"לפני שנים רבות היה לי חלום מוזר.
היתה זו תמונה בודדת אך התעוררתי ממנה מוטרדת מאוד.
הדימוי היה חי ביותר:
ראיתי פקעת של נרקיס טמונה באדמה ועליה מונח סלע גדול וכבד.
בגלל הסלע הנרקיס לא יכול היה ללבלב.
לא היה לי מושג חגבי משמעות החלום,
אך חשתי שהיה בו מסר עבורי.
הוא עורר בי רגשות עזים של עצבות ותחושת מלכוד.
במשך שבועות לא יכולתי להוציא מראשי את החלום הפשוט ורב – העוצמה הזה.
בסופו של דבר תיארתי אותו לחברתי שהיה לה עניין רב בחלומות ופשרם, והיא שקעה במחשבות.
'אולי מתנהלת פה שיחה בין הסלע לבין הנרקיס,' היא אמרה, 'מדוע שלא תקשיבי?'
מופתעת, הבנתי שאני מכירה את השיחה היטב.
הסלע אמר: 'זהו עולם מסוכן. אל תלבלב ! אני אגן עליך'.
התחלתי לצחוק.
'הסלע נשמע כמו אבא שלי,' אמרתי לה.
'וגם שלי,' היא צחקה.
בעודה צוחקת היא שאלה אותי אם אני יכולה לשמוע גם את הצד השני בשיחה,
מה אמרה הפקעת לסלע?
'אני מוכרחה ללבלב,' אמרתי לה, 'הלבלוב הוא מטרת חיי'.
פתאום הבנתי כיצד הרגיש הסלע: הוא פחד לתת לנרקיס ללבלב.
הוא ידע את ערכו של הנרקיס והיה נחוש שלא להניח לו להיפגע.
אם ילבלב הנרקיס הוא עלול להיחשף בפני כל ועלול להינזק.
לראשונה גם הבנתי שאם הנרקיס לא ילבלב, הוא עלול למות.
הישרדות היתה ערך נכבד במשפחתנו.
הישרדות היתה עניין של עקשנות ושל דגש רב על ביטחון, כשיקול החשוב מכל.
החיים, לעומת זאת, היו עניין של תשוקה וסיכון, של מציאת עניין בעל חשיבות ושירותו.
של עשיית הנחוץ כדי לחיות כמו שצריך.
ייתכן שמציאת ההגנה הנכונה היא האחריות הראשונית המוטלת על מי שרוצה להשפיע בעולם.
אכפתיות גדולה הופכת אותנו לפגיעים,
אך אי אפשר לקדם דברים ללא חשיפה ומעורבות, ללא סיכון, תהליך וביקורת.
אלה הרוצים לשנות דברים, עשויים להיתקל באכזבה, אובדן או אפילו לעג.
אם אתם מקדימים את זמנכם, אנשים יצחקו מכם באותה תכיפות שימחאו לכם כף.
להגיע ראשונים משמעו, בדרך כלל, בדידות.
אולם, הגנתנו אינה יכולה לעמוד בינינו לבין מטרתנו.
הגנה נכונה היא משהו בתוכנו ולא בינינו לבין העולם.
הגנה נכונה היא מציאת מקום מפלט וכוח, לא מקום מחבוא."
~ רחל נעמי רמן, מתוך "ברכות סבי", עמודים 119-121.
שבת שלום. חיים מלאים. יום יום.