תגית: מודעות

קבוצה א':
1. העולם מקום מסוכן.
2. אין מספיק לכולם.

קבוצה ב':
1. העולם מקום בטוח.
2. יש מספיק לכולם.

**
שתי קבוצות של אמונות יסוד.
בכל קבוצה שתי אקסיומות המגדירות חיים שלמים.

לכל קבוצה שירשת או שפיתחת לאורך השנים
ניתן למצוא אינסוף הוכחות שהיא הקבוצה הנכונה.
התקשורת והרשתות החברתיות לשרותך.
כל קליק ולייק יקרבו לך עוד מאותו סוג.

**
– איזו קבוצה ירשת מהבית?
– האם שינית או פיתחת קבוצה בעצמך לאורך השנים?
– איך הקבוצה הזו מנהלת אותך ואת חייך ביום – יום?
– איך הקבוצה הזו מנהלת אותך ואת חייך ממש כרגע?

חיים מלאים. יום יום.

5 סוגים של לחצים (רשימה חלקית)

א. לחץ מאי-נוחות
משהו לא יהיה מושלם, כיף, מהנה ונוח.
אולי גם "נשלם עליו" בזמן, באנרגיה, בכסף.

ב. לחץ מעומס
ריבוי משימות ועניינים שאנו עוסקים בהם בו זמנית.
גם אם כל משימה בפני עצמה היא ברת-ביצוע ואינה מאתגרת במיוחד,
כשכולן נערמות ביחד ומתרחשות בעת ובעונה אחת זה מלחיץ.

ג. לחץ מהלא – נודע
אי – וודאות וחוסר אונים שאנו חווים כשאין לנו מושג איך המצב יתפתח ומה יקרה.
אנו חיות אנושיות המחפשות וודאות ונלחצות כשאין.
לחץ מהלא – נודע יתפוגג או יומר ללחץ מסוג אחר כשהבהירות תיווצר.

ד. לחץ מכישלון
בביצוע משימה מסוימת או תפקיד כלשהו.
הכישלון יכול להיות מוגדר ע"י סמכות חיצונית או פנימית (אנחנו).
בעבודה, במערכות יחסים, בלימודים ובכל תחום שהוא.

ה. לחץ הישרדותי
סכנת חיים שלא בטוח איך נצא ממנה.
ענייני בריאות או כסף שמאיימים על חיינו.

**
החופש הגדול, שינוי תפקיד,
קניית ומכירת בית, איסלם קיצוני בעולם,
מזג האוויר, החלפת בית ספר,
המבחן הקרוב, הפרויקט הנוכחי,
הפגישה הבאה, הטיסה לחו"ל,
הפידבק שקיבלתי, רופא השיניים…

**
יש משהו מרגיע בעצם ההתבוננות בלחץ שלך,
הזיהוי שלו וההבנה שהוא אינו לחץ הישרדותי אמיתי.

במצבים שבהם ישנו לחץ הישרדותי אמיתי,
כדאי שהוא יקבל עדיפות עליונה.
כל השאר פחות חשוב כרגע.
ופחות מלחיץ.

חיים מלאים. יום יום.

"תרגול של מודעות הוא, למעשה, תרגול של אהבה.
כדי לעודד מודעות, באנשים המתעתדים לחיות עם אדם אחר,
ביקשתי מתלמידי לעזור לי להקים 'מכון לאושרו של אדם אחד'.
יהיו לנו תכנית שנתית וקורס אחד בלבד, שייקרא 'התבוננות עמוקה'.
במשך שנה ילמד כל תלמיד לתרגל התבוננות עמוקה בתוך עצמו
כדי לגלות את כל הפרחים והזבל הנמצאים בתוכו –
לא רק את אלה שיצר בעצמו,
אלא גם את המורשת שקיבל מאבותיו ומהחברה.

בסוף הקורס יקבל כל תלמיד תעודה,
שכתוב בה שלאותו התלמיד יש הכישורים הדרושים לנישואים.
לדעתי, חשוב שכל הזוגות הצעירים יתרגלו בצורה זו
לפני צאתם למסע הגילוי ההדדי, דהיינו – הנישואים.
אם הם אינם מכירים היטב את עצמם
ואינם מקדישים זמן להתרת הקשרים הפנימיים שבתוכם,
תהיה שנת נישואיהם הראשונה קשה."

**
"כשמישהו אומר לנו משהו לא נעים,
ואיננו מבינים למה הוא אומר זאת,
אנחנו נפגעים ונוצר קשר בתוכנו.
היעדר הבנה הוא המקור לכל הקשרים הפנימיים.
אם אנחנו מתרגלים מודעות,
אנחנו יכולים ללמוד איך לזהות קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו
ונוכל למצוא דרכים להתיר אותו.
מבנים פנימיים דורשים את תשומת ליבנו המלאה ברגע שהם נבנים,
כשהם עדיין רופפים, וכך התרתם תהיה קלה יותר.
אם איננו מתירים את הקשרים ברגע היווצרותם,
הם יתהדקו ויתחזקו."

~ הקטעים מתוך הספר "לגעת בשלווה" מאת טיך נהאת האן.

חיים מלאים. יום יום.

"איפה אני בוחר/ת למקד את תשומת הלב שלי כרגע?"

מספר דוגמאות (רשימה חלקית ביותר):
– בחצי הכוס המלאה או בחצי הכוס הריקה?
– בעבר, בהווה או בעתיד?
– בסלולרי או בילד שלי?
– בוואטסאפ או בכביש?
– במילים, במעשים או בצרכים?
– במה שכבר קורה או במה שלא קורה עדיין?
– באיום או בהזדמנות?
– במבט על או בצלילת עומק?
– בניסיון להקשיב או בניסיון להגיד?
– במחשבות או ברגשות?
– במי שמדבר כרגע או במי ששותק?
– בבעיה או בפתרון?
– בדרך שעברנו או בתקיעות שאנו חווים?
– בתהליך, במבנה או בתוכן?
– בפרויקט הזה או בפרויקט אחר?
– בזוית ראייה רחבה או בזוית ראייה מצומצמת?
– במה לעשות או במה לא לעשות?
– בעצמי או באחרים?
– במה אני רוצה שיקרה או במה שאיני רוצה שיקרה?
– האם להגיד "כן", להגיד "לא" או להמשיך להתלבט?
– בפייסבוק, באח הגדול, בטוקבקים, בספר או בסדרה תיעודית?
– בתשתיות או בייצור?
– בקבלה או בנתינה?
– בחגיגה או באבל?
– בחשוב או בדחוף?
– בלמכור או בלשרת?
– בלהימנע או להתמודד?
– בלחיות או בלמות?

**
מאמן כדורסל מקבל מאות החלטות מקצועיות במשחק.
בן אדם מקבל אלפי החלטות "תשומת לב" בכל יום.
במודע או שלא במודע.

תשומת לב.
ההחלטה היחידה.
שריר שניתן לאמן.
המשאב הכי יקר שיש.
שם הכול מתחיל.
משם הכול נגזר.

חיים מלאים. יום יום.

"ראיתי והאזנתי להולדת אגדת אישיותי.
העם הוא רגשני,
ההמונים אין להם ראייה בהירה.
נדמה לי שכבר עכשיו אין להם מושג ברור עלי.
אד קל מתחיל להיתמר סביבי.
אולי יהיה עמוד ענן אשר בו אתהלך. "

**
"יש לשער שהיו מקדמים באהבה פני רמאי ממולח,
כמו את פניי שלי, שאיני מוליך אותם שולל.
אולי הדבר הזה שאני רושם כעת
הוא הדבר המעניין ביותר ביומנים האלה:
איך האגדה שלי נוצרת.
כשישבתי שם על הבימה
והאזנתי לנאומים הסוערים ולתרועות של תומכי
החלטתי בלבי להיות תמיד ראוי יותר ויותר לאמונם ולאהבתם."

**
דברים שכתב בנימין זאב תאודור הרצל ביומניו
המצוטטים בספר "מנהיגות מעצבת" מאת פרופסור מיכה פופר (עמ' 77).

**
כמה נקודות שעלו בי עם קריאת הקטעים הללו:
– הפער בין מה שקורה לסיפור על מה שקורה.
– היווצרותם של אגדות וסמלים.
– הכמיהה להנהגה.
– בלבול, טעויות והטעייות.
– השפעתה ועוצמתה של התכווננות פנימית.

חיים מלאים. יום יום.

כשמדובר ברימון יד,
שחרור הנצרה היא נקודת אל – חזור.
ניתן להמשיך להחזיק את הרימון ככל שרוצים
אך לא ניתן להחזיר את הנצרה למקומה.

נקודת האל – חזור הבאה תהיה זריקת הרימון.
מרגע שזה קורה, שעון שלוש השניות מתחיל לתקתק.
סופרים 21, 22, 23 ומחכים לפיצוץ.

כשהרימון תקין, הפיצוץ מגיע.
תמיד כשלוש שניות מרגע עזיבת היד.
לא שתיים וגם לא שבע.

**
במערכות יחסים זה קצת שונה:

א. "פיצוץ" יכול לקרות באופן מיידי, תוך עשירית שניה,
אם מישהו אומר משפט שמהווה טריגר או "שחרור נצרה" עבורך.

ב. "פיצוץ" יכול לקרות גם אחרי דקות, ימים, שבועות או חודשים.
הזמן מדריכה להתפוצצות אינו קבוע.

ג. כבני אדם, איננו תלויים בטכנולוגיה או בשעון שלוש שניות כלשהו.
ברמה מסוימת, אף נקודה איננה נקודת – אל חזור.
בכל רגע נתון יש לנו את היכולת לבחור את המילים ואת המעשים שלנו,
אשר תורמים ישירות להתפתחות או להתדרדרות האירוע.

**
שתי מיומנויות שכדאי לפתח :

1. להפסיק להאשים אחרים ב"רימונים" שהם משליכים לעברנו
ובכך שהם הגורמים למה שאנו חושבים, מרגישים, אומרים ועושים.

2. לצאת ממצב "אוטומט" כשטריגר שלנו מופעל או כפתור שלנו נלחץ.
ליצור מרווח בטחון המאפשר הגברת שליטה, לקיחת אחריות ובחירה מודעת בתגובה.

חיים מלאים. יום יום.

בוקר טוב.
יום חדש.
היום זה היום…
היום הוא היום שבו משתנים חיי…

**
השאלה אינה "האם זה יקרה היום או לא?".
היום זה קורה.
בוודאות.
גם היום זה קורה.
השאלה היא למעשה "איך זה קורה?"
ו"האם אצליח לשים לב לזה …?"

חיים מלאים. יום יום.

לחץ מסוגים מסוימים ומעבר לכמות מסוימת,
מפחית שמחה, הינו בעל ערך נמוך ואיכות שאינה משרתת.

לחץ מסוגים אחרים ובמינונים אחרים,
יכול לשרת, לתרום ולהיות בעל ערך גבוה.

בעברית, המילה "לחץ",
משמשת לתיאור מגוון רחב של מקרים ומצבים,
חלקם תורמים ומשרתים (גם אם לא תמיד נעימים)
ואחרים מזיקים ופוגעניים.

**
לחץ של המתנה לתוצאות ניתוח מורכב,
אינו דומה
ללחץ לפני מצגת לקבוצת מנהלים,
אינו דומה
ללחץ הגעה בזמן למקום מסוים,
אינו דומה
ללחץ התמודדות עם דבר שטרם פגשנו,
אינו דומה
ללחץ באינטנסיביות גבוהה וחוסר שעות שינה,
אינו דומה
ללחץ משיחה טעונה או מהעברת מסר קשה.

**
אגדות מספרות שלאסקימוסים יש מאות מילים שונות לתיאור שלג.
הערכות שמרניות יותר מעריכות שהמספר עומד על כתריסר.

ידוע ששפה בוראת מציאות ומשפיעה עליה.

יכול להיות שמוגבלות השפה שלנו והשימוש במילה "לחץ"
לתיאור מצבים שונים ולפעמים מנוגדים במהותם,
יוצר בלבול,פגיעה ונזק?

איזה לחץ את/ה חווה עכשיו?

האם זו תחושת אי-נוחות בריאה התורמת לגדילה ולהתפתחות שלך
או כזו שעדיף לעצור ולהפחית?

חיים מלאים. יום יום.

חידוש רישיון נשק:
109 ₪ בדיקת רופא.
180 ₪ אגרת רישוי.
220 ₪ הדרכת מטווח.
140 ₪ 50 כדורי אקדח.
שעה וחצי במטווח.
שעה בקופת חולים.

**
למה לחדש?
"ליתר ביטחון".
"שיהיה".
אחרי כן לאפסן את האקדח
ובשאיפה לשכוח ממנו עד מאי 2019.

למה לא לחדש?
כי כנראה לא באמת צריך את זה.
כמו שלא היה צריך את זה בעשרים השנים האחרונות.

כי מעצבן לשחק לפי חוקי "המערכת" שמנצלת את המצב:
109 ₪ על חמש דקות של הצצת רופאת משפחה במחשב.
180 ₪ על הליך רישום אוטומטי ללא מגע יד אדם.

כי נמאס לקדם את תרבות צרכנות היתר
של גורמים שונים הגוזרים קופון רק מפני שהם יכולים.

**
להחלטה מתוך פחד יש מחיר.
במקרה הזה כמה מחירים:
649 ₪.
שעתיים וחצי.
צייתנות לחוקי משחק שאינם מתאימים.

חשוב לזכור:
יש לנו ברירה.
אנו יכולים לבחור כך או אחרת.
מרגע שהחלטנו, חשוב לעמוד מאחורי הבחירה.
להתלונן, לרטון או להאשים אחרים זו בריחה מאחריות.

**
גם הפעם חידשתי.
לפחד יש כוח.
יצר ההישרדות חזק ואינו בהכרח הגיוני.
מודעות לא תמיד מספיקה.
לפעמים לוקח זמן להשתחרר מ"המטריקס".
נראה מה יהיה ב 2019…

חיים מלאים. יום יום.

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." / תהילים ל"ד ט"ו

חלק א' – "סור מרע" – פרשנות אישית:

התרחק מכוונות, מחשבות, דיבורים ומעשים רעים.
הישמרי מסביבה מזיקה – פיזית, חברתית, רגשית ווירטואלית.
לאיכות המים שאתה שותה, למזון שאתה אוכל ולאוויר שאתה נושם יש השפעה עליך.
שימי לב איפה תשומת הלב שלך והאם היא טוענת או מרוקנת את האנרגיה שלך.
את מושפעת, תמיד, מכל מפגש ואינטראקציה עם כל אדם ובכל מצב :
מערכות יחסים, אנשים, עיתונים, תגובות, פוסטים, טלוויזיה, רשתות חברתיות, כותרות, חדשות, פרסומות, …
בצורה כזו או אחרת שום דבר לא עובר לידך בלי לעבור דרכך.
הימנע מפעולות יום-יומיות ומהרגלים הרסניים הפוגעים בך ובסובביך.
וותרי על שקרים, ריכולים, התלהמות, התבהמות, אלימות, קורבנות, תוקפנות, "דיבורע" ומניפולציות למיניהם.
שמור על הקוים האדומים שלך והיזהר מחצייה שלהם.

"רע" אינו משהו מוחלט שמישהו מגדיר עבורך או שנכתב בספר חוקים כזה או אחר.
"רע" הוא משהו שאת, הגוף שלך, הנשמה שלך וחלקים נוספים בך יודעים ומזהים אותו ככזה עבורך.

הכר באנושיות ובפגיעות שלך.
הכירי במוגבלות ובקטנות שלך.

"סור מרע" – המהות היא הימנעות.

חיים מלאים. יום יום.