תגית: מערכת יחסים

כלום: "אין מה לעשות."
הכול: "אפשר לעשות הכול."
משהו: "אפשר לעשות משהו."

**
המלחמה בסוריה
כלום: שום דבר שאעשה לא באמת יעזור
הכול: מה אפשר לעשות כדי שכל הנושא הזה ייפתר?
משהו: בתרומה של 225 שקלים, משפחה בת חמש נפשות תזכה במזון לשבוע. ב-45 ש"ח יקנו שמיכה לילד. (תתרמו… גם אני תרמתי…)

**
המוכנות למבחן בחשבון
כלום: אין לי סיכוי להיות מוכן וחבל להתכונן. עדיף לוותר.
הכול: מה ניתן לעשות בעשרים וארבע שעות כדי לסגור את כל הפער ולקבל 100?
משהו: מה אפשר לתרגל היום בכדי להשתפר במעט ולייצר חווית הצלחה?

**
המצב בארץ
כלום: אין שום דבר שאפשר לעשות. הכול מושחת ורקוב. עדיף לרדת מהארץ.
הכול: לעזוב הכול, לצאת לרחובות, חייבים להחליף את השלטון.
משהו: לגעת באדם אחד. להשפיע במעגל קרוב. לקחת אחריות ולעשות מעשה.

**
מערכת יחסים
כלום: אין לנו סיכוי. מה שלא קרה כל כך הרבה זמן כבר לא יקרה.
הכול: זה הדבר הכי חשוב בחיינו כרגע. להתמקד בזה ולא להרפות עד שמערכת היחסים תהיה מושלמת.
משהו: חמש דקות הקשבה. פרגון קטן. כמה מילים חמות. מחווה אחת של תשומת לב. בקשת סליחה.

**
קריירה
כלום: אני חייב להחליף עבודה. זה לא בשבילי. לא המקום, לא התפקיד ולא האנשים.
הכול: אני חייב להשקיע בזה את כל כולי. זה הזמן להתקדם ולהצטיין. פחות מ 120% לא בא בחשבון.
משהו: להגדיל ערך. ליצור משהו חדש. לדייק את הצעד הבא. לשפר תהליך חשוב.

**
בין הכול לכלום יש הרבה משהו.
בין שחור ללבן יש הרבה אפור. וגם אינסוף כחול, צהוב, אדום, ירוק, ….
בפרספקטיבה רחבה ובריצה למרחקים ארוכים תמיד יש משהו שניתן לעשות.

חיים מלאים. היום.

מזמן
לא דיברנו
לא צחקנו
לא נגענו
לא אהבנו
ביחד…

חיים מלאים. היום.

מה שלומך…?
איך היה לך המפגש הזה?
איך היתה לך השנה הזו?
איך אתה רואה את הסיטואציה הזו?
מה את חושבת על הפרויקט הזה?
האם מתאים לך לשתף מה עובר עלייך כרגע?
מה הכי מעסיק אותך מכל מה שנגענו בו?
מה הנקודות המרכזיות לדעתך בסיפור הזה?

אלו הן מספר דוגמאות ל"בקשות דיאלוגיות".
שאלות שמטרתן לייצר קשר ולפתח שיחה.

**
ארגונים ומנהלים מחפשים לפתח את יכולתם ואת המיומנות שלהם
לקיים שיחות משמעותיות עם עובדים.
זה לא "מדע טילים".
אין סודות ונוסחאות שטרם נחשפו.

**
ארבעה כללים בסיסייים לשיחה משמעותית:

1. שיהיה אכפת לך באמת.
בלי העמדת פנים או משחק בכאילו.
"גלאי הבולשיט" של בני אדם רגישים.

2. יותר להקשיב, פחות לדבר.
פחות לכוון, להטיף, להסביר, להצדיק, לשכנע או לחנך.
להקשיב. בסקרנות. באמפטיה. לנסות להבין.

3. לכבד את האדם שמולך ואת הרצון שלו.
את החשק או את אי החשק שלו לדיאלוג כרגע.
אמון ומערכת יחסים נבנים לאורך זמן. אין קיצורי דרך.

4. זמן.
יש דברים שלא ניתן לעשות בשתי דקות.
לפעמים גם לא בחמש או בעשר.

חיים מלאים. היום.

"אני חושבת שהיית יכול לעשות שימוש יותר טוב בזמן," אמרה,
"מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להם פתרון."

"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען,
"לא היית מדברת על לבזבז אותו, הוא לא אחד שמתבזבז!"

"אני לא יודעת למה אתה מתכוון," אמרה אליס.

"ודאי שלא!" אמר הכובען, מנער את ראשו בבוז.
"אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת!"

"אולי לא," ענתה אליס בזהירות "אבל אני יודעת איך לנצל אותו."

"זהו! זה מסביר הכל," אמר הכובען "הוא לא סובל שמנצלים אותו.
ובכן, לו ידעת לשמור איתו על יחסים טובים,
היה עושה בשעון כמעט כל מה שהיית מבקשת ממנו."

– הציטוט מתוך "מבעד למראה" (עליסה בארץ הפלאות) מאת לואיס קרול.

**
גיא הזכיר לי השבוע ש "אתה = היומן שלך".
אם משהו חשוב לך, כדאי שהוא ישתקף בלוח הזמנים שלך.
אם משהו בעל עדיפות עבורך, כדאי שהוא יקבל את תשומת הלב שלך.
מה שלא שם לא קיים.

כשמישהו אומר: "הדברים האלה והאלה הכי חשובים בחיי
ואני לא מוצא זמן להגיע אליהם, בגלל כל הדברים האחרים שאני עושה",
הוא בעצם אומר "הדברים האלה והאלה אולי חשובים עבורי,
אבל יש דברים אחרים, חשובים יותר בחיי כרגע,
שלהם אני בוחר להקדיש את הזמן"

קל להאשים את הזמן ולזרוק עליו את האחריות.
נוח למצוא תרוץ ולתלות אותו במשהו לכאורה חיצוני, לכאורה מוגבל.
האמת היא ש"אנחנו = היומן שלנו".
כרגיל, רק ב 100% מהזמן.

**
במסגרת הקורס הנהדר "הפילוסופיה של ההתמקדות" עם דנה גניהר-רז
אני לומד אט אט להסתכל על הזמן ולחוות אותו אחרת.
אם תרצו, לפתח איתו מערכת יחסים שונה.
הדרך לשנות את מערכת היחסים עם מישהו, גם עם הזמן, 
היא, בין היתר, לשנות את הדרך שבה אנו תופשים אותו.
התפישה המקובלת היא לינארית.
חלוקה ברורה לעבר, הווה ועתיד.
יחידות זמן קבועות ושוות, הממתרחשות זה אחר זה.
בהקשר הזה פגשתי השבוע שני ציטוטים שאהבתי.
(שניהם מתוך הספר Process Model שנכתב ע"י יוג'ין ג'נדלין):

“The past and the present cannot be understood
If we think of them only as two different things
In two different positions on a timeline.
The present is a different whole event.
The past functions in every present.”

“We can apply the concepts we have built so far,
And say that past and present are both occurring now,
And the present goes on in the remains of the past
And lives them forward.”

 

שיהיה סוף שבוע רגוע, עם פחות להבות של אש, הרס, שנאה הצתה והסתה,
שבת של חיים ושל חזרה לשגרה משפחתית בטוחה ובריאה,
שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

התחושה שאת יוצאת איתה מהתהליך הזה חשובה לא פחות מהתוצאה שהושגה.
ההרגשה שלך באינטראקציה הזו חשובה לא פחות מהשורה התחתונה.

תחושה נעימה ללא תוצאה יכולה להיות בעייתית.
הרגשה טובה ללא שורה תחתונה עלולה לא להספיק.

**
התוצאה והשורה התחתונה חשובות מאוד:
לבעיה הנוכחית שעל הפרק, לנושא שרוצים לקדם, למוצר שרוצים לקנות, לעסקה שרוצים לסגור.

התחושה וההרגשה חשובות מאוד:
למערכת היחסים, לסיבובים הבאים, לטווח הארוך, למימוש הצלחה של חוזה פורמלי, ליישום פתרון תיאורטי.

**
האם אתה בעסק של גם וגם ?
האם חשובה לך גם התוצאה וגם התחושה?
גם שלך וגם של אחרים?

חיים מלאים. היום.

אם היא היתה רק קצת יותר מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת,
אז אני הייתי יכול להיות קצת יותר מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
אבל אני לא.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלה.
היא לא מאפשרת לי.
היא לא מספיק מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלי.
אני לא מאפשר לה.
אני לא מספיק מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלה.
אילו היא רק היתה קצת יותר מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת,
היא היתה מעודדת אותי להיות קצת יותר מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
אבל היא לא.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלי…

**
במערכת יחסים,
כשאדם אחד מצליח להתחיל להתנהג בצורה שונה,
ולהמשיך להתנהג כך בצורה עקבית לאורך זמן,
אז גם האדם השני משתנה.
ואז, כל מערכת היחסים משתנה.

מכיון ששניהם מגדירים ויוצרים את מערכת היחסים ביחד,
אין כל אפשרות אחרת.
זה בהכרח מה שקורה.
אבל רק במאה אחוז מהמקרים.

* הפוסט בהשראת קטע מתוך Process Model שנכתב ע"י ד"ר יוג'ין ג'נדלין.

חיים מלאים. היום.

מציאות:
עובדת חדשה חתמה על חוזה עבודה ותחל לעבוד בעוד כחודש.
מכיון שקודמתה בתפקיד עוזבת במהלך החודש הקרוב,
הוסכם שהעובדת החדשה תבצע חפיפה בת מספר ימים עוד לפני כניסתה הרשמית לתפקיד.
לאחר יומיים של חפיפה העובדת ביקשה לשוחח עם המנהלת ואמרה:
"כעת אני מבינה שהעבודה הרבה יותר מורכבת ותובענית ממה שהערכתי בתחילה.
לאור זאת אני מבקשת לשקול את שיפור תנאי ההעסקה שעליהם הוסכם."

**
סיפור אפשרי אחד של מנהלת מגייסת:
לא עושים דבר כזה. היא לא בסדר.
אי אפשר לבטוח במי שמתנהגת כך עוד לפני יומה הראשון.
היא איבדה את האמון שלי ועליה לרכוש אותו בחזרה.

**
סיפור אפשרי שני של מנהלת מגייסת:
העובדת מנסה לנצל הזדמנות.
לאחר שהיא הבינה שאנו בלחץ היא מנסה לסחוט אותנו בשיטת "מצליח".
העובדת מעמידה אותי במבחן ואני צריכה להעמיד אותה במקומה.

**
סיפור אפשרי שלישי של מנהלת מגייסת:
כנראה שהיא ראתה במהלך החפיפה את המשכורות בארגון
והבינה שאנו משלמים לה פחות ממה ששילמנו לקודמתה.
עדיין, זה לא בסדר לפתוח תנאים לאחר שסגרנו.

**
סיפור אפשרי רביעי של מנהלת מגייסת:
זה מוזר. מישהו השפיע עליה בימים האחרונים.
אולי בעל או חברה המליצה לה לפתוח איתנו מחדש את הנושא הזה.
ממש הרגשתי שהדיבור בשיחה האחרונה היה שונה מבשיחות הקודמות.

**
סיפור אפשרי חמישי של מנהלת מגייסת:
העובדת החדשה היא אם חד הורית ומצבה הכלכלי מאתגר.
העבודה אכן תובענית ומצריכה לא מעט השקעה.
אולי יש פה עניין חצי הישרדותי עבורה. כדאי לראות אם/איך אפשר לעזור…

**
חמישה סיפורים שונים למציאות אחת.
חמישה סיפורים מחוברים או לא מחוברים למציאות.
חמישה סיפורים שייצרו חמש מערכות שונות לחלוטין של עובדת-מנהלת-צוות-חברה.

סיפור יוצר מציאות.
שים לב לסיפור שאתה מספר לעצמך על מה שקורה.
טפלי בסיפור שלך בעדינות, בזהירות ובאחריות.

חיים מלאים. היום.

תודה על שאתה מנסה להבין אותי.
שאתה מקשיב.
שאתה משתדל לראות אותי.
שמעניין אותך מה עובר עלי,
איך אני מרגיש, מה חשוב לי ומה דעתי.

**
תודה על שאת מכבדת אותי.
שאינך מקטינה אותי.
שאינך מזלזלת בי, בדברי או במעשי.
שגם כשדעותינו שונות וכשאנחנו רואים דברים אחרת,
את עדיין מעריכה אותי. כאדם.

**
תודה על שאתה אוהב אותי.
שאתה רוצה שיהיה לי טוב.
שאני חשוב לך.
שאתה דואג לי.
שבאמת אכפת לך ממני ולא רק מהעבודה שאני עושה.

**
"החבילה" של הבנה – כבוד – אהבה שאני מקבל ממך אינה מובנת מאליה.
למרות שהיא לא תופיע בהצעת העבודה ובחוזה הרשמי בינינו,
מבחינתי היא בראש הרשימה.
תנאי הכרחי לעבודה המשותפת שלנו.
כש"החבילה" חסרה, או לא שלמה,
שום תואר, דרגה או הטבה לא באמת יספקו את "הסחורה"…

חיים מלאים. יום יום.

צפרדעים המוכנסות לסיר של מים רותחים קופצות החוצה.
צפרדעים המוכנסות לסיר של מים פושרים המחוממים בהדרגה עד רתיחה,
מתבשלות להן לאיטן.
למותן.

**
מערכת יחסים.

באלימות פיזית ומילולית, קל יחסית להבחין.
"טמפרטורת רתיחה" של מכות, קללות, איומים והפחדות.
חצייה של קו אדום מהסוג הזה תביא פעמים רבות להפסקת מערכת היחסים.
משבר עוזר להתעורר.
(איני מתייחס כרגע למערכות יחסים של נשים וגברים מוכות/מוכים).

**
ישנה אלימות מסוג אחר.
"טמפרטורה" נמוכה יותר.
בישול איטי, יסודי והרסני לא פחות.
מסוכן למערכת היחסים,
קטלני להתפתחות הקשר והאינדיבידואלים.

"טמפרטורה" של ביקורת, שיפוטיות, בוז, זלזול, האשמות וסנקציות.
לא צריך להרביץ, לקלל, למנוע אוכל וכסף או לנעול בבית בכדי להעניש.
כתף קרה, לעג, הקטנה, ענישה בשתיקה, גלגול עיניים וחסימת דיאלוג
הן דוגמאות לסנקציות הרסניות לא פחות לאורך זמן.
אולי דווקא בגלל ש"הטמפרטורה" חמה אך לא רותחת.

**
סביבה רעילה.

ניתן לשרוד.
קשה לחיות.
אפשר להכניס חמצן ולפלוט פחמן דו-חמצני.
קשה לנשום.

**
הוראות לחיסול יסודי ובטוח של מערכת יחסים:
– אל תהיה מודע לדברים רבים שנעשים לטובת מערכת היחסים, הבית, הקבוצה.
– אם הבחנת בהם למרות הניסיונות לא לראות, התעלם.
– בכל מקרה, הימנע מלפרגן או להודות. התייחס לדברים כמובנים מאליהם.
– התייחס מהר ובעוצמה לכל דבר שנעשה בשונה ממה שאתה חושב שהיה צריך להיעשות.

100% הצלחה מובטחת.
אין יוצאים מהכלל.
ההוראות מבוססות על חוק פשוט ועוצמתי: WfgEg

Where focus goes, Energy grows

מה שמקבל תשומת לב, גדל ומתעצם.
מה שלא מקבל תשומת לב, קטן ונחלש.
זה פחות עניין של אירועים חיצוניים ויותר של בחירות תשומת לב.
זה פחות עניין של החלטות גדולות או צמתי חיים מרכזיות ויותר של בחירות יומיומיות.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.

**
אני שם לב שאת המסר הזה קשה לי לכתוב.
למרות שאני רק כותב "על",
אני מרגיש מייד את ההשפעה של העיסוק ב"חומרי הגלם" הללו על האנרגיה שלי.

יש גם דרך אחרת.

אכפתיות, אמפתיה, הקשבה, כבוד, פרגון, קבלה, נדיבות ואהבה
יוצרים סביבה בריאה ומאפשרת לריפוי, להתפתחות ולשגשוג.
לקשר, למערכת היחסים ולאינדיבידואלים.

תקשורת מקרבת היא אחת הגישות לכך.
ניתן לקבל קורס תקשורת מקרבת חינמי במיילים
לאחר הרשמה קצרה באתר שלי תקשורת מקרבת לחיים מלאים (צד שמאל למעלה).
השיעור הראשון מתוך תשעה נשלח מייד.

חיים מלאים. יום יום.

 

עשרים ושתיים החלטות בארבעה ימים

1. אתה ואני (לשאר זה פחות מתאים).
2. טיול שטח מתגלגל (הרפתקה אחרת).
3. לצאת לדרך (גם בלי תכנית).
4. לעלות צפונה (את הדרום נשאיר לטיול אחר).
5. להשקיט את הרדיו לחמש דקות בכל שעה עגולה (ניתוק ושימור אנרגטי).
6. ישר בכביש 90 (לוותר על ימינה לקצרין).
7. ללכת עם… לא בכוח… (הכול בסדר, לא קרה כלום).
8. קמפינג "דג על הדן" (יער אודם יחכה).
9. רפטנינג לפני הרמת אוהל (אני שמח שהסכמת..).
10. הבריכה בדפנה (לשעות חמות במיוחד).
11. שתי קופסאות ליצ'י ( גולת הכותרת של הטיול ?! )
12. מנגל חד פעמי ( "כן" לפשטות).
13."לא" להזמנה של חברה לארוחת ערב (תודה עינת).
14. נחל חרמון תחתון (תודה שוב, עינת..).
15. להתחיל לנוע דרומה (להתקרב הביתה).
16. המבורגר בראש פינה (מסעדה מפנקת אחרי יומיים וחצי בשטח…).
17. להישאר לילה נוסף (נראה שעוד לא הגיע הזמן לחזור).
18. פרסה בכחל, ישירות לבריכה בעמיעד (תודה גיא..).
19. "לא" להזמנה של חבר לארוחת ערב (תודה מוסא..).
20. נסיעה בכיוון הכרמל (משהו מרגיש שם נכון).
21. אירוח בית אורן ברגע האחרון (משהו הוביל לשם…).
22. סגירה עם הזמנת ספר מלופה (השקעה לעתיד, כשהכול עוד טרי).

**
עשרים ושתיים החלטות במסע של ארבעה ימים.
החיים כאוסף של רגעים, צעדים ובחירות.
ההחלטות "הקטנות", "הפשוטות" ו-"היום–יומיות"
יוצרות את חיינו ומעצבות את מערכות היחסים שלנו
כל יום, עשרות פעמים ביום,
לא פחות מההחלטות "הגדולות" ו"המשמעותיות"
שבצמתים המרכזיות.

חיים מלאים. יום יום.