תגית: ארגון

"פחות חשוב מה אחוז האנשים שעוזבים את החברה.
יותר חשוב כמה אנשים מצטיינים יש בתפקידי המפתח החשובים."
(חברת נטפליקס, בהתייחסות לשימור עובדים).

**
השאלה היא…
האם מתאים לך להגדיר מה זה "אנשים מצטיינים בתפקיד"?
האם מתאים לך להגדיר מה הם "תפקידי המפתח החשובים"?

**
"כולם חשובים לחברה באותה מידה", ו- "אין אף אחד שחשוב יותר מאחרים"
יכולים להצביע על קושי בניהול, או על חשש מהתמודדות.

**
כולנו בני אדם.
כולנו שווים בערכנו האנושי.

לא כולנו שווים בערכנו הארגוני.

חיים מלאים. היום.

שינוי ארגוני
משפיע גם על אנשים
ולא רק על שקפים של מצגות
על תאים בגיליון אקסל
או על עצי דיווח מטריציוניים.

**
אנשים הם לא
"ראשים" (Headcount)
וגם לא "משאבים" (Resources).

**
להיות אכפתי מרחוק או מלמעלה
ולהיות אכפתי מקרוב
הם שני דברים שונים.

**
אם קיבלת אחריות להוביל אנשים
חשוב שתתהפך לך הבטן
במצבים מסוימים.

חיים מלאים. היום.

להתייעץ "כמו שצריך" ולהגיע להחלטה איכותית

"היוועצות" הינו תהליך התייעצות עם אנשים שונים בכדי להגיע להחלטה שחשוב לקבל.

שש הנקודות הבאות מתייחסות לתהליכי היוועצות וקבלת החלטות בחברות וארגונים (והן יכולות להיות רלוונטיות גם במקרים אחרים):

א. בתהליך היוועצות חשוב להגדיר מה מטרת ההיוועצות ואיך תתקבל החלטה.

• ההגדרות הללו יסייעו לצד שמבקש את הייעוץ ולצד שנותן את הייעוץ להימנע מתסכול או אי נעימות עתידיים שבהם אנשים יכולים לחשוב שדיברנו איתם לשווא או שאין השפעה למה שהם אומרים. דוגמא: כשאבוא לדבר עם מישהו אומר לו: "חשוב לי לשמוע את דעתך בנושא השינוי ארגוני. אני פוגש מספר אנשים נוספים ובשבוע הבא אקבל את ההחלטה בעצמי לאחר שאשמע את כולם".

• כשמתייעצים עם אנשים כדאי לשתף בדעתנו אם יש לנו דעה כזו. בהתאם לנסיבות, ניתן לעשות זאת בתחילת השיחה או לאחר שהאדם משתף בדעתו. דוגמא: כשיואב התקשר אלי השבוע הוא סיפר לי על החלטה שהוא עומד לקבל וביקש שאאתגר אותו כדי לוודא שאינו מפספס משהו חשוב.
ב. ניתן להיכנס לתהליך היוועצות ברמות וודאות שונות. מידת הוודאות שאיתה אנו ניגשים להיוועצות תשפיע על התהליך.

שלוש רמות לדוגמא:

1. "פתיחות מלאה" – אין לנו עמדה, דעה או העדפה בנוגע להחלטה. חשוב לנו לשמוע אנשים עם דעות שונות.

2. "גיבוש חלקי" – יש לנו העדפה או נטייה להחלטה מסוימת לצד דילמה פנימית בהיבטים שונים הקשורים לנושא. חשוב לנו לשמוע אנשים נוספים.

3. "דעה מוצקה" – יש לנו העדפה ברורה להחלטה מסוימת. אנו רוצים לבדוק שאנו עומדים לקבל את ההחלטה הנכונה ולוודא שאיננו מפספסים משהו חשוב.
ג. אנשים שכדאי להתייעץ איתם:

• אנשים שמומחים בנושא המסוים שאנו עוסקים בו. כדי שנבין יותר טוב את הנושא.

• אנשים שמושפעים מהנושא או מההחלטה שעומדים לקבל. כדי שנבין יותר טוב את מה שקורה עכשיו כמו גם את ההשפעות וההשלכות של ההחלטה.

• אנשים שעושים תפקיד דומה לשלנו או שנתקלו במצבים דומים (גם אם אינם מומחים בנושא או מושפעים מההחלטה). כדי שנבין יותר טוב את התהליך ואת ההקשר של מה שקורה עכשיו.
ד. גורמים המשפיעים על איכות תהליך ההיוועצות:

• רמת האמון ביננו לבין האדם שאתו אנו מתייעצים – אם למשל, האדם נחשב מומחה בעל ידע רלוונטי אך איננו בוטחים בו ובכוונות שלנו זה יקשה עלינו להיות פתוחים לדבריו.

• מידת ההזדהות שלנו עם עמדתנו – כשאנו נעולים על כיוון מסוים או נעולים על עמדות או החלטות מסוימות בדרך כלל נהיה עסוקים בלהגן עליהן ונתקשה להקשיב לאחרים וללמוד דברים חדשים.

• לחץ הזמן – אם חשוב לנו לקבל החלטה במהירות, סביר מאוד שלא נמצא את הזמן שהיינו רוצים שיהיה לנו להיוועצות עם אנשים שאנו מעוניינים להתייעץ איתם.

• הפניות שלנו לנושא – ייתכן שיש לנו זמן מספיק לתהליך ההיוועצות אך הפניות המחשבתית והרגשית שלנו מוגבלת בגלל עיסוק בעניינים אחרים המקבלים עדיפות כרגע.
ה. כשבוחרים להתייעץ, יש הבדל בין "להתייעץ באמת" ל"להתייעץ בכאילו".

• כש"מתייעצים בכאילו", הכוונה היא לתת לאנשים תחושה שמתייעצים איתם כדי שנוכל להגיד שהתייעצנו או כדי שהם לא יעשו בעיות לאחר מכן. כשמתייעצים בכאילו, הסיכוי שנשנה את דעתנו הוא קטן מאוד.

• כ"שמתייעצים באמת", הכוונה היא לבדוק את המחשבות שלנו, לקבל פרספקטיבות, לגלות משהו שעוד לא גילינו. כשמתייעצים באמת הסיכוי שנשנה את דעתנו הוא גדול.
ו. כשבוחרים להתייעץ, יש הבדל בין "להתייעץ" לבין "לגבש לובי להעברת החלטה".

• כ"שמגבשים לובי", המיקוד הוא באיך להעביר את החלטה או להוציא לפועל את מה שאנו רוצים שיקרה. במקרה כזה ההיוועצות תהיה עם אנשים שתומכים בהחלטה שלנו ויכולים לעזור, עם אנשים שאנו רוצים לגייס או עם אנשים שאנו רוצים לפרק את ההתנגדות שלהם.

• כ"שמתייעצים באמת", יהיה לנו פחות חשוב לדבר עם אנשים שחושבים כמונו ויותר חשוב לדבר עם אנשים שחשובים או רואים אחרת מאתנו כדי להרחיב ולהעמיק את נקודת המבט שלנו. המיקוד יהיה להעמיק את החשיבה ולאתגר אותה לא להעביר החלטה.
מספר המלצות ודגשים לסיכום:

1. לחדד את המטרה שלשמה אנו נכנסים לתהליך היוועצות.
2. לתאם ציפיות ולהגדיר את התהליך.
3. לבדוק עד כמה אנו מזוהים עם עמדה מסוימת או פתוחים להקשבה ולמידה.
4. לבחור אנשים המתאימים להיוועצות – כאלו שישרתו בצורה מיטבית את התהליך.
5. להקדיש זמן לתהליך הלמידה, ההעמקה והגילוי.
6. ליהנות מהדרך…

רוצים לפתח את יכולות ההיוועצות וקבלת ההחלטות בארגון שלכם?
מוזמנים ליצור קשר במייל חוזר או דרך האתר.. 

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

כשהעלית את הרעיון לתהליך, במבט ראשון היה נראה שכולם נגדו.
אף אחד לא בעדו.

אחרי בדיקה קצרה, הדברים נראו קצת אחרת:

– אחד היה נגד משום שהוא חושב שזו טעות שתפגע בארגון.
– שניה היתה נגד משום שיש לה קושי אישי להשתמש בתהליך שאתה מציע.
– שלישי היה נגד משום שהוא חושש לתקשר את התהליך ולחטוף התנגדות מעובדיו ולקוחותיו.
– רביעית היתה נגד משום שהיא עמוסה עכשיו ואין לה פניות לשינויים.
– חמישי היה נגד משום שהוא הבין את התהליך אחרת ממה שהתכוונת.
– שישית היתה נגד משום שלדעתה לעצם ההתעסקות בנושא תהיה תקורה גבוהה מדי שאינה מוצדקת.
– שביעי היה נגד כי הוא מאמין שאם משהו עובד (גם אם לא בצורה אופטימאלית), עדיף לא לגעת.
– שמינית היתה נגד, כי בשונה ממך, היא לא חושבת שיש בעיה כפי שאתה חושב.
– תשיעי היה נגד כי אתה זה שהצעת אותו.
– עשירית היתה נגד כי היא מעדיפה לקחת את עמדת הרוב / הניהול הבכיר בחדר.
– אחד עשר לא היה נגד אבל גם לא בעד. הוא אדיש ולא אכפת לו.
– שתים עשרה חושבת שזה יכול לעבוד אבל היא לא בטוחה בכך ויש לה קושי לנקוט עמדה.
– שלושה עשר היה דווקא די בעד אבל הוא התקשה להשמיע את דעתו מפני שכולם דיברו.
– ארבע עשרה חשבה שזה רעיון טוב אבל העדיפה לא לעמוד מול כולם בעמדת מיעוט.

**
לפני שאתה מוותר על הרעיון שלך או מחליף אותו באחר,
מומלץ להקשיב קצת יותר לעומק מה באמת קורה בחדר
ומה עומד מאחורי "הלא" שאתה שומע.

**
כשאת פוסלת או מתנגדת לרעיון של מישהו אחר,
מומלץ לחדד לעצמך ולמי שהציע אותו ממה נובעת ההתנגדות שלך.

חיים מלאים. היום.

להאמין ש…
המהות העיקרית של ארגון
היא לשרת את בעלי המניות,

זה כמו להאמין ש…
המהות העיקרית של בית – ספר
היא להעניק תעודת בגרות לתלמידים.

חיים מלאים. יום יום.

סבב שיחות אישיות עם קבוצת מנהלים של ארגון מסוים.
שונות של נקודות מבט, דעות ופרשנויות.
מגוון אנשים, תהליכים, תחושות ומטענים.

כמה מקומות ארגוניים "עתירי אנרגיה":

1. משהו מסוים שמעסיק מנהלים רבים
ושיש לגביו הסכמה גורפת או ריבוי מחשבות קרובות.
מספר האנשים מעיד על עניין מערכתי.
העובדה שזה עולה (לא כל דבר שיש לגביו הסכמה עולה)
יכולה לרמז על פער בין מצב קיים למצב רצוי,
פער שהמערכת בשלה להתחיל לסגור.

2. נקודה המגיעה ממנהלים רבים,
שיש לגביה חוסר הסכמה ושהנגיעה בה מעלה את הטמפרטורה בחדר.
מספר האנשים, החיכוך והמתח מעידים על נושא מהותי.
לפעמים זה קצה קרחון או סימפטום למשהו עמוק יותר בעל חשיבות רבה.

3. תחושה או עמדה חזקה של אחד או אחת מהמנהלים.
משהו אינדיוידואלי שעולה בעוצמה מאדם יחיד.
יכול מאוד להיות שיש לזה פחות מקום בקבוצה.
העוצמה החזקה נוכחת ומשפיעה על כל המערכת.
מדוברת או לא מדוברת.

4. נושא שלא מועלה על ידי אף אחד.
אבל הוא שם.
בלתי נראה, לא מדובר, נוכח ומורגש.
מסוג הדברים שאסור, לא לגיטימי או מפחיד לדבר עליהם.
אנרגייה ההולכת ומתעצמת מתחת לפני השטח,
מחכה להתפרץ.

חיים מלאים. יום יום.

אני לא יכול להוכיח לך את ה-ROI (החזר על השקעה) של זה אם אתה לא מאמין שהוא קיים.
זה כמעט בלתי אפשרי לשכנע אותך לגבי החשיבות של זה אם את מאמינה שזה נושא שולי.
קשה מאוד למדוד את התרומה של זה, קל מאוד להטיל בזה ספק.

**
יותר מדי זמן ניסיתי להוכיח, לשכנע, למדוד.
כשניסיתי "למכור" לך את זה בהתלהבות ובאמונה,
שמתי לב שזה גורם למשהו בי להיות פחות מדויק ויותר לחוץ
ושבך זה מעורר התנגדות פנימית וחוסר אמון.

**
אני משנה כיוון עכשיו:
אם הגעת כבר למסקנה שזה חשוב לארגון שלך ואתה מחפש את האדם המתאים – בא נדבר.
אם חשוב לך להשקיע בזה ואת מחפשת את הדרך המתאימה עבור החברה שלך – בואי ניפגש.
נקודת הפתיחה שלנו היא הסכמה הדדית לגבי החשיבות והצורך.
משם נגלה איך לעשות את זה בצורה הכי מדויקת עבורך והאם לעשות את זה ביחד.
בדיאלוג על מערכת יחסים לארגון שלך, נתחיל ממערכת היחסים בינינו.
ומשם נתקדם.
או לא.

חיים מלאים. יום יום.

אחד המתחים שחברות וארגונים חווים הוא המתח שבין התקדמות וחיבור :

**
מצב א':
תהליכים נתקעים והחלטות לא מתקבלות עקב שאיפה מתמשכת לקונצנזוס מלא או הסכמה גורפת.
הרצון לא לפגוע באף אחד ובשום דבר מקבל עדיפות עליונה.

**
מצב ב':
מספר מצומצם של אנשים מקבל החלטות ודוחף תהליכים במהירות ובנחישות.
התקדמות מקבלת עדיפות עליונה, גם על חשבון חיבור, רתימה או הקשבה לנקודות מבט שונות.

**
מצב ג':
נשמר מתח דינמי כלשהו בין התקדמות לבין חיבור.
בהתאם לנושא, לדחיפות ולמשאבים הקיימים בוחרים האם ואיך להתקדם, כמה לשתף ובמה להתייעץ.

**
להלן 4 שאלות לדוגמא שניתן להשתמש בהם במצב ג':

1. האם אתה מוכן להתקדם עם האפשרות שאני מציע, למרות שהיא אינה האפשרות המועדפת שלך?

2. מה מידת שביעות הרצון שלך מהאפשרות שאני מציע? למה?

3. מה אתה מעדיף מבין האפשרויות השונות?

4. מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות כארגון (בין אם אתה מעדיף את זה ובין אם לא)?

**
התקדמות אינה חשובה יותר מחיבור.
חיבור אינו חשוב יותר מהתקדמות.

מינון ההתקדמות והחיבור הנכונים הוא תלוי מצב.
מציאת האיזון המתאים שבין התקדמות לחיבור היא חלק מרכזי באומנות המנהיגות.

חיים מלאים. יום יום.

האם יש בארגון שלך מספיק שמחה?

הנה ההגדרה שלי לשמח"ה ארגונית על ארבעת המרכיבים הקריטיים שלה:

שותפות, שיתוף והשתתפות.
משמעות וערך גבוה (לעובדים, ללקוחות, לבעלי עניין).
חגיגות, שמחה, הכרת תודה וכיף.
התפתחות ולמידה אישית ומקצועית.

**
חמש מחשבות על שמח"ה ארגונית:
• שמח"ה ארגונית היא הרבה מעבר לרק ימי כיף, שכר גבוה ופינוקים אחרים.
• לחברה לא שמח"ה יהיה קשה מאוד להצליח לאורך זמן.
• אפשרי לפגוש את ארבעת מרכיבי השמח"ה בארגון או בחברה.
• כעובד/ת, ראוי וכדאי לשאוף לעבוד בחברה שיש בה שמח"ה אישית וארגונית.
• ארבעת מרכיבי השמח"ה אישיים ואינדיוידואליים. השמח"ה שלי היא לא בהכרח השמח"ה שלך.

חיים מלאים. יום יום.