מה כבר אפשר לעשות… ??

גזענות. אלימות. כוחנות. שחיתות.
רצח עם. סוריה. ילדי–רחוב. חסרי-בית.
מלחמות השרדות. קשישים. ניצולי שואה.
ALS. סרטן. אלצהיימר. מחלות קשות. התאבדויות.
התעללות. הטרדות מיניות. זנות. סמים.
פיטורים. אבטלה. עוני. חקלאים קורסים.
פערים כלכלים. פערים חברתיים. אי שוויון.
הרג בעלי-חיים. תאונות דרכים. משפחות מתפרקות.
פליטים. חוסר אנושיות. אזרחים סוג ב'.

**
הצפה.
כאב אינסופי.
סבל שלא נגמר.

מה כבר אפשר לעשות… ??
הרי שום דבר לא באמת ישנה…

**
לנשום.
להחזיק כוונה.
לנקוט עמדה.
לחגוג ולשמוח.
להתאבל ולכאוב.
להמשיך להאמין.
לשמור על עצמנו.
להשפיע במקומות שניתן.
כל אדם הוא עולם ומלואו.
קצת יותר חמלה ואנושיות.
נוכחות ועשייה מעבר לעצמנו.
להשקיע אנרגיה במקומות חשובים.
להכיר תודה על מה שיש.
להוקיר את שאינו מובן מאליו.
לנשום…

חיים מלאים. היום.

לא ביקשת וקיבלת

לא ביקשת את זה וקיבלת.
לחוות את המשבר הכלכלי הזה שפתאום נוחת ומטלטל.

לא הזמנת משהו כזה וזה כאן עכשיו.
להתמודד עם האתגר הרפואי הזה באמצע החיים.

רצית שמשהו מסוים יקרה והוא לא קרה.
להפסיד בבחירות לראשות מועצת התלמידים.

קיוית שמשהו מסוים לא יקרה והוא קרה.
להיפרד ממישהו אהוב.

**
לפספס.
להיכשל.
להידחות.
להיתקע.
לכאוב.
לאבד.
ליפול.
להתרסק.

לנשום.
להתאבל.
להתמודד.
להבין.
ללמוד.
לבקש.
לגלות.
להתרומם.
להילחם.
להצליח.
לחגוג.

לגדול.
לצמוח.
להתפתח.
להשתנות.
לחיות.

**
לפעמים אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים ולא את מה שאנחנו רוצים.
לעתים אנחנו מקבלים את מה שמדויק לנו ולא את מה שאנו חושבים שמדויק לנו.

חיים מלאים. היום.

כ"ט אלול – סיום אתגר

לסגור שנה.
לסיים אתגר.
לעמוד במילה שנתת.
בעיקר לעצמך.
להעז.
להשמיע קול.
לצאת לדרך.
להסכים לצעוד.
להתמסר.
לחיות.

**
את המסר האחרון באתגר אני בוחר להקדיש למספר הכרות תודה:

לסת' גודין שהיה ההשראה עבורי לאתגר הזה.
ולא רק לזה.

לטכנולוגיה שאפשרה למסרים להגיע מדי יום למאות ולאלפי אנשים
ללא תלות במקום שבו הייתי באותו רגע.
ללא תלות במקום שבו הם היו.

לאינטל, החברה שאני עובד בה, וללקוחות שאני משרת בצורה עצמאית
על כל מה שאני מקבל מכם ברמה החומרית והכלכלית (כמובן שזה לא הדבר היחיד…).
בזכותכם יש לי את החופש ואת האפשרות להשקיע זמן, אנרגיה ותשומת לב בדברים שחשובים לי
ושאינם מתורגמים בצורה ישירה לשכר או להכנסה.

לשנה המעוברת שהרחיבה את האתגר מעט
והעמידה אותו על 385 ימים רצופים.
הזדמנות לעוד קצת. למשהו מעבר.

למשפחה, לחברים ולשותפים לדרך שאתכם אני פוגש בשבילי החיים בכל יום.
השפעתכם עלי ותרומתכם לחיי עצומה.
הייתם אתי כמעט בכל פוסט שפורסם במהלך השנה הזו.

לחברים לבלוג שפרגנו, הגיבו, שיתפו, התייחסו
ונתנו משוב משמעותי ורוח גבית חשובה וממלאה.

לחברים חדשים שלא הכרתי לפני כן ושזכיתי לפגוש במהלך השנה.
בני אדם, רעיונות, תפישות, חוויות, ספרים ועוד.

לגוף שלי שהרבה בזכותו התאפשר האתגר הזה.
יום אחר יום.
שנה שלמה.
בלי מחלות. בלי השבתות. בלי הפסקות.
לא מובן מאליו.

למשאבים שעמדו לרשותי, פנימיים וחיצוניים,
שאפילו איני יודע להפריד ביניהם או לכנותם בשם.
בזכותם התאפשר לי "לעלות כל יום לאוויר" עם מסר כזה או אחר.
איכשהו נוצר חיבור למעיין יצירתי שלשמחתי קיבלתי גישה אליו.

להחלטה לצאת לדרך הזו בלי לדעת כיצד היא תתפתח, האם אצליח ואיך יהיה…
מעולם לא עשיתי משהו כזה בעבר.
ההשקעה באתגר היתה גדולה משהערכתי. וכך גם הרווח והתגמול.

**
זהו. שנה מלאה.
בכל סיום של פרק יש חגיגה ואבל.
גם כאן.
חגיגה על סיום והשלמה של אתגר. על דרך. על התפתחות.
אבל על פרידה מאתגר שהפך להיות חלק אינטגרלי מהחיים.

**
במהלך האתגר הקפדתי לכתוב בכל יום את המסר של אותו יום.
בלי לתכנן.
בלי להכין מראש.

מה יקרה מחר?
לא יודע.
נחיה ונראה.
קודם נחיה ואז נראה.

תודה על הנוכחות שלכם בחיי.
חג שמח ושנה מבורכת.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ז אב – חצי יממה של חיים מלאים

חצי יממה של חיים מלאים

# הצעת עבודה_חגיגה_ארוחת צהריים_סוף תהליך_תחילת מסע משותף_שינוי

#אתגר מתמשך_דילמה_חוסר אונים_קושי_הקשבה_אמפטיה_החלטה_להחזיק מעמד_להאמין

# כביש 6_פקקים_תסכול_גלגל"צ_תאונה_איחור_ביחד_לבד_עוד פקקים

# הלוויה_פרידה_הספדים_דמעות_קדיש_חברים_אל מלא רחמים_תלולית חול טריה_אבן קטנה

# מועדון לחבר_כיבוד_צחוקים_בני מחזור_זכרונות_ויסקי_עצב_תמונות_בדיחות_געגוע

# בית_ילדים_חיבוק_הכרת תודה_לא מובן מאליו_עייפות_לילה טוב

חיים מלאים. יום יום.

ו' אב – 10 דקות. 10 חודשים. 10 שנים.

10 דקות אחרי.
התפרצות הרגשות.
שמחת הניצחון.
הטלפון מנשיא המדינה ומראש הממשלה.
חיבוק של מדינה שלמה.
סיום של פרק יוצא דופן.
פורקן המתח.
חגיגת ההישג.
הרבה מעבר לתחרות האחרונה או למדליה אולימפית.

**
10 חודשים אחרי.
כמעט שנה חלפה.
זיכרון מתוק ובלתי נשכח.
שמחה. געגוע.
שינוי הסטטוס ההכרתי.
קילומטראז' של ראיונות ופרסומות.
חזרה לשגרה ולמציאות יום – יומית.
אולי ריקנות ומשבר של אחרי רגע שיא.
אולי עבודה מאומצת לקראת הדבר הבא.
אולי שוטטות וחיפוש עצמי.
אולי גם וגם וגם. ועוד.

**
10 שנים אחרי.
פרספקטיבה רחבה.
הניצחון המתוק מלפני עשור כנקודה משמעותית משנת חיים או כשיא רגעי.
התפתחויות שלא יכולתי לצפות.
פיצולי דרכים.
דלתות מסתובבות.
הבחנה ב"יהלומים" שנשארו אחרי שקיעת אבק ההתרגשות.
הדרך שעברתי.
מה קיבלתי ? איך גדלתי ?
אלו מחירים שילמתי ? על מה ויתרתי?
מה אני רואה ואיך אני מרגישה כשאני מתבוננת במראה?

ברכות לירדן ג'רבי על הזכייה במדליית הארד ! 

חיים מלאים. יום יום.

ט"ו תמוז – להסכים

להסכים להיות "בשטח".
להסכים לעשות.
להסכים לנסות.
להסכים לפגוש את העולם.
להסכים לפגוש אנשים.
להסכים לפגוש את עצמך.

**
להסכים להימתח.
להסכים לצאת ממרחב הנוחות.
להסכים להתמודד. לפעמים באומץ.
להסכים להתמסר.

**
להסכים להצליח.
להסכים להיכשל.
להסכים לחוות.
להסכים לחגוג.
להסכים להתאבל.

**
להסכים ללמוד.
להסכים להיפתח למשוב. לחפש אותו. לבקש אותו.
להסכים לגדול. גם כשמהנה וגם כשכואב.
להסכים להשתנות.

**
להסכים לעצור.
להסכים להוריד הילוך.
להסכים לנוח.
להסכים לנשום.

חיים מלאים. יום יום.

י"ג תמוז – כשעובדים עם אנשים בקבוצה

כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
(משפחה, חברה, צוות ניהול, קהילה, ועד, מדינה, … )
ברוב הגדול של המקרים,
כמעט בכל רגע נתון,
לחלק מהאנשים ניצול הזמן/התקציב/המשאבים יראה מיטבי ולאחרים לא.
חלק מהאנשים יקבלו ערך / יהנו / יסכימו ואחרים לא.
חשיבת "0" / "1" משרתת מצבים מסוימים בלבד.
בדרך כלל "הפתרון האולטימטיבי" לא באמת קיים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
זה כמעט אף פעם לא שחור או לבן.
אין אמת אחת מוחלטת. יש המון אמיתות.
נדיר ש- 100% מהאנשים יהיו מבסוטים,
לעולם לא יקרה ש 100% מהצרכים יתמלאו.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
תמיד תהיה מגבלת זמן ומשאבים.
תמיד תהיה "מלחמה" על תשומת לב וסדרי עדיפויות.
תמיד תהיינה פרספקטיבות שונות וצרכים מגוונים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
מחזיקים כוונה.
וצרכים.
בוחרים לעשות צעד.
מתאמים ציפיות (מ 0/1 למשהו באמצע).
מכינים, מתכננים, מתכווננים, מחליטים.
עושים צעד.
עוצרים.
נושמים.
חוגגים את מה שמוצלח, יפה ומהנה.
מתאבלים ונותנים מקום למה שקשה, כואב ומאתגר.
מבקשים ומחפשים משוב.
חוגגים ומתאבלים. שוב.
לומדים.
לומדים.
לומדים.
ממשיכים להחזיק כוונה.
וצרכים.
מעדכנים תכנית.
עושים צעד נוסף.
לומדים ומשתנים.
חיים.
ביחד.

וחוזר חלילה…

חיים מלאים. יום יום.

י"א סיון – סגירות

לשחרר בגד מהארון.
לוותר על זוג נעליים.
לפנות ספר מהספרייה.
להוציא חפץ מהבית.

לעזוב את קבוצת הוואטסאפ שסיימה את תפקידה.
לא להישאר שם גם אם היא סטטית או שקטה.
להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של המיילים שאתה לא קורא.
להתנתק מקבוצת הפייסבוק ומהתראותיה התכופות.

לסיים את הדוחות בזמן.
לעשות את מה שהבטחת שתעשי.
לעצור את הדליפה.
להקפיד לשים גם סוגר שמאלי " ) ".
לשלוח משוב למפגש.

להודיע לה שלא בחרת בה. בהרבה כבוד.
במקום פשוט להעלם.
במקום לתת לה להבין את זה מהשתיקה שלך.

לסדר שולחן.
להשאיר נקי אחריך.

להחליט שזה נגמר.
במקום להשאיר את זה פתוח.
להפסיק למשוך את זה.

לעצור לפני שממשיכים הלאה.
לקחת זמן לעצירה.
לקחת את הזמן בעצירה.
להמשיך הלאה אחרי העצירה.

לעשות מסיבת סיום.
לחגוג.
לשבת שבעה.
להתאבל.

להודות.
עם כוונה מלאה.
למישהו.
על משהו.
לכתוב מכתב.
להיפרד.
לסכם.
לעצמך ועם אחרים.

לקום מהמחשב.
להתנתק מהסלולרי.
לכבות את האור.
ללכת לישון.

**
כשאלברט איינשטיין יצר או גילה את E=mc²
זה היה ביטוי קצר ומדויק עבורו לתורה שלמה,
המכילה עומק עצום והרבה מאוד משמעויות.

אתמול, תוך כדי צעידה לחוג הכדורסל,
צץ בתוכי משפט חדש.
קצר, חד, מדויק.
משפט שמחזיק עבורי
הרבה עומק והמון משמעויות.

ID NB R²O

זו חשיפה ראשונה, עולמית ובלעדית 🙂
משפט המחזיק תפישת עולם ודרך חיים יום-יומית.

ID NB R²O

ID = Intention Driven
NB = Needs Based
R²O = Relationships & Results Oriented

פירוט והסברים בהמשך…

ביום חמישי הקרוב 23/6,
תתקיים סדנת תקשורת מקרבת ממוקדת ניהול והובלה
בקיבוץ גת בביתם של גתית ותומר.

אם אתם מעוניינים להכיר, לחוות ולתרגל:
הובלה מונעת כוונה (IR) ,
ניהול מבוסס צרכים (NB),
ומנהיגות מונחית תוצאות ומערכות יחסים (R²O)
תוכלו לקרוא על הסדנה ולהירשם בקישור הבא.

זו יכולה להיות אחלה פתיחה לסוף השבוע הבא שלכם.
נותרו מספר מקומות.

לפרטים והרשמה

**
לפני שמונה ימים, ביום חמישי שעבר,
התארחתי אצל תומר ולימור,
למפגש תקשורת מקרבת מרגש ונוגע באלון הגליל.
היום תומר ולימור "ארחו" אותי שוב.
הפעם, בכפר ויתקין, בשבעה על אביה של לימור,
שנפטר במפתיע במהלך השבוע.
יהי זכרו ברוך.

ממש לפני שסוגרים את השבוע ונכנסים לשבת,
כדאי לקחת כמה דקות ולעצור.
לזכור שאנחנו כאן לזמן קצר,
להכיר במה שיש וכמה שום דבר אינו מובן מאליו.

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר

ט' אדר ב' – להיפרד

חמש פרידות מהשבוע החולף:
– להיפרד ממחשבה על עבודה אפשרית עם אדם יוצא דופן. נראה שזה לא יקרה בקרוב.
– להיפרד מהצעה לשיתוף פעולה מחמיא. משהו מרגיש שם לא מדויק.
– להיפרד מקבוצת מנהלים שנכנסו לי ללב בחודשים האחרונים.
– להיפרד ממחלה משפחתית. לחזור לשגרה מבורכת ולא מובנת מאליה.
– להיפרד מתפישת מציאות מסוימת שמוחלפת באחרת. בהירות + משמעויות.

**
פרידות.
מגיעות עם כאב או עם הקלה.
עם אבל או עם שמחה.

משהו זז ומשתנה.
נע ומתהווה.
ממשיך הלאה…

חיים מלאים. יום יום.

כב' אדר א' – ישירות לווריד

בענייני קפה, אני לא איש של אספרסו.
אני יותר בענייני הפוך חזק או קפה שחור.
מעבר לקפאין, קפה עבורי זה חגיגה, פינוק עצמי, הזדמנות לעצירה.
כשאני שותה קפה, גם כמות הנוזל, הקצף, הארומה והספל חשובים לי.
הם חלק מהעניין. חלק מהחוויה.
אספרסו נגמר לי מהר מדי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

**
במפגש אנושי, אני מעדיף את זה מזוקק.
הכי נקי שאפשר. ישירות "לווריד".
איכות חשובה לי יותר מכמות או מצורת הגשה.
סמול-טוק משעמם אותי.
טקסים, נימוסים, תארים, הצגות ומשחקים מעייפים אותי.

**
דקות בודדות של מפגש אנושי נקי "לווריד"
ממלאות אותי יותר משעה של דיבור רגיל ומקובל.
אם שנינו בעניין, בא נלך ישר למהות ונוותר על ה"מסביב".
במצב כזה, כשאני שואל "מה שלומך?" אני באמת רוצה לדעת.
כשאת שואלת "איך אתה?" בא לי לשתף כי בא לי שתראי אותי.
למשוב חד, קצר, ישיר ומלא כוונה יכולה להיות השפעה עצומה. לפעמים מיידית.
השתתפות בחגיגה או בכאב, בלי לתת עצות ובלי להיבהל, היא מתנה יקרה מאין כמותה.

**
בדומה לאספרסו, בבקשה אל תגיש לי את זה אם לא ביקשתי.
בדומה לאספרסו, כמות קטנה ומרוכזת מדי פעם תספיק.
בדומה לאספרסו, מומלץ לגשת לזה כשבאמת רוצים.
בדומה לאספרסו, האיכות עושה את כל ההבדל.
בדומה לאספרסו, אפשר להתמכר לזה.

חיים מלאים. יום יום.