תגית: קבלה

אי-התנגדות

זה מה שזה וזה כל מה שיש.
לא יותר מזה ולא פחות מזה.
זו המציאות כרגע ואפשר להפסיק להתווכח אתה.

**
אי-שיפוטיות

זה מה שזה וזה לא טוב או רע.
לשים לב למה שקורה בלי לתייג אותו כשלילי או חיובי.
אפשר להפסיק לייצר לעצמנו סיפורים, דרמות וסרטים.

**
אי-הצמדות

זה מה שזה וגם זה יעבור.
בדרך הטבע הכול משתנה.
אפשר לשחרר תלות במחשבות, חפצים ואנשים.

**
איים של חופש:
אי – התנגדות: קבלה (Acceptance).
אי – שיפוטיות: התבוננות (Observation).
אי – הצמדות: כניעה (Surrender).

חיים מלאים. היום.

נפגשנו לראשונה בדיוק לפני ארבע שנים,
יוני 2013, מלון הרודס בתל אביב, בכנס של גיל פרץ.
התיישבנו לצד אותו שולחן
באולם ובו עשרות רבות של משתתפים.
לאחר סבב הכרות קצר, ממש בתחילת היום,
גיליתי שאפרת עוסקת בענייני תזונה.
תחום חשוב ודי רחוק ממה שאני עוסק בו.
תחום שפחות מעסיק אותי.
כך לפחות חשבתי בתחילה…

עם הזמן, הקשר שהתפתח וההכרות שהעמיקה
הבנתי שהעבודה שאפרת ואני עושים
היא במידה רבה אותה עבודה,
המבוססת על אותם עקרונות מרכזיים.
אמנם, בצורות שונות ובסביבות שונות,
אך המהות היא אותה מהות:

שנינו עוסקים במערכות יחסים.
מערכות יחסים המבוססות על כבוד, אמון וקבלה.
שנינו עוסקים בתקשורת ובהקשבה.
תקשורת מקרבת, הקשבה אמפטית וסקרנית.
שנינו עוסקים בלקיחת אחריות ובבחירה:
על המחשבות, המילים, ההחלטות והפעולות שלנו.
שנינו נוגעים בכא"בים (כעס – אשמה – בושה) –
בתשומת הלב לנוכחות שלהם בחיינו, ובהשפעה שלהם על מעשינו.
את שנינו מעסיק החינוך שקיבלנו ו-"האילופים" שעברנו,
הנוכחים מאוד בחיינו ומשפיעים על ההתנהלות שלנו.
שנינו מלווים אנשים בתהליכים ובמסעות שלהם,
עבור שנינו העבודה שלנו היא גם זכות גדולה
וגם אחד הדברים שהכי ממלאים אותנו.

המהות היא אותה מהות, העקרונות המרכזיים דומים מאוד.
ועם זאת, יש שוני בעבודה שלנו:
אפרת קלודין מתמקדת במערכות יחסים עם הגוף ועם אוכל,
אני מתמקד במערכות יחסים עם עצמנו ועם אחרים.
אפרת מלווה בעיקר נשים ונערות,
אני עובד בעיקר עם מנהלים ומנהלות, ארגונים, צוותים וחברות.

**
השבוע אפרת העלתה סדרה ובה ארבעה סרטונים מושקעים
הנוגעים בתזונה ובמערכות היחסים עם הגוף שלנו.
כל סרטון הוא באורך של כ-20 דקות.
בין היתר היא נוגעת בתחומים הבאים:
– מדוע דיאטות לא עובדות.
– מה גורם לנשים רבות לאכול הרבה יותר ממה שהן רוצות.
– מחשבות אוטומטיות המנהלות את האכילה ואיך להשתחרר מהן.
– מפת דרכים לאכילה אינטואיטיבית בריאה.
– כיצד לייצר מערכת יחסים מיטיבה עם הגוף ועם אוכל.

ניתן ומומלץ לצפות בסרטונים בחינם מהקישור הבא.

**
כשאפרת ואני דיברנו לפני מספר שבועות,
היא סיפרה לי שהיא בחרה לקרוא לתכנית הזו "להפסיק לאכול את עצמך".

"שם מדהים", אמרתי לה, "קולע בול !"
"לא סתם אתה אוהב אותו", היא חייכה,
"הצעת לי אותו כבר אז באותו כנס כשנפגשנו לראשונה".

וואוו… שכחתי מזה לגמרי…
מרתק איך תנועה נוצרת.
איך דברים מתפתחים ומתרחשים.

הנה שוב הקישור לסדרת הסרטונים של אפרת.

**
השבוע בחרתי להקדיש את הפוסט הנוכחי לאפרת ולסרטונים שלה.
אולי בגלל שזו אפרת.
אולי בגלל הנושא והחשיבות שלו.
אולי בגלל סיבה אחרת…

חידוד כוונה, רגע לפני שליחה:

הלוואי שבזכות המסר הזה,
בצורה ישירה או עקיפה
(מוזמנים להעביר הלאה…)
נשים (ואולי גם גברים…) שזה מתאים להן,
תתחברנה לאפרת ולעבודה שלה.

הלוואי שבזכות החיבור עם אפרת ועם העבודה שלה,
עוד ועוד נשים (לפחות אחת…)
תחווינה חיבור עמוק עם עצמן ועם גופן,
חיבור שיגרום להן להרגיש טוב יותר
וישפר את איכות חייהן,
בקצב ובצורה שמתאימים להן,
בדרך מדויקת המשרתת את הטוב העליון שלהן.

הלוואי שבזכות השינוי שאותן נשים יעברו,
יושפעו חייהם של ילדים, אנשים ומשפחות
וייזרעו זרעים של ריפוי, קבלה, שקט, שמחה ואהבה.

אמן.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר.

 

ארבעה משפטים לומר לילד שלך לפני מבחן:

1. אני יודע/ת בדיוק מי את/ה ולא צריך/ה אף מבחן שיספר לי.

2. אני יודע/ת בדיוק מה את/ה שווה ושום ציון שתקבל/י לא ישנה את זה.

3. את/ה ילד/ה אהוב/ה ותמיד אוהב אותך בלי קשר לאיך ילך לך היום.

4. בהצלחה…

* לא פחות חשוב: את ארבעת המשפטים הללו לומר גם לעצמנו *

חיים מלאים. היום.

לנקות את שכבות השיפוטיות והביקורת הנערמות
כל יום, כל הזמן.
לגרד בעדינות את משקעי הכאב ואת שורשי הפגיעות
כל יום, כל הזמן.
לחשוף את זרעי הפחד הטריים המבקשים להיקלט
כל יום, כל הזמן.

במסירות ובשקדנות.
מגירה מגירה, חדר חדר.
בענווה וביראת כבוד.

לנוח מדי פעם.

לחגוג ולהתאבל.

לפנות מקום.

לזרוע זרעים של אהבה וקבלה
כל יום, כל הזמן.
לטפח שתילים של אמון ותקווה
כל יום, כל הזמן.
לגדל ענפים של שמחה, פרגון ונדיבות
כל יום, כל הזמן.

לבחור.
לבחור לקחת אחריות.
לבחור לעשות את העבודה.
בתוכנו ובסביבתנו.
כל יום, כל הזמן.

לחיות.
כל יום, כל הזמן.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

לכתוב ברצף מאה מילים.
בלי למחוק.
בלי לתעדף.
בלי לחשוב יותר מדי.
להתקדם עם מה שיש, עם מה שעולה.
להיות מוכן לטעות.
להיות מוכן לא להבריק.
להיות מוכן להופיע.
עם או בלי.
לשים לב לרצון למחוק,
להגיד לו שלום,
להמשיך הלאה.
כמו שזה,
כמו שאני.
לנוע הלאה.
ככה כמו שזה.
להיות מוכן.
להיות נכון.
מעבר לנכון ולא נכון.
להרשות לעצמי.
לבטוח.
להאמין.
לחשוב כמה כבר עבר
ולענות שעוד קצת.
עוד לא מספיק.
להמשיך.
לקחת אויר.
בסך הכול מאה מילים.
לא פחות ולא יותר.
זה מה שזה.
זה ולא מעבר לזה.
תרגיל בתנועה.
תרגיל בהבעה.
תרגול במוכנות.
תרגול בקבלה.
מאה עגול.

חיים מלאים. היום.

להישבר:
להתייאש.
לאבד אמון.
להרים ידיים.
לברוח.

**
לוותר:
להחליט שזה לא שווה את זה.
להפנות אנרגיה למקום אחר.
לשחרר.
להתפשר.

**
לקבל:
להיות נוכח. עם כל מה שקורה.
להחזיק את כל מה שזה מביא איתו.
לא לברוח לוויתור. לא לברוח למלחמה.
להאמין. להיות בעשייה.
לבטוח בעצמך וביקום.
מה שצריך לקרות קורה.

**
להילחם:
לנעול על מטרה. לא לוותר.
למצוא דרך או ליצור דרך.
להפוך את העולם אם צריך.
לא לתת לשום דבר אחר להפריע.
יש רק או נצחון או הפסד.
הפסד הוא לא אופציה.

**
ארבע דרכי התמודדות.
ארבע אנרגיות שונות.

תודה שסיפרת לי השבוע על החוויה שלך.
ידעתי שזה היה אירוע מטלטל עבורך.
עכשיו אני מבין קצת יותר עד כמה.
כאב לי לשמוע על התחושה שלך שלא נלחמתי עליך.
אני מתאר לעצמי שהרגשת לבד.
שאין לך גב.
אני הסתובבתי בתחושה של קבלה.
שאנחנו ביחד.
שאני איתך ושמה שצריך לקרות יקרה.

**
עכשיו, אחרי השיחה שלנו,
אני כבר קצת פחות בטוח.
ויתור יכול להתחפש לקבלה.
בריחה יודעת להתחפש למלחמה.
שבירה אוהבת להתחפש לויתור.

נראה לי שאלך לבדוק את עצמי…

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

להתכוונן.
לחשוב ולהכין.
לכתוב כמה משפטים:
שלושה או ארבעה דברים שאת מעריכה בו או בהתנהלות שלו.
דבר או שניים שאת מציעה לו לשים אליהם לב.

**
שש דקות.
לנשום.
להסתכל בעיניים.
לבוא באהבה.
באומץ ובכבוד.
בענווה.
לדבר ישירות.
לדבר קצר. חד.
בלי עטיפות.
מלב אל לב.
לסיים לדבר.
לתת את הדף.
את המתנה.
לנשום.
תודה.

**
שש דקות.
לנשום.
להסתכל בעיניים.
להיפתח.
להיות מוכן לקבל.
לשים לב לחשש, למבוכה.
לשים לב לכיווץ.
להרפות.
להקשיב.
לתת לזה להיכנס.
לתת לזה לחלחל.
לנשום.
לקבל את הדף.
את המתנה.
להודות.

**
שש דקות.
שלושה סבבים של קבלה ונתינה.
קפסולות של אנרגיית חיים.

תודה על היום.
על האירוח.
על המתנות.
על הנוכחות.
על השותפות.
זכות גדולה לעבוד ביחד.

חיים מלאים. היום.

מפני שזה קרה, זה היה אפשרי.
מה שיכל לקרות, קרה.

האירוע שיחל בעוד 36 שעות כבר מתרחש.
מה שיכול לקרות, כבר קורה.
אפשר להתחיל להנות.
עכשיו.

תודה לג'נדלין.
שוב.

חיים מלאים. היום.

"בכל מקום בו אתם נמצאים, היו שם באופן מוחלט.
אם אתם מוצאים שהכאן ועכשיו שלכם בלתי נסבל וגורם לכם אומללות,
יש שלוש אפשרויות:
צאו ממנו, שנו אותו או קבלו אותו במלואו.
אם אתם רוצים לקחת אחריות על חייכם,
עליכם לבחור אחת משלוש האפשרויות האלה,
ועליכם לבחור עכשיו.
אז קבלו את התוצאות.
בלי תירוצים.
בלי שליליות.
בלי זיהום רגשי.
שמרו על ניקיון המרחב הפנימי שלכם."

~ אקהרט טולה, "כוחו של הרגע הזה", עמוד 71.

חיים מלאים. היום.

לרגע שכחתי מי אני.
לרגע שכחתי מה אני שווה.
שאני שווה.

**
לרגע הקשבתי לקולות,
בתוכי ומחוצה לי,
והאמנתי שאני לא.
לא מספיק…
לא כמו שצריך.
לא בסדר.

**
כיף להיזכר.

**
"הרגע" יכול להימשך שתי דקות,
יומיים, שבועיים, חודשיים או שנתיים.

לפעמים הוא נמשך נצח.
או לפחות חיים שלמים.

חיים מלאים. היום.