מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
האירוע של אתמול לא קרה במקרה או במזל.
האירוע של אתמול לא התרחש מעצמו.
האירוע של אתמול הוא תוצר של כמה וכמה דברים שאמרת ועשית
בשבועות ובחודשים האחרונים, אולי אפילו בשנים האחרונות.
**
האירוע של אתמול לא קרה רק בגללך.
האירוע של אתמול לא התרחש רק בזכותך.
האירוע של אתמול הוא תוצר משותף של כמה וכמה דברים שנאמרו ונעשו
בשבועות ובחודשים האחרונים, אולי אפילו בשנים האחרונות.
**
בכל רגע ורגע אנחנו יוצרים ביחד.
משפיעים ומושפעים.
משנים ומשתנים.
רוחשים ומתרחשים.
עושים ומתהווים.
חיים מלאים. היום.
אין לנו מושג מאיפה הוא מגיע ולאן היא הולכת.
אין לנו מושג מה עובר עליו ומה היא עוברת.
אין לנו מושג מה הוא יעשה עם זה. אם הוא יעשה עם זה.
אין לנו מושג לאן היא תיקח את זה. אם היא תיקח את זה.
אין לנו מושג איך זה ישפיע. אם זה ישפיע.
אין לנו מושג מה יש מתחת למילים.
אין לנו מושג מה נמצא מאחורי השתיקה.
**
אין לנו מושג.
להחזיק כוונה.
לעשות את העבודה.
להמשיך הלאה…
חיים מלאים. היום.
3 הנחות כוזבות:
1. אנחנו צריכים לעשות את זה.
2. כל הדברים חשובים.
3. אנחנו יכולים לעשות הכול.
**
3 אמיתות בסיסיות:
1. יש לנו בחירה.
2. יש דברים חשובים יותר ודברים חשובים פחות.
3. אנחנו יכולים לעשות כל דבר שנבחר, אבל לא הכול.
~ בהשראת הספר Essentialism מאת Greg McKeown
**
לקיחת אחריות על הבחירות שלנו.
זיהוי של מה שהכי חשוב.
מיקוד במה שהכי חשוב.
ויתור על מה שפחות חשוב.
אומץ וביטחון ביכולת שלנו.
ענווה והכרה במוגבלות שלנו.
חיים מלאים. היום.
אין לי מושג.
אין לי מושג מה עובר עליך עכשיו.
אין לי מושג מה לקחת מהיום.
אין לי מושג אם ועד כמה זה ישפיע.
אין לי מושג מה זה יעורר.
אין לי מושג איך זה יתפתח ולאן זה הולך.
אין לי מושג אם זה משנה.
אין לי מושג.
גם כשאני חושב שיש לי.
אין לי וכנראה גם לא יהיה לי.
**
אין לי מושג, כמו שלמי שיצר את זה אין מושג.
אין לו מושג מי אני.
אין לו מושג מה עשיתי היום.
ובשנים עשר השנים האחרונות.
הוא אפילו לא מכיר אותי.
**
תודה לך על מה שיצרת ועל ההשפעה של זה על חיי.
תודה לכם על הנוכחות שלכם בחיי היום.
בזכותך ובזכותכם יכולתי לעשות את העבודה שלי היום.
גם היום.
חיים מלאים. היום.
את שלושת הציטוטים הבאים ליקטתי מעמוד הפייסבוק של ד"ר יאיר כספי,
שאיתו ובמסגרת תכניתו "פסיכולוגיה ביהדות" זכיתי ללמוד לפני מספר שנים.
"פסיכולוגיה ביהדות" הינה תכנית קבוצתית המשלבת את הישגיהן של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הקוגניטיבית, והחיובית
עם כלי העבודה הפסיכולוגיים שהתפתחו מן המקרא, דרך התלמודים, מחשבת ישראל, החסידות ועד הספרות העברית.
התכנית מזמינה לעצור לרגע את שטף החיים. להתבונן.
להתרכז בדברים החשובים. לראות אפשרויות במקום לעשות עוד מאותו דבר.
יאיר כספי הוא גם מחברים של שני ספרים מומלצים: "לדרוש אלוהים" ו-"ניסיון".
**
"הסוד השמור של ליל הסדר הוא סיפורם של העבדים שנשארו במצרים.
הם לא כתובים בתורה ואין מזכירים אותם בהגדה, כדי שלא יערערו את אמונתנו:
הם לא סמכו על משה שגילה כי ישנה סמכות גבוהה יותר מפרעה.
בשעה שאנו חוגגים את יציאתנו מעבדות, הם הולכים לסדר משלהם.
שבו מרבים לספר על אלו שמתו במדבר.
או נתפסו על ידי חילות פרעה וזכו למוות אכזר.
בטקס של העבדים שהיו ועודם,
שרים "עבדים אנחנו, כי כך נגזר. ואין איש משנה את דינו לעולם. זה בגנים שלנו. או בכוכבים".
וגם שרים: "פרעה אוהב אותנו, בדרכו, וצריך להגיד תודה שמישהו נותן לנו אוכל, לפעמים".
אפשר שבמקום כיסא לאליהו נשמור מקום בשביל היושבים בינינו
שפרעה פצע כל כך קשה,
עד שלא יאמינו לעולם לשום נביא או מורה המסמן להם שביל לחופש.
ואולי נשיר שיר קטן שבו נודה שעוד לא מצאנו נוסחה לחירות שעובדת אצל כולם."
**
"השינוי מתחיל כשאתה מוכן לשאת רגש שחשבת שיהרוג אותך,
ומכיר בכישלונה של אמונת שווא שדמיינת כי תציל אותך."
**
"ליוצאים מסדום אין ברירה
והם חייבים לגלות דבר שאנשים דואגים להסתיר מעצמם על רשעותו של האדם,
ועל משפחה שהיא לפעמים מקום מסוכן.
ואחר כך לגלות לזוועתם איפה סדום חייה בתוכם, נהייתה לחלק מאישיותם.
יש אנשים שיצטרכו לחזור ולעזוב את סדום הרבה פעמים, בכל פעם שתעלה אצלם.
מעיר הרשע יוצאים בלי הידברות ובלי הסכמה.
אין הפרידה הזו דומה לפרידות רגילות, שאפשר לחזור מהן לפעמים,
או לשמור על קשר עם הנעזבים.
מסדום יוצאים לבד.
הרבה פעמים אפשר להציל משם רק צדיק אחד.
מסדום יוצאים בידיים ריקות.
ללא רכוש ובלי תובנות.
מי שניסה לקחת אתו דבר מה, הדבר השאיר אותו בתחומה.
מסדום יוצאים בלי פיצויים.
מי שמתעקש לדרוש צדק יישאר בסדום לעד.
מסדום יוצאים ללא אהדת הסביבה.
אנשים שלא היו שם לא יבינו את מי שצריך לנתק את כל קשריו עם עברו.
היוצאים מסדום צריכים להתכונן לבדידות בחגים.
היוצאים מסדום מאיימים על מי שהסתגל למקום.
יאמרו לו שהמעשה לא הכרחי. או לא מוסרי.
יגידו לו שהדרגה הכי גבוהה היא לרחם על הרשעים ולא לשפוט אותם.
היוצאים מסדום צריכים להתחיל מהתחלה.
ללמוד לרצות את מה שבסדום אסור לעולם לבקש.
להרגיש את מה שנדמה כי לא יוכל הלב להכיל.
לבכות בכייה גדולה שנדמה כי תימשך לעולם.
לצעוק צעקה שהייתה חנוקה אלף שנים.
היוצאים מסדום ינהגו ענווה באיש תם שנשאר שם.
יחלקו עמו את סיפורם בלי לחשוב שהוא חייב לעשות כמותם.
יישאו עמו תקווה שגם אם ירחק, יום אחד הוא ימצא את דרכו לעיר הרחמים.
היוצאים פצועים מסדום נוטים לפעמים למצוא את סדום בכל מקום.
להם מומלץ, לפני שהם בורחים, לגלות מקום להבליג, ומקום להילחם.
מקום להיפרד, ומקום לשאת קשיים."
*****
בערב שלישי השבוע שודר במסגרת "עובדה" עם אילנה דיין,
פרק מיוחד שהוקדש לאסון השייטת אשר התרחש לפני כעשרים שנה.
התכנית התמקדה בסיפור מנקודת מבטם של ניר, רוני, שלומי, אלי וסער,
חמשת הלוחמים שנשארו בחיים, בשונה מ-12 הלוחמים שנהרגו באותו אירוע.
הסיפור שהיה
והסיפור שעודנו.
עדיין.
כל יום.
אולי לעולם.
את "לאף אחד אין זכות. גם לא לך" כתבתי בעקבות אותו משדר.
*****
בשבועות האחרונים מהדהדת בי המילה Respect.
טרם מצאתי לה תרגום מדויק מספיק עבורי לעברית.
Respect בעיני
היא שילוב של כבוד למסע שאנשים עוברים
ושל יראת כבוד למצב, למורכבות ולהתמודדות,
של הכרה בכאב ובקושי,
ובעיקר אולי… של ענווה…
הרבה הרבה הרבה ענווה…
Respect
מזמינה הורדת הילוך ונשימה.
מזמינה הקשבה, נוכחות ומגע.
שבת של שלום,
הרבה Respect לעצמכם ולאחרים,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר
איפשהו יש מישהו שחשוב שיקרא את מה שייכתב בעוד רגע.
איפשהו יש משהו שחשוב שייכתב.
אני לא מכיר את האדם.
אני לא מכיר את התוכן או את הנושא.
אני המתווך.
בינו לבין זה.
מחבר בין מה שרוצה להיכתב
לבין מי שצריך לקרוא את זה.
הבוקר.
**
הצינור שמעביר את המים
ממקור הנביעה לערוגה המתאימה
עושה את עבודתו
גם בלי להכיר אישית
כל עגבניה ועגבניה
גם בלי לקחת אחריות על גידולה.
חיים מלאים. היום.
התשובה שלו שינתה את חיי.
זה היה דבר פשוט.
הוא אמר: "בן אדם, תן לזה חמש דקות."
שאלתי אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר את זה.
הוא אמר:
"זה בסדר לא להסכים.
זה בסדר שיהיו לך דעות מבוססות ואמונות,
אבל תן לרעיונות שלי קצת זמן לשקוע לפני שאתה מחליט לבטל אותם"
**
הוא צדק לגמרי.
הגעתי לדיון הזה בכדי להוכיח משהו, לא בכדי ללמוד משהו.
זה היה רגע גדול עבורי.
ריצ'רד השקיע קריירה שלמה במחשבה על הבעיות הללו.
30 שנים.
ואני נתתי לכך רק כמה דקות.
נכון, יכול להיות שהוא טועה ושאני צודק,
אבל עדיף לחשוב לעומק על משהו,
לפני שמחליטים בביטחון שאנו צודקים.
בנוסף, יש הבדל בין לשאול שאלות לבין לבטל.
"לבטל" משמעו שאתה מאמין שאתה כבר יודע.
"לשאול שאלות" משמעו שאתה רוצה לדעת.
שאל יותר שאלות.
**
הקטע הקצר הזה בהשראת הפוסט הבא.
מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט המלא (באנגלית).
חיים מלאים. היום.
לא מתאים:
להתאמץ ללמד אנשים שלא מעניין אותם ללמוד.
להתאמץ לעבוד עם אנשים שלא מתחשק להם לעבוד.
להתאמץ לבנות מערכת יחסים עם אנשים שלא אכפת להם ממך.
להתאמץ לעשות משהו משמעותי עם אנשים שמחפשים להעביר את הזמן.
להתאמץ למצוא פתרון מיטבי משותף עם אנשים שבעיקר רוצים לקדם את האג'נדה שלהם.
**
מתאים מאוד:
ללמד עוד ועוד אנשים הרעבים ללמידה. בלי קשר לתואר או לדרגה שלהם.
לעבוד שוב ושוב עם אנשים שמחפשים לעבוד. גם כשזה קשה ומעייף.
לבנות מערכת יחסים עם אנשים שזה חשוב להם כמו שזה חשוב לך. גם כשמאתגר.
לעשות משהו משמעותי עם אנשים שמוכנים לחלום, להזיע ולהעז ביחד. גם כשיש בזה סיכון.
לרדוף אחרי פתרון מיטבי עם שותפים לדרך גם כשאין מושג מה הוא יהיה ואם הוא אפשרי.
**
עניין של כבוד הדדי.
לזמן ולאנרגיה שלי.
לזמן ולאנרגיה שלך.
חיים מלאים. היום.
לכוון לטוב,
לעשות כמיטב יכולתך,
בלי לדעת בוודאות מה טוב ומה רע,
בלי להינעל על דרך או על תוצאה מסוימת.
**
ארבעה ערכים מנחים:
כוונה.
עשייה.
ענווה.
גמישות.
**
סכנות:
בינוניות, הסרת אחריות, הדחקה, בריחה, ויתור, הליכה לאיבוד.
רווחים:
שלווה, בריאות, ביטחון, עוצמה, עמידות, קבלה, שמחה, חיות, ערנות.
**
איך תדעי אם את בדרך ל"סכנות" או ל"רווחים" ?
לא בטוח שתדעי…
המשיכי לבדוק שוב ושוב …
הקשיבי פנימה באומץ וברכות …
היי פתוחה למה שיעלה…
חיים מלאים. היום.
רק להקשיב
רק להיות נוכח
רק לשבת עם
רק לתת יד
בלי לפתור
בלי להציל
בלי לעזור
בלי לשנות
בלי לתקן
בלי עצות
בלי להיות חכם
בלי להוביל
בלי להיבהל
בלי להילחץ
בלי לשפוט
בלי אג'נדה
בלי שורות תחתונות
בלי לרוץ לספר לחבר'ה
בכוונה
בכבוד
בסקרנות
בענווה
בביטחון
בהכרת תודה
באהבה
חיים מלאים. היום.