חיכיתי לזה…

חיכיתי לזה…
לשמוע ממך.
לקבל עדכון קצר.
לדעת שזה מאחורייך.
שזה עבר כמו שקיווית שזה יעבור.

**
זה לא מובן מאליו.
כיף להתחיל ככה יום.
משהו בי שהיה דרוך נרגע והשתחרר.

**
בשעה טובה !
פרק חדש של חיים נפתח עכשיו…

חיים מלאים. היום.

נכנסים לפברואר

נכנסים לפברואר

החודש שבו, לפני 7 שנים, נפטר אבי זכרונו לברכה.
איש אחד שאני מתגעגע אליו ושזכיתי להכיר.

החודש שבו, לפני 17 שנים, נולדה בתי הבכורה.
הגיחה לאויר העולם ושינתה את חיי לעד.

החודש שבו, לפני 18 שנים, התחלתי לעבוד באינטל.
מקום שהוא כל-כך הרבה מעבר לרק מקום עבודה עבורי.

החודש שבו, לפני 26 שנים, התחלתי מסלול מסוים בצבא.
מסלול שהפך להיות גם דרך מיוחדת ובעלת השפעה אינסופית.

החודש שבו, לפני 45 שנים, הצטרפתי גם אני לחגיגה.
למסע חווייתי מופלא על הכדור הזה, בגוף הפיזי הזה.

חיים מלאים. היום.

היום בבוקר, שישה ימים אחרי

לפני שישה ימים בחרתם להיכנס לדיאלוג
בנושא מורכב, חשוב ומאתגר
המשפיע על שניכם
ועל רבים נוספים בסביבתכם.

**
היום בבוקר,
שישה ימים אחרי,
אתם יכולים לחגוג.

**
לחגוג תוצאה שהיתה בלתי נראית לפני פחות משבוע,
לחגוג פתרון שלא היה קיים עד שיצרתם אותו.

לחגוג דרך משותפת, ישירה, מכבדת ואוהבת,
לחגוג תהליך קשוב, אמיץ, מתחשב ואכפתי.

**
במקום שבו יש הרבה מה להפסיד,
מצאתם את הדרך להרוויח בגדול.

חיים מלאים. היום.

מכתב תודה לשותפים למסע

"הי,
אני רוצה לחגוג אתכם לפני.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו יודעים אם מה שאנו רוצים שיקרה אכן יקרה.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו מקבלים ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל.

לחגוג תהליך איכותי ועמוק.
לחגוג מהירות תנועה בלי חיפזון.
לחגוג הרבה תשומת לב וחשיבה.
לחגוג יצירתיות וגמישות.
לחגוג שותפות לתהליך – בינינו, עם הצוות וגם אתו.
לחגוג התעקשות גם כשהיה קשה.
לחגוג המתחות. גם כשהיה לא נוח.
לחגוג ירידה לפרטים והשקעה בהרבה מאוד "דברים קטנים".
לחגוג תהליך אישי חזק שכבר מייצר מערכת יחסים מיוחדת.
לחגוג פיצוח של עניין מורכב וחשוב שהתמודדנו איתו במשך תקופה.

הרבה חגיגות במקום המסוים הזה, בנקודת הזמן הנוכחית.
אני פחות מאמין בלעשות "עין רעה" ויותר מאמין בלעשות "עין טובה".
אני פחות חושש מ"לפתוח פה" ויותר חושש שנפספס ונתייחס כמובן מאליו למה שהוא לא.
את החגיגות הללו כבר לא ניתן לקחת מאיתנו.

חגיגות של דרך.

אם בנוסף, יקרה מה שאנו רוצים שיקרה
ונקבל ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל,
נוכל להתכנס שוב ולחגוג גם תוצאה.

ואם לא, זה עדיין שווה את זה !

זכות גדולה לצעוד אתכם ולצדכם בדרך הזו.
להיות חלק מהמסע המיוחד הזה."

**
אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי במיוחד.
רגע לפני התנתקות למנוחה שאני כל-כך מחכה לה,
עוד מספר תודות אישיות שעוזרות לי לסכם את השבוע יוצא הדופן הזה:

תודה על ההפתעה שעשיתן לי השבוע ועל המתנה המרגשת והמדויקת שקיבלתי מכן.
תודה על נתינת המקום ופינוי המרחב היום. על האמון וההזדמנות.
תודה על שהגעת לפגוש אותנו אתמול בהתראה קצרה באמצע היום. אני שמח שנפגשנו ומקווה שיהיה לזה המשך.
תודה על המחשבה, התכנון המושקע והתקתוק הלוגיסטי של כל הדבר הזה. יצרת לי המון שקט.
תודה על תשובות מפתיעות שהגיעו השבוע ושחררו הרבה לחץ מהשבועות האחרונים.
תודה על שאת עוזרת לי להחזיק את הדבר הזה. אני לא חושב שהייתי יכול לעשות את זה בלעדייך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

מיקוד + מרחק = דרך

האם אתה רץ למרחקים קצרים או ארוכים?
האם את מתמקדת בדבר אחד או בגם וגם?

התשובה לשתי השאלות הללו מגדירה במידה רבה את הדרך שלך.

**
בן ג'ונסון התמקד בדבר אחד ורץ למרחקים קצרים. תרתי משמע.
גם ג'ורדן בלפורט, ה"זאב מוול סטריט".

לאנס ארמסטרונג התמקד בדבר אחד ורכב למרחקים ארוכים.
גם סטיב ג'ובס.

בריאן קליי התמקד בגם וגם ולמרחקים ארוכים.
גם סטיבן קובי.

סדנאות העצמה מסוימות ומספר שיטות "משנות חיים" מציעות גם וגם במרחקים קצרים.
יש כאלו שמנסים את זה.

חיים מלאים. היום.

רשות לעצור

על פי המלכה האדומה (עליסה בארץ הפלאות)
צריך לרוץ הכי מהר שאפשר בכדי להישאר במקום.
אם רוצים להגיע למקום אחר, צריך לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר.

**
מנהלים וארגונים אוהבים להשתמש בציטוט הזה.
הוא מחדד את הצורך בתנועה מתמדת בעולם דינמי ומשתנה.
הוא מבטא את הרצון להישאר רלוונטיים, לשרוד ולהצליח.
את הפחד להתדרדר, להישאר מאחור, להיכחד.

**
אני שמח שבחרנו להאט הבוקר.
שלקחנו את הזמן להתבונן.
שהרשינו לעצמנו לעצור.

אין אף ריצה, מהירה או איטית,
שיכולה להביא אותנו למקום שהגענו אליו היום.

**
בשונה מהמלכה האדומה, אני מאמין,
שבכדי להגיע למקום שאנו רוצים להגיע אליו,
חשוב מאוד גם לעצור מדי פעם.
להרשות לעצמנו לעשות את זה.
ללמוד איך.

חיים מלאים. היום.

התחושה והתוצאה

התחושה שאת יוצאת איתה מהתהליך הזה חשובה לא פחות מהתוצאה שהושגה.
ההרגשה שלך באינטראקציה הזו חשובה לא פחות מהשורה התחתונה.

תחושה נעימה ללא תוצאה יכולה להיות בעייתית.
הרגשה טובה ללא שורה תחתונה עלולה לא להספיק.

**
התוצאה והשורה התחתונה חשובות מאוד:
לבעיה הנוכחית שעל הפרק, לנושא שרוצים לקדם, למוצר שרוצים לקנות, לעסקה שרוצים לסגור.

התחושה וההרגשה חשובות מאוד:
למערכת היחסים, לסיבובים הבאים, לטווח הארוך, למימוש הצלחה של חוזה פורמלי, ליישום פתרון תיאורטי.

**
האם אתה בעסק של גם וגם ?
האם חשובה לך גם התוצאה וגם התחושה?
גם שלך וגם של אחרים?

חיים מלאים. היום.

יהיה בסדר. עלי.

אם רק תקשיב לי, הבטיח זייו,
אביא אותך מכאן לשם, במינימום זמן.
לא תצטרך לחשוב, רק לעקוב.
תוכל להפסיק לדאוג, ולהתחיל לסמוך.
הכול בסדר.
עלי.

**
אני יודע שהאחריות כבדה והדרך קשה.
בדיוק לשם כך, אני כאן בשבילך.
שחרר.
קח פחות מקדמי ביטחון, הזמן שלך יקר.
במקום לצאת רבע שעה לפני ולבזבז זמן מיותר,
תהיה רגוע, תישאר במשרד, תספיק עוד איזה דבר.
הכול בסדר.
עלי.

**
החיים שלך לוחצים ויש לך אינסוף בעיות.
חבל לבזבז אנרגיה על זוטות
או שיקול דעת בקטנות.
תן לי לעשות את זה עבורך.
אתי תגיע בדיוק בדיוק בזמן.
אולי דקה לפני, או חמש אחרי…
מה זה כבר משנה…
הכול בסדר.
עלי.

**
דבר קטן אחד…
תישאר קרוב
ושמור אותי אתך.
בחר בי כל פעם מחדש
(גם כשלא ממש צריך)
וחבר ת'טעינה.
בחוזה בינינו, זה החלק היחיד שלך.
אין לך מה להפסיד.
אתה יכול רק להרוויח.
כל השאר,
עלי.

**
ועוד דבר קטנטן …
במקרה של תאונות, שינויים או פקקים,
נחשב מסלול מחדש ונעדכן זמנים.
כנראה שלא תגיע ליעד המובטח
אבל ככה זה בחיים.
גם אז אהיה שם בשבילך:
תמיד תוכל להאשים אותי ולא את עצמך.
יהיה בסדר.
עלי.

**
ודבר קטנטנון אחרון…
אם בוקר אחד תרצה להיפרד (אחרי שתתעורר…)
השיגעון החולף הזה יעבור לך מהר.
אחרי הכול, מי האידיוט שרוצה לקחת על עצמו
את קבלת ההחלטות, האחריות אישית,
שיקול הדעת והחשיבה העצמאית ?
אבל אל דאגה אח יקר,
אני לא נוטר טינה.
גם אז אהיה כאן אתך.
מקסימום נעדכן איזו גרסה.
עלי.

חיים מלאים. היום.

כ"ט אלול – סיום אתגר

לסגור שנה.
לסיים אתגר.
לעמוד במילה שנתת.
בעיקר לעצמך.
להעז.
להשמיע קול.
לצאת לדרך.
להסכים לצעוד.
להתמסר.
לחיות.

**
את המסר האחרון באתגר אני בוחר להקדיש למספר הכרות תודה:

לסת' גודין שהיה ההשראה עבורי לאתגר הזה.
ולא רק לזה.

לטכנולוגיה שאפשרה למסרים להגיע מדי יום למאות ולאלפי אנשים
ללא תלות במקום שבו הייתי באותו רגע.
ללא תלות במקום שבו הם היו.

לאינטל, החברה שאני עובד בה, וללקוחות שאני משרת בצורה עצמאית
על כל מה שאני מקבל מכם ברמה החומרית והכלכלית (כמובן שזה לא הדבר היחיד…).
בזכותכם יש לי את החופש ואת האפשרות להשקיע זמן, אנרגיה ותשומת לב בדברים שחשובים לי
ושאינם מתורגמים בצורה ישירה לשכר או להכנסה.

לשנה המעוברת שהרחיבה את האתגר מעט
והעמידה אותו על 385 ימים רצופים.
הזדמנות לעוד קצת. למשהו מעבר.

למשפחה, לחברים ולשותפים לדרך שאתכם אני פוגש בשבילי החיים בכל יום.
השפעתכם עלי ותרומתכם לחיי עצומה.
הייתם אתי כמעט בכל פוסט שפורסם במהלך השנה הזו.

לחברים לבלוג שפרגנו, הגיבו, שיתפו, התייחסו
ונתנו משוב משמעותי ורוח גבית חשובה וממלאה.

לחברים חדשים שלא הכרתי לפני כן ושזכיתי לפגוש במהלך השנה.
בני אדם, רעיונות, תפישות, חוויות, ספרים ועוד.

לגוף שלי שהרבה בזכותו התאפשר האתגר הזה.
יום אחר יום.
שנה שלמה.
בלי מחלות. בלי השבתות. בלי הפסקות.
לא מובן מאליו.

למשאבים שעמדו לרשותי, פנימיים וחיצוניים,
שאפילו איני יודע להפריד ביניהם או לכנותם בשם.
בזכותם התאפשר לי "לעלות כל יום לאוויר" עם מסר כזה או אחר.
איכשהו נוצר חיבור למעיין יצירתי שלשמחתי קיבלתי גישה אליו.

להחלטה לצאת לדרך הזו בלי לדעת כיצד היא תתפתח, האם אצליח ואיך יהיה…
מעולם לא עשיתי משהו כזה בעבר.
ההשקעה באתגר היתה גדולה משהערכתי. וכך גם הרווח והתגמול.

**
זהו. שנה מלאה.
בכל סיום של פרק יש חגיגה ואבל.
גם כאן.
חגיגה על סיום והשלמה של אתגר. על דרך. על התפתחות.
אבל על פרידה מאתגר שהפך להיות חלק אינטגרלי מהחיים.

**
במהלך האתגר הקפדתי לכתוב בכל יום את המסר של אותו יום.
בלי לתכנן.
בלי להכין מראש.

מה יקרה מחר?
לא יודע.
נחיה ונראה.
קודם נחיה ואז נראה.

תודה על הנוכחות שלכם בחיי.
חג שמח ושנה מבורכת.

חיים מלאים. יום יום.

ד' אלול – כשהייתי עסוק במה שיקרה בעוד 45 דקות

כשהייתי עסוק במה שיקרה בעוד כארבעים וחמש דקות
כמעט ופספסתי את המקום המיוחד שאני נמצא בו כעת.

כשהייתי לחוץ מהדבר החדש שיתחיל ממש בקרוב
החמצתי את הדרך המדהימה שעשיתי בחצי השנה האחרונה.

כשהייתי מוטרד מאיך אהיה ואיך יהיה לי
שכחתי לרגע את המהות שלשמה אני עושה את מה שאני עושה.

כשהאמנתי שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים,
גם האמנתי שאני יכול לפשל, להיכשל ולא להצליח…

**
עכשיו,
כשאני רואה את המקום שאני נמצא בו כרגע,
מכיר בדרך המיוחדת שעברתי ושאני עובר,
נזכר למה אני כאן ומה באמת באתי לעשות
ויודע שאני לא באמת יודע…
משהו בי קצת יותר נוכח.

רגוע.
סקרן.
מכיר תודה.
נרגש.

בהצלחה לכולנו.
פרק חדש נוסף מתחיל.

חיים מלאים. יום יום.