תגית: אדם

כולנו מתפתחים ומשתנים כל הזמן.
אף אחד מאתנו לא סטטי.
הכול דינמי.
שום דבר לא עומד במקום.
אין דבר כזה "תקיעות".
"תקיעות" היא המצאה אנושית לתיאור מצב שבו מתרחשת השתנות בכיוון ובקצב שאינם לרוחנו.

**
כשם שקשה להבחין בהשתנותו היומית של דשא,
כך קשה להבחין בהשתנותם היומית של אדם, משפחה, קבוצה או ארגון.
אי-היכולת להבחין אינה מעידה על כך שההשתנות אינה מתרחשת.
היא מתרחשת ומתהווה כל יום ובכל רגע.

**
האדם שאנחנו, המשפחה שאנו חלק ממנה, הקבוצה שאנו מנהלים והארגון שאנו עובדים בו,
אינם אותו אדם, משפחה, קבוצה או ארגון שהיו לפני שנה.
גם אם הם בעלי אותו שם או מבנה הארגוני.
לעתים, כדי להבחין בהשתנות יש לעצור, להתרחק ולהתבונן מהצד.
דברים שרואים משם, לא רואים מכאן.
בתהליכי סיכום שנה לדוגמא אפשר להבחין בדברים שהתקשינו לראות תוך כדי השנה.

**
אין שאלה לגבי ההשתנות והאם היא מתרחשת.
יש שאלה לגבי איך היא מתרחשת.
וכמובן – איך אנחנו חווים אותה, משפיעים עליה ומושפעים ממנה.

חיים מלאים. היום.

"One of the most satisfying feelings I know…
comes from my appreciating [an] individual in the same way that I appreciate a sunset.
People are just as wonderful as sunsets if I can let them be.
In fact, perhaps the reason we can truly appreciate a sunset is that we cannot control it.
When I look at a sunset as I did the other evening,
I don't find myself saying, 'Soften the orange a little on the right hand corner,
and put a bit more purple along the base, and use a little more pink in the cloud color.'
I don't do that.
I don't try to control a sunset.
I watch it with awe as it unfolds.

~ Carl Rogers

**

"אחד הרגשות המספקים ביותר שאני מכיר …
מופיע כשאני מעריך אדם, כפי שאני מעריך שקיעה.
אנשים הם נפלאים ממש כמו שקיעות אם אני מאפשר להם להיות.
למעשה, אולי הסיבה שאנחנו יכולים באמת להעריך שקיעה היא שאיננו יכולים לשלוט בה.
כשאני מביט בשקיעה, כפי שהבטתי בערב הקודם,
אני לא מוצא את עצמי אומר, 'רכך קצת את הכתום בפינה הימנית,
שים קצת יותר סגול לאורך הבסיס, והשתמש בקצת יותר ורוד בצבע הענן.'
אני לא עושה את זה.
אני לא מנסה לשלוט בשקיעה.
אני מתבונן בה ביראה בעודה מתפתחת."

~ קארל רוג'רס (תרגום חופשי: רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

האדם שאני רואה מולי כרגע לא באמת קיים.
בן/בת הזוג שאני רואה לא באמת קיימים.
הילדים שאני רואה לא באמת קיימים.
הורי לא באמת קיימים.
העובדים והמנהלים שלי לא באמת קיימים.
חבריי ושכניי לא באמת קיימים.
הם כולם השלכה מוטה ולא מדויקת שלי.

**
האדם שאני רואה מולי כרגע הוא פרי דמיוני,
תוצר מחשבתי, תפיסתי, ניסיוני, אמונתי ופרשנותי.
יכול להיות שהאדם שאני רואה מולי כרגע קיים במציאות במידה מסוימת,
אך לא במידה מלאה.
אף פעם לא במידה מלאה.
ייתכן שיש התאמה מסוימת בין האדם שאני רואה מולי כרגע לבין האדם שעומד מולי כרגע.
ייתכן שיש התאמה של 90%, 50%, 20% או אפילו 0%,
אבל אף פעם אין התאמה של 100%.
תמיד ישנו פער כלשהו, בין מי שאני רואה לבין מי שעומד מולי.

**
מערכת היחסים שלנו אינה עם האדם שעומד מולנו,
אלא עם האדם שאנו מספרים לעצמנו שנמצא מולנו.

חיים מלאים. היום.

" לגדל מ י ש ה ו ,
אם זה הפועל המתאים לתיאור האחריות ההורית,
שונה מכל פעולה מוכרת של בנייה ועיצוב של מ ש ה ו .
כשאנו עוסקים בבנייה או בעיצוב של משהו,
די להתייצב מבחוץ, להגדיר מטרות, לתכנן תכניות,
להפעיל את הפרוצדורות המתאימות ולצפות שמה שתוכנן אכן יבוא לידי גמר.
אבל כל זה אינו שייך לגידולו של מישהו.
ואם כן, איך מגדלים מישהו ?
קודם כל על ידי זה שלומדים לראותו כמישהו. "

~ מתוך "הורות לחירות" מאת דן לסרי

חיים מלאים. היום.

"אילו ידעה העז שהיא עז היו רגליה משתכלות זו בזו.
אילו ידע הדג שהוא דג היה שוקע במעמקי הנהר כגוש עופרת.
העז, הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת,
רק האדם מנסה לדעת עצמו בידיעה שיודעת.
על כן אין מצליח האדם להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר והנהר – נהר."

~ צ'ואנג טסה
(הציטוט מתוך ספר הבישול הטבעוני "חמש עונות במטבח" מאת אביטל סבג)

חיים מלאים. היום.

הזנה יומית

להסתכל בעיניים.
לראות בן אדם.
להקשיב באמפטיה.
לדבר באהבה.
לגעת.

**
איך יהיה העולם, אם כל אדם בעולם
יקבל ויחווה עשרים דקות הזנה יומית ?
(יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום…)

**
איך יהיה העולם, אם בכל יום אנו נזכה לעשרים דקות הזנה
(יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום אחר יום…)
שבהן אדם אחד לפחות:
יראה אותנו,
יקשיב לנו באמפטיה,
ידבר אתנו באהבה
ויגע בנו?

**
איך יהיה העולם, אם בכל יום, אנו נתרום להזנתו של אדם אחד לפחות:
נראה אותו,
נקשיב לו באמפטיה,
נדבר אתו מאהבה
וניגע בו?

**
איך יהיו חיינו, אם בכל יום,
(בתוך שפע הקונפליקטים, הכאבים,
העניינים הלא סגורים והמטלות שלא הספקנו)
נכיר תודה לאדם אחד לפחות שתרם להזנתנו
ונוקיר פעולת הזנה אחת לפחות שלנו לאדם אחר?

חיים מלאים. היום.

קפיצות לא לינאריות:

הריון של רעיון חדש.
פגישה עם אדם כלשהו.
לידה של ילד/ה במשפחה.
מפגש עם מחשבה או אפשרות אחרת.
הצטרפות של אדם מסוים למסגרת או למערכת.
התהוות של דימוי רענן המשנה הכול.
החשפות לנושא שמשנה חיים והופך להיות חלק מהם.

**
כִּתּוּת רגליים:

עשייה יום-יומית.
בנייה עקבית של מערכות יחסים.
למידה מתמדת צעד ועוד צעד ועוד צעד.
אינספור פעולות, מעשים, פרטים ואינטראקציות.
עבודת שטח שוטפת ומתמשכת – לפעמים סזיפית ואפורה.
בישול ארוך, עמוק, סבלני ויסודי של מה שצריך את הזמן שלו.

**
בין קפיצות לא לינאריות לכִּתּוּת רגליים
פוטנציאל יצירתי אינסופי מבקש להתממש.

חיים מלאים. היום.

גזענות. אלימות. כוחנות. שחיתות.
רצח עם. סוריה. ילדי–רחוב. חסרי-בית.
מלחמות השרדות. קשישים. ניצולי שואה.
ALS. סרטן. אלצהיימר. מחלות קשות. התאבדויות.
התעללות. הטרדות מיניות. זנות. סמים.
פיטורים. אבטלה. עוני. חקלאים קורסים.
פערים כלכלים. פערים חברתיים. אי שוויון.
הרג בעלי-חיים. תאונות דרכים. משפחות מתפרקות.
פליטים. חוסר אנושיות. אזרחים סוג ב'.

**
הצפה.
כאב אינסופי.
סבל שלא נגמר.

מה כבר אפשר לעשות… ??
הרי שום דבר לא באמת ישנה…

**
לנשום.
להחזיק כוונה.
לנקוט עמדה.
לחגוג ולשמוח.
להתאבל ולכאוב.
להמשיך להאמין.
לשמור על עצמנו.
להשפיע במקומות שניתן.
כל אדם הוא עולם ומלואו.
קצת יותר חמלה ואנושיות.
נוכחות ועשייה מעבר לעצמנו.
להשקיע אנרגיה במקומות חשובים.
להכיר תודה על מה שיש.
להוקיר את שאינו מובן מאליו.
לנשום…

חיים מלאים. היום.

יכול להיות שבכל פעם
שאדם מחפש אתגר מתאים
גם אתגר מחפש אדם מתאים
והסיבה שמשהו עוד לא קרה
היא פשוט מפני שהם טרם נפגשו.

**
בהצלחה רבה לכל מי שבוחר או מאמץ לעצמו/לעצמה אתגר השנה.
מוזמנים לשתף את העולם ו/או אותי באתגר שלכם…
רק אם מתאים כמובן…
(יש אומרים ששיתוף פומבי מעלה משמעותית את הסיכוי להצליח…)

**
בינתיים… בהצלחה ובהנאה רבה לחן, נריה ויונית
שבחרו לעצמן התחייבות כתיבה יומית לשנה הקרובה:
– חן שקד – "בוחרת בחצי הכוס המלאה"
– נריה שפירא –  פרמקלצ'ר, חיים ולמידה.
– יונית לב – "הקשבה. ביטוי" – לעידוד ההקשבה פנימה והביטוי העצמי.

חיים מלאים. היום.

אחרי חודשים של הזנחה,
יש לנכש הרבה עשבים שוטים,
בחלקה שפעם היתה גינה.

לנקות, לזרוע, להשקות, לטפח,
להכשיר את הקרקע,
להחזיר אמון בין אדמה ואדם.

חיים מלאים. יום יום.