להתייעץ "כמו שצריך" ולהגיע להחלטה איכותית

להתייעץ "כמו שצריך" ולהגיע להחלטה איכותית

"היוועצות" הינו תהליך התייעצות עם אנשים שונים בכדי להגיע להחלטה שחשוב לקבל.

שש הנקודות הבאות מתייחסות לתהליכי היוועצות וקבלת החלטות בחברות וארגונים (והן יכולות להיות רלוונטיות גם במקרים אחרים):

א. בתהליך היוועצות חשוב להגדיר מה מטרת ההיוועצות ואיך תתקבל החלטה.

• ההגדרות הללו יסייעו לצד שמבקש את הייעוץ ולצד שנותן את הייעוץ להימנע מתסכול או אי נעימות עתידיים שבהם אנשים יכולים לחשוב שדיברנו איתם לשווא או שאין השפעה למה שהם אומרים. דוגמא: כשאבוא לדבר עם מישהו אומר לו: "חשוב לי לשמוע את דעתך בנושא השינוי ארגוני. אני פוגש מספר אנשים נוספים ובשבוע הבא אקבל את ההחלטה בעצמי לאחר שאשמע את כולם".

• כשמתייעצים עם אנשים כדאי לשתף בדעתנו אם יש לנו דעה כזו. בהתאם לנסיבות, ניתן לעשות זאת בתחילת השיחה או לאחר שהאדם משתף בדעתו. דוגמא: כשיואב התקשר אלי השבוע הוא סיפר לי על החלטה שהוא עומד לקבל וביקש שאאתגר אותו כדי לוודא שאינו מפספס משהו חשוב.
ב. ניתן להיכנס לתהליך היוועצות ברמות וודאות שונות. מידת הוודאות שאיתה אנו ניגשים להיוועצות תשפיע על התהליך.

שלוש רמות לדוגמא:

1. "פתיחות מלאה" – אין לנו עמדה, דעה או העדפה בנוגע להחלטה. חשוב לנו לשמוע אנשים עם דעות שונות.

2. "גיבוש חלקי" – יש לנו העדפה או נטייה להחלטה מסוימת לצד דילמה פנימית בהיבטים שונים הקשורים לנושא. חשוב לנו לשמוע אנשים נוספים.

3. "דעה מוצקה" – יש לנו העדפה ברורה להחלטה מסוימת. אנו רוצים לבדוק שאנו עומדים לקבל את ההחלטה הנכונה ולוודא שאיננו מפספסים משהו חשוב.
ג. אנשים שכדאי להתייעץ איתם:

• אנשים שמומחים בנושא המסוים שאנו עוסקים בו. כדי שנבין יותר טוב את הנושא.

• אנשים שמושפעים מהנושא או מההחלטה שעומדים לקבל. כדי שנבין יותר טוב את מה שקורה עכשיו כמו גם את ההשפעות וההשלכות של ההחלטה.

• אנשים שעושים תפקיד דומה לשלנו או שנתקלו במצבים דומים (גם אם אינם מומחים בנושא או מושפעים מההחלטה). כדי שנבין יותר טוב את התהליך ואת ההקשר של מה שקורה עכשיו.
ד. גורמים המשפיעים על איכות תהליך ההיוועצות:

• רמת האמון ביננו לבין האדם שאתו אנו מתייעצים – אם למשל, האדם נחשב מומחה בעל ידע רלוונטי אך איננו בוטחים בו ובכוונות שלנו זה יקשה עלינו להיות פתוחים לדבריו.

• מידת ההזדהות שלנו עם עמדתנו – כשאנו נעולים על כיוון מסוים או נעולים על עמדות או החלטות מסוימות בדרך כלל נהיה עסוקים בלהגן עליהן ונתקשה להקשיב לאחרים וללמוד דברים חדשים.

• לחץ הזמן – אם חשוב לנו לקבל החלטה במהירות, סביר מאוד שלא נמצא את הזמן שהיינו רוצים שיהיה לנו להיוועצות עם אנשים שאנו מעוניינים להתייעץ איתם.

• הפניות שלנו לנושא – ייתכן שיש לנו זמן מספיק לתהליך ההיוועצות אך הפניות המחשבתית והרגשית שלנו מוגבלת בגלל עיסוק בעניינים אחרים המקבלים עדיפות כרגע.
ה. כשבוחרים להתייעץ, יש הבדל בין "להתייעץ באמת" ל"להתייעץ בכאילו".

• כש"מתייעצים בכאילו", הכוונה היא לתת לאנשים תחושה שמתייעצים איתם כדי שנוכל להגיד שהתייעצנו או כדי שהם לא יעשו בעיות לאחר מכן. כשמתייעצים בכאילו, הסיכוי שנשנה את דעתנו הוא קטן מאוד.

• כ"שמתייעצים באמת", הכוונה היא לבדוק את המחשבות שלנו, לקבל פרספקטיבות, לגלות משהו שעוד לא גילינו. כשמתייעצים באמת הסיכוי שנשנה את דעתנו הוא גדול.
ו. כשבוחרים להתייעץ, יש הבדל בין "להתייעץ" לבין "לגבש לובי להעברת החלטה".

• כ"שמגבשים לובי", המיקוד הוא באיך להעביר את החלטה או להוציא לפועל את מה שאנו רוצים שיקרה. במקרה כזה ההיוועצות תהיה עם אנשים שתומכים בהחלטה שלנו ויכולים לעזור, עם אנשים שאנו רוצים לגייס או עם אנשים שאנו רוצים לפרק את ההתנגדות שלהם.

• כ"שמתייעצים באמת", יהיה לנו פחות חשוב לדבר עם אנשים שחושבים כמונו ויותר חשוב לדבר עם אנשים שחשובים או רואים אחרת מאתנו כדי להרחיב ולהעמיק את נקודת המבט שלנו. המיקוד יהיה להעמיק את החשיבה ולאתגר אותה לא להעביר החלטה.
מספר המלצות ודגשים לסיכום:

1. לחדד את המטרה שלשמה אנו נכנסים לתהליך היוועצות.
2. לתאם ציפיות ולהגדיר את התהליך.
3. לבדוק עד כמה אנו מזוהים עם עמדה מסוימת או פתוחים להקשבה ולמידה.
4. לבחור אנשים המתאימים להיוועצות – כאלו שישרתו בצורה מיטבית את התהליך.
5. להקדיש זמן לתהליך הלמידה, ההעמקה והגילוי.
6. ליהנות מהדרך…

רוצים לפתח את יכולות ההיוועצות וקבלת ההחלטות בארגון שלכם?
מוזמנים ליצור קשר במייל חוזר או דרך האתר.. 

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

אם באמת אכפת לך ממני

אם באמת אכפת לך ממני, ולי באמת אכפת ממך,
אם באמת חשוב לי שיהיה לך טוב, ובאמת חשוב לך שיהיה לי טוב,
אם באמת הצרכים שלך ושלי חשובים באותה מידה,
אני מאמין שנמצא את הדרך…

**
יכול להיות שזו לא תהיה הדרך שרצינו או שדמיינו.
ייתכן שזו לא תהיה דרך מושלמת.
אבל זו תהיה דרך משותפת. דרך של גם וגם.
דרך שמשרתת ומכבדת גם אותך וגם אותי.

מתאים לך שנתחיל…?

חיים מלאים. היום.

לתפור "תיק"

לתפור "תיק"

לתת למחשבה הזו על האדם הזה לעלות
ולהחליט לא לשים אותה על השולחן.

לאפשר לה להתפתח ולהתבסס בתוכך
מבלי שהאדם ידע מה מתחולל אצלך.

למצוא עוד ועוד דוגמאות שמחזקות את החשד
ולהימנע מדיאלוג ישיר עם האדם המאפשר בדיקה ודיוק.

לאסוף עוד ועוד ראיות כדי לבסס את "התיק"
מבלי שהאדם מודע לכך שמתנהל נגדו משפט.

לפגוש את האדם אחרי שהכול מגובש, סגור וחתום
ולספר לעצמנו ש"זה מוצדק", ש"ידענו מזמן", ש"לא היתה ברירה", ש"ככה זה".

**
או

לשים לב למחשבה על האדם כשהיא עולה בך.
להחזיק כוונה מיטיבה.
לזכור שמי שצריכה להיחקר זו המחשבה ולא האדם.
לבוא מאהבה.
לבוא בענווה.
להניח אותה על השולחן ברגישות ובעדינות.
לבדוק אותה ביחד באומץ, בפתיחות ובסקרנות.

חיים מלאים. היום.

איך מעבירים למישהו תקוע משוב שהוא תקוע ?

איך מעבירים למישהו תקוע משוב שהוא תקוע
כשהוא תקוע ומתקשה לקבל את זה?

איך מעבירים למישהו פידבק שיש לו פער מודעות
בין איך שהוא תופס את עצמו לאיך שהסביבה תופסת אותו,
כשהוא לא מודע לזה ומסרב להכיר בכך?

איך מעבירים למישהו מסר שהוא לא פתוח לקבל משוב
כשהוא מתנגד לזה וטוען שהוא מאוד מאוד פתוח?

**
בתור התחלה בודקים את המניעים שלנו ואת המקום שממנו אנו מגיעים.
האם אנו מתכוונים לתקן, להוכיח, לנצח, לבקר או אולי לעזור, לתרום, לתמוך?

לאחר מכן בודקים את הפרשנויות ואת השיפוטים שלנו,
את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על אותו אדם שאליו מכוון המשוב.

בשלב הבא מסתכלים פנימה ובוחנים בסקרנות
היכן אנו תקועים, בעלי פער מודעות וסגורים למשוב (כולנו מראות…).

כעת.. אם עדיין חשוב לנו להעביר את המשוב,
מחזיקים כוונה, מדייקים את המסר ונכנסים לדיאלוג אמפטי וקשוב.

חיים מלאים. היום.

לסגור את הפער

לפעמים כשעובדים ביחד (וכשחיים ביחד),
אנו לא אומרים דברים שאנו חושבים, כי אנו לא רוצים לפגוע.
ואז… אנו פוגעים, למרות שאנו לא מתכוונים,
כשאנו מתנהלים, פועלים ומדברים מתוך מחשבות מסוימות שהאחר לא מודע להן.

**
כשהפער בין מה שאנו חושבים למה שאנו אומרים גדול, התחושות מורגשות.
בשלבים ראשוניים, אפשר לפספס אותן.
בשלבים מתקדמים, ניתן להתעלם מהן אם ממש מתעקשים.
בהמשך, זה בלתי אפשרי.
גם כשמאוד רוצים.

**
בכל רגע נתון, אנו מגדילים את הפער בינינו או מקטינים אותו.
מעמיקים או מצמצמים אותו.
בין אם אנו מדברים על כך ובין אם לא…

**
שלב הפיכתו של הלא-מדובר למדובר הוא שלב חשוב.
מפכח.
לעתים כואב. לעתים משמח.
לעתים מאיים. לעתים מרגיע.
שלב הפיכתו של הלא-מדובר למדובר חשוב כיון שהוא תורם לצמצום הפער.
פער המודעות.
כשפער המודעות מצטמצם, הוא יכול להוביל לקרבה או לריחוק.
להידוק היחסים ולחיזוק הקשר או להיפרדות ולניתוק.

**
השאלות שאנו שואלים את עצמנו,
מניעות את תהליך החשיבה שלנו ומזמנות תשובות.
משפיעות על המידע שנקלוט, נאסוף, נעבד ונגבש.
שאלות שונות מובילות לתשובות שונות.
תשובות שונות מציירות תמונות שונות.
תמונות שונות מייצרות מציאויות שונות.
מרגע שצוירה תמונה ונוצרה "מציאות" קשה לשנות אותה.
כשמשהו מתגבש למבנה מוצק קשה לערער אותו.

**
כשאנו משתפים מישהו במחשבות שלנו עליו
(בדרך מכבדת ורגישה המכוונת גם לטובתו)
אנו נותנים לו מתנה.
אנו מאפשרים לו להבין כיצד אנו רואים ומעריכים אותו.
כיצד הוא נתפס מנקודת מבטנו.
גם כשזה קשה או לא נעים.
כשאנו משתפים מישהי בשאלות ובתהיות שלנו לגביה ולגבי העבודה המשותפת שלנו,
אנו מקטינים את פער המודעות בינינו ומאפשרים לדיאלוג חשוב להיווצר.
אנו נותנים לה הזדמנות להצטרף לשיחה ולהשפיע עליה ועלינו.
אנו מאפשרים לה לשתף במחשבות ובשאלות שלה.

**
ארגונים ומנהלים נוטים לקרוא לזה "ניהול ביצועים":
– איך מעבירים מסרים קשים לעובדים?
– איך נותנים משוב בונה?
– איך מנהלים תהליכי שיפור ברגישות ובחדות?
הנחה מרכזית ב"ניהול ביצועים" היא שתפקידם של המנהלים
הוא להעביר את המסרים, לנהל את העובדים ולשפר את הביצועים.

**
אני רואה את זה אחרת:

כשתופסים את העבודה ביחד כמסע של שותפים
החוצה דרגות, תארים ותפקידים,
מתחדדת חשיבות הדיאלוג הכן, הישיר והפתוח,
המכוון לטוב המשותף ולטובת כל אחד מהמעורבים.

גם כשלא ברור מה זה בדיוק אומר
או האם זה אפשרי.

גם כשקשה ולא פשוט.
במיוחד כשקשה ולא פשוט.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

מחשבות חיות על מסע משותף

כמה מחשבות חיות על מסע משותף במקום אחר:

א. מורכב להיות בקשר

איזו חבילת גלישה לעשות?
מה לגבי דקות שיחה?
אלו מטענים לקחת?
האם צריך מתאמים? איזה?
איפה קונים סים מקומי?
האם יש במלון Wi-Fi ?

באופן די אבסורדי, גם קל יותר וגם מורכב יותר להיות בקשר…

**
ב. מתרגלים מהר

כשפוגשים את זה בפעם הראשונה
או אחרי זמן רב שלא פגשת את זה הנשימה נעתקת:
הירוק-ירוק האינסופי, 
ההרים העצומים,
האגמים המדהימים,
האוכל המיוחד,
העיירות הקטנות והצבעוניות.

אחרי יום או יומיים מתרגלים.
עדיין רואים את זה, עדיין מתלהבים,
אבל פחות…

אחרי מספר ימים זו כבר שגרה.
חלק מזה כבר מפסיקים לראות.
ההתלהבות נודדת למקום אחר.

**
ג. לא לפי התכנית

לפי הספר יש מספר מקומות מומלצים ומספר כאלו שפחות.
לכל מקום יש כוכבים, חייכנים ודירוגים.
בתכנית כתוב מה הדברים המרכזיים שניתן לעשות, לחוות ולראות בכל מקום.
כולל תמונות שניתן להתרשם מהן.

לא הכול הולך לפי התכנית.
יש רגעים עוצמתיים שלא מופיעים באקסל המקורי או בספר.
כאלו שלא ניתן לחזות או לצפות מראש.
הם יכולים להגיע בכל רגע, להופיע בכל מקום.
רגעים קטנים-גדולים של חיבור. של ביחד. של מפגש.
של שמחה. של שקט. של יופי. של אהבה. של גילוי.
וגם רגעים של כעס. של עצב. של געגוע. של בדידות. של עייפות.

אוסף הרגעים הם הם הטיול לא פחות מאוסף האתרים.

**
ד. לטייל ביחד ולעבוד ביחד

כשעובדים ביחד,
החוכמה היא שכולם ירוויחו.
מקסום רווחים של אדם אחד או יותר על חשבון אחרים,
זו עסקת מנצח-מפסיד שטובה בטווח הקצר לחלק מהאנשים (אולי..)
ובטווח הארוך לאף אחד מהם.

כשמטיילים ביחד,
החוכמה היא שכולם ייהנו ושכולם ירצו שכולם ייהנו.
כשהמטרה היא להנות ביחד,
אפשר לחשוב על אסטרטגיות שונות להגיע אליה.

מספר שאלות חשובות שעוזרות להנות ביחד:
– מה יגרום לך הנאה עכשיו/היום/השבוע?
– האם חשוב לך שגם אנחנו נהנה?
– איך את יכולה לעזור לנו להנות?
– איך אנחנו יכולים לעזור לך להנות?

**
ה. התמונות משקרות

התמונה הזו, חדה ואיכותית ככל שתהיה,
לא מעבירה את העוצמה של הנוף, של החוויה, של החיבור.

בתמונה הזו שבה כולם מחייכים,
לא ניתן לראות את הפרצוף הכועס, המשועמם או החמוץ של רגע לפני ורגע אחרי.

התמונה הזו שנבחרה מתוך תמונות רבות אחרות
נראית מלאת חיים אבל בעצם היא סטטית וקפואה.

בעוד כמה ימים, חודשים או שנים,
יישארו מהמסע הזה תמונות וזכרונות.
התמונות תישארנה מקובעות.
הזכרונות ימשיכו להשתנות ולהתעצב, בין היתר מתוך התמונות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

פשוט

"יש לי בעיה.
אני לא יכול/ה לבד.
אני צריך/ה עזרה.
את/ה יכול/ה לעזור לי?"

**
14 מילים:
– הכרה במצב.
– הכרה במוגבלות.
– מוכנות לקבל.
– אומץ לבקש.

**
כל-כך פשוט.
כל-כך לא מובן מאליו.

חיים מלאים. היום.

אני לא בטוח ששמעת את זה אתמול…

אני לא בטוח ששמעת את מה שהיה חשוב לי לומר אתמול…
יכול להיות שלא הייתי מספיק ברור.
יכול להיות שרק חשבתי את זה ולא דיברתי את זה.
יכול להיות שהראש או הלב שלך היו במקום אחר.
ויכול להיות שיש משהו בדבר הזה שמלחיץ, מפחיד או סוגר אותך "ועדיף" לא לתת לו להיכנס.

**
אני די בטוח שלא שמעתי את מה שהיה חשוב לך אתמול…
בדיוק מאותן סיבות.

**
אם זה מספיק חשוב, אפשר לעצור ולבדוק.

תודה שהרמת את הכפפה אתמול ונענית להזמנה שלי.
גם לשתף וגם להקשיב.

חיים מלאים. היום.

שלושה דברים להחזיק

שלושה דברים להחזיק.
שלוש מיומנויות שאפשר וכדאי לפתח.
שלוש איכויות הובלה חשובות בעולם דינמי ומורכב.

**
להחזיק מורכבות
לעיתים אין תשובות פשוטות.
כמעט אף פעם זה לא שחור או לבן.
העולם אינו נחלק לטועים וצודקים, רעים וטובים.

**
להחזיק אי-נוחות
כשהפתרון רחוק מלהיות מושלם.
כשאין בינינו הסכמה מלאה על כל הנקודות.
גם כשברגע נתון צרכים מסוימים שלנו אינם מתמלאים.

**
להחזיק כוונה
לדיאלוג מקרב המחפש להבין.
להתקדמות מיטיבה למרות הקשיים, האילוצים והחסמים.
לטוב המשותף (מה שזה לא יהיה), גם כשלא ברור איך והאם אפשר…

חיים מלאים. היום.