תגית: אחריות

"אחריות"

בהשראת מצגת של ילדה בת 8.
תודה לשאול שלח שדרכו נחשפתי לזה.

1. מתחילה ב"א" – אני.
אחריות על עצמי.

2. ממשיכה ב"אח".
אחריות לבני ביתי ולמעגל הקרוב אלי.

3. עוברת ב"אחר".
אחריות למי ששונה ממני. לכל אדם באשר הוא.

4. מתקדמת ל"אחרי".
דוגמא אישית. להוביל. המעשים מדברים.

5. מתפתחת ל"אחריו".
להיות מוכנים ללכת אחרי. לשתף פעולה. להאמין גם במשהו שגדול מאיתנו.

6. המילה השלמה – "אחריות".
כל התורה. מא' ועד ת'. פשוט. חשוב.

חיים מלאים. יום יום.

אכפת לי ממך.
חשוב לי שיהיה לך טוב ושתרגיש טוב.
חשוב לי שתצליחי, שתתפתחי ושתהני מהעבודה.
זו זכותך המלאה. העבודה היא חלק חשוב מחייך. לא החלק היחיד.
אני מבין את זה, מכבד את זה ומכיר בזה.
הצרכים שלך, הצרכים שלי והצרכים של הארגון חשובים באותה מידה.

אין לי מושג איך דברים יתפתחו עם הזמן ובוודאות הם יהיו שונים מאיך שהם כרגע.
נמשיך ביחד כל עוד זה משרת את שנינו ואת הקבוצה שאנו חלק ממנה.
בקשר בינינו לא תהיה קביעות המבוססת על תואר, דרגה, תפקיד או מסמך.
בקשר בינינו הקביעות תנבע מאכפתיות, מכבוד הדדי ומערך אמיתי שנמשיך לתת ולקבל לאורך הדרך.

יש לי כוונה חזקה לקיים את החוזה הזה ומחוייבות לדיאלוג מתמשך פתוח, כן ויצירתי.
אני מקווה שנישאר ביחד הרבה שנים ושנמשיך להרוויח ממערכת היחסים הזו ביחד.
במידה ומשהו ישתנה אעשה כל שביכולתי כדי לסיים את זה בצורה מיטבית. לך ולי.
גם אז הצרכים שלך, הצרכים שלי והצרכים של הארגון יהיו חשובים באותה מידה.
החוזה הזה מחייב את שנינו. כל מה שאני מצפה מעצמי אני מצפה גם ממך.
מעבר לכך אין הרבה דברים שאני יכול להבטיח או רוצה לבקש.

מתאים לך שנתחיל לעבוד ביחד?

חיים מלאים. יום יום.

1. הסיפור של תא"ל אופק בוכריס הוא לא העסק שלך.
2. אין לך באמת מושג מה קורה ומי האנשים.
3. גם אם אתה חושב או בטוח שיש לך מושג, אין לך.
4. תפקידך אינו לשפוט, להאשים או לזכות אותו, אותה, את התקשורת, את הצבא או את העולם.
5. יש הרבה אינטרסים להרבה אנשים שתחשוב שהסיפור הזה הוא העסק שלך ושתמשיך להתעסק בו.
6. ההתעסקות בסיפור הזה לא שונה מהותית מצפייה בתכנית ריאליטי כזו או אחרת. זה אולי רק יותר צהוב ויותר מסוכן.
7. בכל רגע שאת עסוקה בעסק הזה, את לא עסוקה בעסקים שלך (המשפחה, הבריאות, הקריירה, הלימודים, הכסף, החברים, ההתפתחות, האחריות, ההשפעה שלך)
8. הרבה יותר קל ופשוט להתעסק בעסק הזה מאשר בעסקים שלך.
9. הסיפור הזה הוא טריגר חזק עבורך המייצר אצלך תגובה רגשית ומתחבר לדברים שחשובים לך.
10. הבנת הטריגר והחיבור תעזור לך לחזור להתעסק בעניינים החשובים שלך.

חיים מלאים. יום יום.

שיטה א' לניהול זמן:
20% מיילים.
20% ישיבות.
20% וואטסאפים והודעות.
20% מעברים בין דברים ומרדף אחרי הזנב של עצמך.
20% טלוויזיה, פייסבוק, יוטיוב, Ynet וכו'.
20% להתמקד במה שבאמת חשוב בעבודה.
20% אוכל, שינה, פעילות גופנית, למידה, מערכות יחסים, השקעה בעצמך.

הוראות לשיטה א':
– לפעול לפי סדר הרשימה.
– להיות מחובר וזמין כל הזמן. לכל דבר ולכל אדם.
– בכל פעם שנכנס משהו לעצור הכול ולתת לו עדיפות.
– אם לא מספיקים הכול לקצץ את הדברים שבתחתית הרשימה.

**
שיטה ב' לניהול זמן:
30% להתמקד במה שחשוב.
20% טיפוח תנאים מיטביים: מנוחה, תזונה, פעילות גופנית, מערכות יחסים וכו'.
20% למידה משמעותית.
20% לשיקול דעתך. כולל משחק, תחביבים, חגיגות וכו'…
10% כלום. מרחב פתוח. שוטטות.

הוראות לשיטה ב':
– לפעול לפי סדר הרשימה.
– לשמור על ניתוק מהסביבה ועל נוכחות מלאה עם הדבר או האדם שבוחרים לתת לו תשומת לב כרגע.
– בכל פעם שנכנס משהו חדש לבדוק האם הוא מספיק חשוב ולפעול בהתאם.
– אם לא מספיקים הכול לקצץ את הדברים שבתחתית הרשימה.

**
שתי מיומנויות קריטיות:
1. ניהול "השקעות תשומת לב".
2. סינון רעשים.

חיים מלאים. יום יום.

זו הבחירה שלך האם לעשות את זה או לא.
זו הבחירה שלך האם להשמיע את קולך או לשתוק.
זו הבחירה שלך האם לנסות או לוותר.
זו הבחירה שלך האם להגיע או להיעדר.
זו הבחירה שלך האם לנוע הלאה או להישאר.

**
זו הבחירה שלך.
הבחירה המלאה שלך.
רק שלך.
כן, יש לך ברירה…
לא, את לא חייבת…

**
זו הבחירה שלך. או הבריחה שלך.
ותר על אנרגיית המסכנות הקורבנית של "צריך-חייב-מוכרח".
התחברי לאנרגיית העוצמה של "בוחרת-רוצה-מחליטה".

**
קחי על זה אחריות.
הבן שזו 100% הבחירה שלך.
הפסיקי להאשים אחרים במצבך.
הכר בכך שלבחירה הזו יש השפעה ומשמעויות. קח אחריות גם עליהם.

**
קצת פחות דרמה.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר אחריות.
קצת יותר חופש.
הרבה יותר שקט.
הרבה יותר שמחה.

חיים מלאים. יום יום.

כשאני שולח לך מייל ולא מקבל ממך תשובה אני יודע ש….

את מסננת אותי בכוונה.

או ש…

סתם לא אכפת לך ממני.

או ש…

אתה מתנשא וההצלחה עולה לך לאף.

או ש…

את עמוסה ולא הספקת להחזיר תשובה למרות שרצית.

או ש…

אתה עמוס ובחרת לתת תשומת לב לדברים אחרים שיותר חשובים עבורך.

או ש..

לא ראית אפילו את המייל בים המיילים שאתה מקבל.

או ש…

אתה לא יודע איך לענות, כי התשובה די מורכבת.

או ש…

תכננת לחזור אלי ושכחת מזה.

או ש…  או ש… או ש…

**
כשאני שולח לך מייל ולא מקבל ממך תשובה, אני בעיקר יודע ש…
אין לי מושג מה זה אומר ואין לי מושג מה עובר עליך.

כשאני שולח לך מייל, בלי קשר לתגובה שאקבל או לא אקבל ממך,
אני רוצה לקחת אחריות על הפרשנויות, הרגשות והתגובות שלי.

כשאני שולח לך מייל, אני משתדל להזכיר לעצמי,
שאני מקווה שתגיבי רק אם זה מתאים לך ואם יש לך את הזמן, הרצון והפניות לזה,
ושאני מקווה שלא תגיבי אם זה פחות מתאים לך או אם את עושה זאת מתוך תחושת חובה וחוסר ברירה.

חיים מלאים. יום יום.

1. אם זה מספיק חשוב, יש לי זמן בשביל זה.
תמיד. את כל הזמן שצריך.

2. נותר רק לקבוע אם זה מספיק חשוב.
ומה פחות חשוב.

3. מרגע שזיהיתי מה זה מה,
נתינת מקום ל"זה" על חשבון ה"הוא"
הופכת להיות פעולה טכנית פשוטה.

4. כל השאר זה אשליה, בלבול או בריחה מאחריות.
ובדרך כלל גם וגם וגם.

בוקר טוב ישראל 🙂

חיים מלאים. יום יום.

לפני כשעה התקשרתי לחבר ושאלתי אותו את השאלה ישירה הבאה:

"עד כמה מתחשק לך לעשות את זה? "

חשוב לי להבין את התשובה שלך לשאלה הזו.
באמת חשוב לי.

אם אנחנו מתכוונים לעשות את זה ביחד,
אני רוצה לדעת אם אתה נלהב, אדיש, מתנגד או משהו אחר.
האנרגייה מדבקת.
היא תשפיע באופן ישיר על העשייה.
היא תשפיע על איך אנשים יחוו אותך.
אותנו.
חשוב לי להבין איפה אתה נמצא ומה עובר עליך.
ביחס לזה ובכלל.

התשובה שלך תהיה משוב חשוב עבורי,
כזה שאני רוצה להכיר.
מידע שיעזור לי לקבל החלטה.
אני מקווה שתגיד לי את האמת.
אני מקווה שלא תחששי לדבר בכנות.

התשובה שלך אינה הדבר היחיד שאתחשב בו.
ישנם פרמטרים נוספים שאתייחס אליהם.
אבל אני רוצה לדעת.
חשוב לי להבין.

**
שאלה ישירה נוספת:

"עד כמה חשוב לך שאעשה את מה שאתה מבקש (עכשיו / מחר / השבוע…) ?"

אם חשוב לך (8-10 מתוך 10) אתייחס לזה אחרת מאשר אם זה לא מאוד חשוב לך (1-4 מתוך 10).
כשאני שואל את השאלה הזו,
זה לא בגלל שאני מנסה להתחמק או להרוויח זמן.
אני באמת רוצה להבין.
כי חוץ מהבקשה שלך יש לי עוד כמה דברים,
וחשוב לי לקחת אחריות על הבחירות שלי.
אם הדבר הזה חשוב לך מאוד
אולי אבחר לעשות אותו למרות שהוא לא הדבר שהכי מתחשק לי עכשיו.
(אגב, אם בכל פעם שתבקש ממני משהו זה יהיה ברמת חשיבות גבוהה,
אדע לתת לתשובתך פחות משקל בעתיד)

**
ד"ר מרשאל רוזנברג ז"ל , יוצר גישת התקשורת המקרבת,
ניסח את "תפילת המבקש" הבאה:
א. אנא הענה בחיוב לבקשתי רק אם תוכל לעשות זאת בשמחה ואם זה יעשיר גם את חייך.
ב. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך תחושת חובה וחוסר ברירה
ג. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך חשש מעונש או מתוך רצון לקבל פרס.

הרעיון המרכזי הוא שאם מישהו מאיתנו יעשה משהו בניגוד לרצונו,
רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד,
שנינו נשלם את המחיר.

ובאותו אופן,
אם ניקח אחריות על הבחירות שלנו ונחליט לעשות משהו,
גם אם זה לא הדבר שהכי מתחשק לנו כרגע,
בגלל שהקשר בינינו חשוב לנו,
כולנו נצא מזה מורווחים.

שבת של שלום. חיים מלאים.

*** הגשת המועמדות לתכנית "ספרינט 21" מסתיימת ביום חמישי הקרוב 18/2 21:00.
אל תצטרפו רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד.
בואו אם אתם בוחרים, מתרגשים, מחוייבים, לקדם פרוייקט חשוב בחייכם.
ניתן לקבל מידע מקיף על התכנית באתר וגם בסדרת המסרים הבאה.

כאב על מחיר שמשלמים.
הדבר הזה שאני עושה עכשיו בא על חשבון דברים חשובים אחרים.
ההשקעה הזו עולה לי באנרגיה, בזמן, בכסף, בבריאות.
עשיתי טעות ואני משלם עליה את המחיר עכשיו.
בחרתי בחירה שאני שלם איתה ואני משלם את המחיר עכשיו.
בחרתי במשהו כי לא יכולתי לעשות הכול ויש לזה מחיר.
אני מנסה לעשות הכול בלי לוותר על כלום ויש לזה מחיר.

**
כאב של פוטנציאל שלא מתממש ואולי גם לא יתממש.
לדעת שאתה יכול להגיע אל הארץ המובטחת ושלא תגיע אליה.
אני יודע שאני יכול לעשות את זה, וזה לא יקרה. כי אני רחוק מהממסדרונות המתאימים.
אני יודעת שאיני פחות טובה מהם, וזה לא יקרה. כי חשוב לי להשקיע גם במקום אחר כרגע.
אני יודע שיש לי את היכולת, החוכמה והכשרון וזה לא יקרה. כי איני מוכן לשלם את המחיר הנדרש.
אני יודעת שאיני נופלת מהם וזה לא יקרה. כי אני לא מהמשפחה הנכונה. כי נקודת הפתיחה שלי שונה. כי התנאים השתנו. כי הזדמנות חשובה פוספסה.

**
כאב של להיות "שקוף".
כאב על שלא מבינים אותי.
כאב על שלא רואים אותי.
כאב על שלא שומעים אותי.
כאב של לא להיות שייך.
כאב של זרות.
כאב של בדידות.

**
כאבים.
חלק בלתי נפרד מחיים מלאים.

חיים מלאים. יום יום.

אנו לוקחים אחריות על מה שחשוב לנו ובוחרים להיות במקום שבו חשוב לנו להיות.

**
אנו בוחרים להישאר במקום שבו אנו תורמים או מקבלים ערך.
כשאנו נמצאים במקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות בו.

**
אנו בוחרים לעזוב מקום שבו איננו תורמים ואיננו מקבלים ערך.
כשאנו עוזבים מקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות במקום אחר.

**
גם אם נבחר להיות במקום שלא הכי מתחשק לנו,
גם אם נבחר לא להיות במקום שממש בא לנו להיות בו,
זו תמיד הבחירה שלנו.

**
אפילו אם זה נראה או מרגיש אחרת,
הנוכחות שלנו במקום מסוים אף פעם אינה תוצר של הוראה מגבוה או של חוסר ברירה.
אנחנו לא נמצאים שם מפני שמישהו אחר הכריח אותנו, התחנן או איים עלינו.

**
אפשר להפסיק לשקר לעצמנו.
הגיע הזמן להפסיק לזרוק אחריות ואשמה על אחרים.

**
בכל רגע נתון יש לנו רק 100% אחריות לבחירות שלנו.

חיים מלאים. יום יום.