמוד להחזיק חוסר נוחות, קושי, פחד, כאב וחוסר וודאות.
2. לפתח את היכולת לחגוג,לשמוח ולהכיר תודה גם בתהליכים קשים במיוחד.
3. להעריך ולכבד את מורכבות המצבים והאתגרים שאנו פוגשים. Respect.
4. להפסיק לחפש תשובות בית-ספר ופתרונות קסם שלא ניתן למצוא.
5. לשקול להגדיר מחדש את הבעיה או להחליף את החידה. בלי לברוח מהמציאות.
6. להתמקד בדברים הכי חשובים. גם על חשבון דברים אחרים.
7. לחיות קצת יותר בשלום עם מחירים ועם אי-מושלמות.
8. לנשום.

חיים מלאים. יום יום.