תגית: בריחה

החור בשן שלך לא יסתום את עצמו.
הסרטן שלך לא יעצור את עצמו.
האוברדראפט בחשבון שלך לא יכסה את עצמו.
המשבר בפרויקט שלך לא יפתור את עצמו.
הבעייה במערכת היחסים שלך לא תטפל בעצמה.

**
ברוב המקרים החשובים,
גם אם יש שקט מדומה של כמה ימים,
החור, הסרטן, האוברדראפט, המשבר והבעייה עדיין שם.
לא מתכוונים להיעלם.
נוכחים ומתפתחים.
מחכים לך…
מבקשים את תשומת לבך…

חיים מלאים. היום.

איך אתם מעדיפים לברוח…?

אנחנו יכולים להציע לכם את מסלול כותרות העיתונים, הטוקבקים והסדרות האינסופיות.
יש לנו מסלול מיוחד לפייסבוק, וואטסאפ ורשתות חברתיות.
רבים הולכים על מסלול קריירה אינטנסיבית, לימודים מתמשכים או הצלת עולם.
חלק מעדיפים להתנדב לוועד הורים או להתמסר למטלות בתי הספר והגנים שתמיד קיימות.
במסלול ליזמים ניתן לייצר כל פעם פרויקטים מיוחדים כגון מעבר דירה, שיפוץ, הקמת עסק, בניית טיול וכו'.
אחת הבחירות הפופולריות היא צרכינזם מוגבר ובלתי נגמר – קניות, מסעדות, טיולים ועוד.
אלכוהול, סמים, ספורט, תזונה, איכות סביבה, מחלות ורוחניות הם מסלולים מקבילים הצוברים פופולריות הולכת וגדלה בזמן האחרון.
ויש כמובן גם את מסלול האומללות, הדרמות והמסכנות הותיק שלנו שבאופן עקבי מושך אליו המוני לקוחות.

בכל המסלולים אנו מאפשרים לקטר, להאשים, לעצום עיניים ולברוח מאחריות ללא הגבלה.
ניתן לשלב בין מספר מסלולים ולעבור ביניהם בצורה חופשית.

אז איך אתם מעדיפים לברוח היום..?

חיים מלאים. היום.

עבור חלק מהאנשים זהו חג הכאב.
חג העצב, האובדן, הבדידות, הגעגוע, המחסור.

עבור חלק מהמשפחות זהו חג העימות.
חג הריבים, הקונפליקטים והעצבים המתוחים.

**
קשה יותר לברוח בחג החירות.
כשהמשרד סגור,
כשהשגרה המגוננת יוצאת לחופשה,
כשנמצאים ביחד או לבד,
ימים שלמים, רצופים, ארוכים.

**
אולי יש קשר הדוק,
בין כמות התמונות
של הפרצופים המחייכים, המאכלים והנופים
למסת הכאב והבדידות שאנשים חווים.

חיים מלאים. היום.

" דאג האמרשלד, שהיה מזכיר האו"ם העיר פעם הערה עמוקה ורבת משמעות:
"הרבה יותר אצילי לתת את כולך לאדם אחד מאשר לטרוח ולעמול על הצלת האנושות כולה."
אני מבין את משמעות הדברים כך,
שגם אם אני מקדיש שמונה, עשר או שתים עשרה שעות ביום,
חמישה, שישה ואפילו שבעה ימים בשבוע למען אלפי אנשים ולטובת מיזמים רבים באשר הם,
ייתכן מאוד שבתוך ביתי פנימה אין לי מערכת של יחסים עמוקים עם בן/בת זוגי, עם בני או בתי המתבגרים ועם חבריי לעבודה.
כדי לבנות מחדש מערכת יחסים אחת אני נזקק להרבה יותר אצילות נפש, ענווה, אומץ ותעוזה,
מכפי שיידרשו לי כדי להמשיך ולעמול על כל אותן שעות למען אנשים ומטרות.

במרוצת 25 השנים שבהן יעצתי לארגונים שונים, נוכחתי שוב ושוב באמיתותה ובכוחה של אמרה זו.
רבות מן הבעיות שמהן סובלים הארגונים נובעות מקשיים ביחסי אנוש בצמרת –
בין שני שותפים במשרד, בין בעליה של חברה לנשיא החברה, בין נשיא החברה לבין סגנו.
אכן ההתמודדות עם בעיות אלה ופתרונן מצריכים אצילות נפש רבה יותר
מכפי שנדרש כדי להמשיך ולטרוח למען ההמונים באשר הם. "

מתוך "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" , סטיבן קובי, עמוד 227

~~~

האם יכול להיות שחלק מאותם מנהיגות ומנהיגים
המובילים שינויים חשובים בארץ ובעולם,
העומדים בראש ארגונים עסקיים, ציבוריים או חברתיים,
הפועלים למען אנשים, למען החברה ואפילו למען האנושות,
האם יכול להיות שבאופן כלשהו…
הם גם (אולי… קצת…) בורחים או מתחמקים ממשהו בביתם ?
האם יכול להיות שקל  יותר להתמסר לשינוי עולם ולהצלתו,
מאשר למערכת יחסים אחת מאתגרת במשפחה?
או למערכת יחסים עם עצמנו?

כשפועלים בנדיבות למען מטרה נעלה,
בין אם המטרה תושג ובין אם לא, זוכים בתחושת משמעות.
פעמים רבות זוכים גם במחיאות כפיים, בהערכה חברתית ואולי אפילו בהרבה "לייקים".
ברמה מסוימת זו השקעה סולידית עם תשואה מובטחת.
כשאנו עושים את זה, פעמים רבות אנחנו מספרים לעצמנו סיפור:
שאנחנו "נדרשים שם" למרות שאיננו רוצים,
שהמחיר "שווה את זה" שהרי אנחנו בעסקי הצלת עולם או טיוב אנושות,
ואולי אפילו שהמחיר כבד מדי אבל ש"אין לנו ברירה".

כשנוכחים באמת במערכת יחסים מאתגרת מסוימת,
עם בת/בן זוג, עם אחד הילדים או עם ההורים,
זה לפעמים יותר קשה, יותר כואב.
יש יותר מה להפסיד.
התשואה לא מובטחת.
הסיכון גדול.

אמא תרזה מצוטטת כמי שאמרה:
"אם אתה רוצה לשנות את העולם,
לך הביתה ותאהב את המשפחה שלך."

משהו לחשוב עליו…

שיהיה סוף שבוע ממלא,
עם הרבה אהבת משפחה ואהבה עצמית,

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

לפעמים…
כשאתה בוחר לא להתעסק עם זה, אתה בורח להתעסק במשהו אחר.

לפעמים…
כשאת בוחרת לא לגעת בזה, את בורחת לגעת בדברים אחרים.

לפעמים..
כשאתה בוחר לא להתקרב, אתה בורח ומתרחק.

גם בריחה היא בחירה.
סוג של.
תמיד.

**
איך אתה בוחר היום? איך אתה בורח היום?
מה תרצי לבחור היום? ממה תרצי לברוח היום?

חיים מלאים. היום.

להיות ביחד-לבד זה לא כמו להיות לבד–ביחד.
לרוץ לקראת משהו זה לא כמו לרוץ מפני משהו.
לעשות כי בוחרים זה לא כמו לעשות כי מוכרחים.

למתבונן מהצד, על פני השטח,
זה יכול להראות אותו דבר.

זה לא.

חיים מלאים. יום יום.

לפעמים צריך פשוט לעשות את זה.

גם כשזה לא הזמן הכי טוב.
גם כשזה לא מרגיש הכי מדויק.
גם כשאת לא בשיא הריכוז.
גם כשאתה עייף.
גם כשחסרה לך השראה.
גם כשאת לא בטוחה.
גם כשאין לך חשק.
גם כשזה לא נוח.
גם כשנראה שאין בעיה לדחות או לחכות.
גם כשזה לא הכי איכותי.
גם כשלא ברור איך בדיוק לגשת לזה.
גם כשאינך בטוחה מה לומר או כיצד להתחיל.
גם כשיש סיכוי שזו תהיה טעות.

**
לפעמים כל הרשימה "המכובדת" שלמעלה,
היא בסך הכול ביטוי של פחד.

מוסווה, מנומק, מהוקצע, הגיוני.
פחד.

חיים מלאים. יום יום.

 

17:23

השעון מתחיל לרוץ.

להפסיק לחכות לרגע המתאים, להשראה, להברקה.
להפסיק לברוח, לדחות, לתרץ.

**
לעצור.
להחליט שעכשיו זה קורה.
להופיע.
להתייצב.
לעלות על המגרש.
או על הדף.

**
להגיד שלום לצנזור הפנימי ולביקורת שעולה.
להגיד שלום לעייפות ולחוסר החשק.
להגיד שלום לפחד ש"זה" לא יהיה מספיק (איכותי, משמעותי, מעניין….).
להגיד שלום לחשש שאני לא מספיק (איכותי, משמעותי, מעניין….).

**
לקחת אויר.
לחדד את ההקשבה.
לתת מקום למה שעולה.
להיות מוכן לכתוב את זה.
(גם אם משהו בתוכי חושב שזה "לא הכי…" )

**
אין סודות משני עולם שטרם נחשפו.
אין נוסחאות פלא שיפתרו הכול.
אנו חוזרים שוב ושוב ושוב ושוב
על אותם שיעורים מוכרים,
לאותם עקרונות ידועים.

**
להיות מוכן לעשות את העבודה.
להיות מוכן להופיע.
גם היום.

17:36

חיים מלאים. יום יום.

חידוש רישיון נשק:
109 ₪ בדיקת רופא.
180 ₪ אגרת רישוי.
220 ₪ הדרכת מטווח.
140 ₪ 50 כדורי אקדח.
שעה וחצי במטווח.
שעה בקופת חולים.

**
למה לחדש?
"ליתר ביטחון".
"שיהיה".
אחרי כן לאפסן את האקדח
ובשאיפה לשכוח ממנו עד מאי 2019.

למה לא לחדש?
כי כנראה לא באמת צריך את זה.
כמו שלא היה צריך את זה בעשרים השנים האחרונות.

כי מעצבן לשחק לפי חוקי "המערכת" שמנצלת את המצב:
109 ₪ על חמש דקות של הצצת רופאת משפחה במחשב.
180 ₪ על הליך רישום אוטומטי ללא מגע יד אדם.

כי נמאס לקדם את תרבות צרכנות היתר
של גורמים שונים הגוזרים קופון רק מפני שהם יכולים.

**
להחלטה מתוך פחד יש מחיר.
במקרה הזה כמה מחירים:
649 ₪.
שעתיים וחצי.
צייתנות לחוקי משחק שאינם מתאימים.

חשוב לזכור:
יש לנו ברירה.
אנו יכולים לבחור כך או אחרת.
מרגע שהחלטנו, חשוב לעמוד מאחורי הבחירה.
להתלונן, לרטון או להאשים אחרים זו בריחה מאחריות.

**
גם הפעם חידשתי.
לפחד יש כוח.
יצר ההישרדות חזק ואינו בהכרח הגיוני.
מודעות לא תמיד מספיקה.
לפעמים לוקח זמן להשתחרר מ"המטריקס".
נראה מה יהיה ב 2019…

חיים מלאים. יום יום.

הודעה שקיבלתי הבוקר:
"אני נאלצת לדחות את פגישתנו בגלל …. "

לא נכון.

יכול להיות שאת:
בוחרת לדחות את פגישתנו,
או
רוצה לדחות את פגישתנו,
או
מעדיפה להקדיש את הזמן למשהו אחר.

גם אם מאמינה
שאת נאלצת / מוכרחה / חייבת / צריכה לדחות את פגישתנו
ושאין לך אפשרות אחרת,
זה לא המצב.

אל תתחבאי מאחורי תירוץ של חוסר ברירה.
אף אחד לא מכריח אותך.
זו הבחירה שלך.
תמיד.

וזה בסדר.

מעבר מחשיבת נאלץ-צריך-חייב-מוכרח
לחשיבת רוצה-בוחר-מעדיף משנה חיים.

חיים מלאים. יום יום.