כ"ד אדר ב' – חשק ובחירה

1.
עם חשק ועם בחירה.
מתחשק לי לעשות את זה ואני בוחרת לעשות את זה.
מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני בוחרת לעשות זאת.
(כי זו ישיבה שמעניינת ומלהיבה אותי, כי אני מאמינה שאוכל לתרום ולהיתרם)

2.
בלי חשק ועם בחירה.
לא מתחשק לי לעשות את זה ואני בוחר לעשות את זה בכל זאת.
לא מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני בוחרת לעשות זאת בכל זאת.
(כי אני מבינה את החשיבות שלה, כי זה שלב קריטי בפרויקט וחשוב לי להשפיע, כי …)

3.
עם חשק ובלי בחירה.
מתחשק לי לעשות זאת ואני נאלץ לא לעשות זאת.
מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני נאלץ לוותר עליה.
(כי הבוס שלי מצפה שאהיה בישיבה אחרת, כי יש לי דו"ח שאני צריך להגיש בעוד שעה, כי… )

4.
בלי חשק ובלי בחירה.
לא מתחשק לי לעשות את זה ואני נאלצת לעשות את זה בניגוד לרצוני.
לא מתחשק לי להשתתף בפגישה הזו ואני נאלצת להיות נוכחת בה בניגוד לרצוני.
(כי הבוס שלי מצפה ממני, כי אני חוששת ממה יגידו אם לא אהיה, כי…)

**
לכאורה יש פה ארבעה מצבים שונים.
רק לכאורה.
בעצם יש פה רק שניים.
הבחירה תמיד שם.
גם כשאנחנו מספרים לעצמנו שאנו נאלצים, חייבים, מוכרחים או צריכים –
הבחירה תמיד שם.
והיא תמיד שלנו.

**
עם או בלי חשק, כשאנו בוחרים לעשות משהו,
זה תמיד כי אנו מאמינים שנרוויח מכך משהו.

עם או בלי חשק, כשאנו בוחרים לא לעשות משהו,
זה תמיד כי או מאמינים שנרוויח מכך משהו.

**
שני דברים שכדאי לעשות:
א. להכיר בכך שזו תמיד הבחירה שלנו ולהפסיק להתחבא מאחורי שמות אחרים.
ב. להבין מה הרווח שאנו מקווים להשיג בבחירה שלנו. הוא תמיד שם.

חיים מלאים. יום יום.

יג' אדר א' – זו הבחירה שלך. או הבריחה שלך.

זו הבחירה שלך האם לעשות את זה או לא.
זו הבחירה שלך האם להשמיע את קולך או לשתוק.
זו הבחירה שלך האם לנסות או לוותר.
זו הבחירה שלך האם להגיע או להיעדר.
זו הבחירה שלך האם לנוע הלאה או להישאר.

**
זו הבחירה שלך.
הבחירה המלאה שלך.
רק שלך.
כן, יש לך ברירה…
לא, את לא חייבת…

**
זו הבחירה שלך. או הבריחה שלך.
ותר על אנרגיית המסכנות הקורבנית של "צריך-חייב-מוכרח".
התחברי לאנרגיית העוצמה של "בוחרת-רוצה-מחליטה".

**
קחי על זה אחריות.
הבן שזו 100% הבחירה שלך.
הפסיקי להאשים אחרים במצבך.
הכר בכך שלבחירה הזו יש השפעה ומשמעויות. קח אחריות גם עליהם.

**
קצת פחות דרמה.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר אחריות.
קצת יותר חופש.
הרבה יותר שקט.
הרבה יותר שמחה.

חיים מלאים. יום יום.

יז' כסלו – הסיבה שעדיין לא עשית את זה

יכול להיות שהסיבה שעדיין לא עשית את זה
אינה שאתה לא יודע,
או שאין לך מספיק זמן,
או שאין לך את התמיכה שאתה צריך,
או שאת מחוייבת לדברים אחרים כרגע,
או שעדיין לא החלטת לגבי זה,
או שזה לא מספיק מדויק עבורך,
או שהתזמון לא משהו,
או שלא מבינים אותך.

יכול להיות שהסיבה שעדיין לא עשית את זה
היא פשוט מכיון שאת/ה מפחד/ת.

לפעמים זו סיבה מספיק טובה לא לעשות משהו.

אם זו הסיבה כדאי לקרוא לילד בשמו.
להפסיק להתחבא. להפסיק לתרץ.
ואז… לבדוק בסקרנות –
מה בדיוק מפחיד אותך שם?
מה לא היית רוצה שיקרה?
מה לא היית רוצה להרגיש?

חיים מלאים. יום יום.

ט"ז כסלו – בעיות

טאטוא החול מתחת לשטיח לא באמת מנקה את הבית.
פתח ניקוז המתמלא באשפה ייסתם עם הזמן ויביא להצפה.
כתם חלודה יכול להתפשט ולפרק מתכת.
מי שמתעלם מחור בשן יגיע לעקירה או לטיפול שורש.
למטענים לא מטופלים יש נטייה להצטבר ולהתפוצץ.
גם אם מאוד רוצים,
לא ניתן לזרוק משהו (או מישהו) לחצר האחורית (או למרתף)
מבלי לפגוש אותו (בגירסא המפותחת שלו) בהמשך.

בעיות שמתעלמים מהן לא נוטות להתאדות.
בעיות לא מטופלות אינן נוטות להעלם.
חשיבה חיובית, מנטרות ומדיטציות חשובות ועוזרות, אך לא בהכרח מספיקות.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ו חשוון – לפעמים אין לך מושג

בסרטים, בספרים ובסדנאות קסם, התהליך פשוט ורומנטי:
1. הגדר לאן אתה רוצה להגיע.
2. בני תוכנית שתקח אותך לשם.
3. התחל להתקדם והתמד בדרכך.
4. הגיעי לקו הגמר.
5. חגיגה גדולה.

בחיים, זה יכול להיות מאוד שונה.
מעברים (לפעמים חדים) בין סיפוק, גאווה, התלהבות, ביטחון, שמחה לבין בלבול, תהייה, דכדוך, חוסר בטחון, עייפות, ייאוש, ספק.
רכבות הרים רגשיות ומנטליות.

*****
הקושי האמיתי לעתים אינו להתמיד בדרך שאנו בטוחים לגביה ושקשה להתקדם בה.
הקושי הגדול באמת הוא להתקדם בדרך שאיננו בטוחים לגביה כשעולות השאלות הבאות:
האם אני במקום הנכון?
האם זו הדרך שמתאימה לי?
האם זה מקדם אותי או מעכב אותי?
האם המטרה שסימנתי היא מטרה מדויקת עבורי?
מה אני מנסה לעשות?
האם אני לא עושה טעות?
לאן אני מנסה להגיע?
האם ההשקעה כדאית?
האם לא כדאי להשקיע במקום אחר במקום?
האם להמשיך ולהתמיד באותו כיוון או לשנות תפקיד , מסגרת, שיטה?
האם זו התמדה או התעקשות?
האם זה שינוי בריא או בריחה מהתמודדות?

*****
לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.

לפוסט הזה אין פתרון בהיר, כללי אצבע אפקטיביים או תשובת פלא.

לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.

חיים מלאים. יום יום.

 

ט"ו חשוון – "עסוק" זה סטטוס

"עסוק" זה סטטוס.
אם אתה עסוק אתה חשוב.
אם את עסוקה את בעלת ערך.
לדלג על ארוחת צהריים בגלל עומס זה סטטוס.
זה להיות גם עסוק וגם חשוב.
לעבוד עד 23:45 או בסוף השבוע זה סטטוס.
זה להיות מחוייבת. זה לעשות מעל ומעבר.
לעבוד חולה זה סטטוס.
העולם מתקשה (אולי אפילו לא יכול) להסתדר בלעדיי.

"עסוק" זו תעודת ביטוח.
גם אם התוצאות לא יהיו משהו,
נקבל קרדיט על מאמץ והשתדלות.
נרוויח נקודות על מסירות.
ציפור אחת כבר יש לנו.

"עסוק" זו בריחה.
מסדרי עדיפויות.
משאלות חשובות.
מהחלטות ומהתמודדויות.
מתפקידים אחרים שלנו.
מלהגיד "לא".
מלהגיד "כן".

להוריד הילוך זה מאיים.
זמן פנוי זה בעיה.
לעצור, לחגוג, להנות, להכיר תודה הן מילים גסות.
אולי אחר כך… עכשיו אני עסוק.