תגית: ביחד

האירוע של אתמול לא קרה במקרה או במזל.
האירוע של אתמול לא התרחש מעצמו.
האירוע של אתמול הוא תוצר של כמה וכמה דברים שאמרת ועשית
בשבועות ובחודשים האחרונים, אולי אפילו בשנים האחרונות.

**
האירוע של אתמול לא קרה רק בגללך.
האירוע של אתמול לא התרחש רק בזכותך.
האירוע של אתמול הוא תוצר משותף של כמה וכמה דברים שנאמרו ונעשו
בשבועות ובחודשים האחרונים, אולי אפילו בשנים האחרונות.

**
בכל רגע ורגע אנחנו יוצרים ביחד.
משפיעים ומושפעים.
משנים ומשתנים.
רוחשים ומתרחשים.
עושים ומתהווים.

חיים מלאים. היום.

כמה מחשבות חיות על מסע משותף במקום אחר:

א. מורכב להיות בקשר

איזו חבילת גלישה לעשות?
מה לגבי דקות שיחה?
אלו מטענים לקחת?
האם צריך מתאמים? איזה?
איפה קונים סים מקומי?
האם יש במלון Wi-Fi ?

באופן די אבסורדי, גם קל יותר וגם מורכב יותר להיות בקשר…

**
ב. מתרגלים מהר

כשפוגשים את זה בפעם הראשונה
או אחרי זמן רב שלא פגשת את זה הנשימה נעתקת:
הירוק-ירוק האינסופי, 
ההרים העצומים,
האגמים המדהימים,
האוכל המיוחד,
העיירות הקטנות והצבעוניות.

אחרי יום או יומיים מתרגלים.
עדיין רואים את זה, עדיין מתלהבים,
אבל פחות…

אחרי מספר ימים זו כבר שגרה.
חלק מזה כבר מפסיקים לראות.
ההתלהבות נודדת למקום אחר.

**
ג. לא לפי התכנית

לפי הספר יש מספר מקומות מומלצים ומספר כאלו שפחות.
לכל מקום יש כוכבים, חייכנים ודירוגים.
בתכנית כתוב מה הדברים המרכזיים שניתן לעשות, לחוות ולראות בכל מקום.
כולל תמונות שניתן להתרשם מהן.

לא הכול הולך לפי התכנית.
יש רגעים עוצמתיים שלא מופיעים באקסל המקורי או בספר.
כאלו שלא ניתן לחזות או לצפות מראש.
הם יכולים להגיע בכל רגע, להופיע בכל מקום.
רגעים קטנים-גדולים של חיבור. של ביחד. של מפגש.
של שמחה. של שקט. של יופי. של אהבה. של גילוי.
וגם רגעים של כעס. של עצב. של געגוע. של בדידות. של עייפות.

אוסף הרגעים הם הם הטיול לא פחות מאוסף האתרים.

**
ד. לטייל ביחד ולעבוד ביחד

כשעובדים ביחד,
החוכמה היא שכולם ירוויחו.
מקסום רווחים של אדם אחד או יותר על חשבון אחרים,
זו עסקת מנצח-מפסיד שטובה בטווח הקצר לחלק מהאנשים (אולי..)
ובטווח הארוך לאף אחד מהם.

כשמטיילים ביחד,
החוכמה היא שכולם ייהנו ושכולם ירצו שכולם ייהנו.
כשהמטרה היא להנות ביחד,
אפשר לחשוב על אסטרטגיות שונות להגיע אליה.

מספר שאלות חשובות שעוזרות להנות ביחד:
– מה יגרום לך הנאה עכשיו/היום/השבוע?
– האם חשוב לך שגם אנחנו נהנה?
– איך את יכולה לעזור לנו להנות?
– איך אנחנו יכולים לעזור לך להנות?

**
ה. התמונות משקרות

התמונה הזו, חדה ואיכותית ככל שתהיה,
לא מעבירה את העוצמה של הנוף, של החוויה, של החיבור.

בתמונה הזו שבה כולם מחייכים,
לא ניתן לראות את הפרצוף הכועס, המשועמם או החמוץ של רגע לפני ורגע אחרי.

התמונה הזו שנבחרה מתוך תמונות רבות אחרות
נראית מלאת חיים אבל בעצם היא סטטית וקפואה.

בעוד כמה ימים, חודשים או שנים,
יישארו מהמסע הזה תמונות וזכרונות.
התמונות תישארנה מקובעות.
הזכרונות ימשיכו להשתנות ולהתעצב, בין היתר מתוך התמונות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

פתאום ראיתי
כמה זה מפחיד אותך
והתמלאתי כבוד
ואהבה

**
עוד לא הגיע הזמן.
עוד לא הגיע הזמן לוותר
מוקדם מדי להתפשר או להמשיך הלאה.
אל תיבהל.
בא נחזיק את זה בחיים
עוד קצת.
ביחד.
בא נלך עוד צעד אחד
קדימה ופנימה.
ואז כבר נראה…

אתה לא לבד.
גם אנחנו כאן.
אתך.

**
חמישים ומשהו דקות
של הרבה מילים
הכינו את השטח
לשלוש דקות
של מפגש בינינו.

תודה שפגשת אותי אתמול.

חיים מלאים. היום.

לתבשיל שמתבשל עכשיו אין מתכון.
אין לו הוראות הפעלה או רשימת מצרכים ברורה.
וגם לא התחלה או סוף.

**
לתבשיל שמתבשל עכשיו יש תנועה.
תמיד קדימה.

יש פוטנציאל.
תמיד אינסופי.

יש מוגבלות.
תמיד נוכחת.

**
את התבשיל שאנחנו מבשלים עכשיו,
אנחנו מגלים תוך כדי תנועה.
יוצרים תוך כדי עשייה.

ממש כשם שהוא מגלה אותנו…
יוצר אותך ואותי.

חיים מלאים. היום.

כשבחרנו לעלות על הבמה ביחד,
קבענו (באופן שרירותי) מי יהיה מה.
אתה תהיה ילד.
את תהיי אמא.
אני אהיה אבא.
אנחנו נהיה זוג.

**
כשבחרנו לחלוק את הבמה ביחד,
קבענו (באופן שרירותי) מי יעשה מה
אתה תהיה מורה.
את תהיי מנהלת.
הוא יהיה עובד.
היא תהיה ראש ממשלה.
אני אהיה רופא, מנחה סדנאות או מנקה רחובות.

**
כשבחרנו לשחק על הבמה ביחד,
הסכמנו (באופן שרירותי) על מה שיקרה.
האם נילחם, או נהיה חברים.
האם נהיה קרובים או רחוקים.
איך ניפגש ומתי ניפרד.
מתי ניוולד ומתי נמות.

**
כשאנחנו על הבמה,
כל אחד משחק את התפקיד שלו…
לזמן מוגבל ולמטרה מסוימת.
רק תפקיד.
מעבר לטוב ורע.
מעבר לחכם וטיפש.
מעבר לעשיר ועני.

**
התפקיד שלי הוא לא אני.
התפקיד שלך הוא לא אתה.

כיף גדול לשחק אתך ביחד.
זכות עצומה לחלוק אתך במה.
וחיים.

קל לשכוח.
חשוב לזכור.

חיים מלאים. היום.

לתת להופעה להתחיל – Let the Show Begin

"לתת"
לאפשר.
לסמוך. לשחרר.
להיות נוכח.
לבחור. להשתתף. ביחד.
להעז.
להנות.
דרך ותוצאה.

**
"להופעה"
על הבמה וגם מאחורי הקלעים.
לחלקים היותר מהנים וגם לחלקים שפחות.
בין האנשים בחדר וגם בתוך כל אחד מאיתנו.
המתוכננת והמאורגנת וגם המתהווה והמפתיעה.

**
"להתחיל"
ההופעה כבר התחילה.
אנחנו בעיצומה.
כל הזמן.
הגיע הזמן לשלב הנוכחי שלה…

**
איך אומר ברק…?
"יאללה בלאגן !!!"

חיים מלאים. היום.

מזמן
לא דיברנו
לא צחקנו
לא נגענו
לא אהבנו
ביחד…

חיים מלאים. היום.

רגע לפני שזה מתחיל.
זה כבר כאן…
חוסר וודאות.
יציאה ממרחב נוחות.
כניסה למרחב אי – נוחות.
עזיבת חוף מוכר.
יציאה למסע.
ביחד עם אחרים.
לבד עם עצמך.
התרגשות.
חשש.
לחץ.
סקרנות.

מראות.
צלילים.
ריחות.
קולות.
זכרונות.
מחשבות.
תחושות.
אינטראקציות.

דריכות.
הלב פועם.
אנדרנלין.
ערות.
ערנות.
חיות.

חיים מלאים. היום.

להיות ביחד-לבד זה לא כמו להיות לבד–ביחד.
לרוץ לקראת משהו זה לא כמו לרוץ מפני משהו.
לעשות כי בוחרים זה לא כמו לעשות כי מוכרחים.

למתבונן מהצד, על פני השטח,
זה יכול להראות אותו דבר.

זה לא.

חיים מלאים. יום יום.

הוא: הפוסט הזה נכתב ביחד.

היא: בתור קוראת אדוקה של הבלוג כבר הרבה זמן שרציתי להתארח.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהקשב מופנה למה שמתפתח (ולא רק לתכנית המקורית שהבאנו מהבית).

היא: אני עוד עסוקה בהאם אצליח להישמע כמוך, ביכולות הניסוח והיכולת להגיד אמירות בעלות משמעות חינוכית לכולנו…

הוא: לפעמים אנחנו מאמינים שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים, לבצע פרויקט, להיות בקשר, לכתוב פוסט…

היא: לקחת לי את שלוש הנקודות (:
אני תוהה האם זה שריר, האם נגיד הבלוגים שלך נהיו יותר ויותר כאלה או שזה כשרון מולד לכתוב באופן כזה זורם וממלא בהשראה.

הוא: כשעושים דברים ביחד, חלק מהדיאלוג הוא עם השותף והשותפה וחלק ממנו הוא (כל הזמן) עם עצמנו.
כרגע אני נמתח בין להיות איתך בדיאלוג לבין להקשיב לעצמי ולפוסט שמתהווה.

היא: איכשהו יוצא לי תפקיד המראיינת, אולי כי אני כל כך סקרנית לגבי זה ועם תחושת מסוגלות נמוכה באזור הזה.
רוצה לשאול עוד ועוד… ללמוד… על זה, עליך ועל עצמי.

הוא: כשעושים דברים ביחד, לפעמים התפקידים מתקבעים.
מישהו מתכנן ומישהו מוציא לפועל, מישהי שואלת ומישהו עונה. אפשר לשנות את זה… אם בוחרים…

היא: וכרגיל אני לומדת כאן. תודה על האירוח.

הוא: תודה על החוויה המדהימה, היצירתית, הלא צפויה ופורצת הדרך.
(וגם על שעזרת לי לסגור את "הפינה" היומית בכיף כל כך גדול).

היא: בפעם הבאה בחרוזים (:

חיים מלאים. יום יום.